דיכאון וחרדות
מדוע אנשים מסוימים נמצאים בדיכאון?
מחקרים מוצאים שאנשים בדיכאון מביטים על העולם מתוך חשיבה מוטה לכיוון השלילי. זה לא שהם אינם חכמים. הם יכולים להיות אינטליגנטים מאד, ויחד עם זאת לראות את העולם באור שלילי
- הרב חגי צדוק
- פורסם כ"ב אלול התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
זה לא קרה ביום בהיר. זה בהחלט היה תהליך, אבל ה"אסימון נפל" לבני המשפחה רק כאשר אבי לא הסכים לצאת ממיטתו במשך שעות. הם הבינו שחייבים לעשות משהו.
זה היה תהליך מתמשך של התנתקות הדרגתית מעשייה בחיים, התנתקות ממגע עם הסובבים, ובעצם התכנסות בתוך עצמו, מנותק גם מרגשותיו הוא.
השינוי ניכר גם ברמת התיאבון, שבעצם, פסק מלהתקיים. כל מה שהיה לו נעים וכיף בעבר, הפסיק פתאום לעניין אותו. הוא היה נראה עצוב לנצח!
דיכאון. זה ממש היה זה.
כמו שציינו, דיכאון הוא מצב של התנתקות מהסביבה, מה"עצמי", והשתקעות בעצב, או, כאשר אדם לא מרגיש כלום, ונמצא בחוסר מעש. זה לא חייב להיראות כמו שתיארנו. יתכן שהאדם עוד מתפקד איכשהו, אך הוא חש עצב תמידי, עייפות, חוסר ערך, חוסר תכלית. הוא בדרך כלל גם מיואש מאד מעצמו, מהעולם. לא רואה עתיד חיובי.
מבחינה חברתית, נראה לעיתים חוסר יוזמה ועניין בקשרים חדשים, ואף הזנחת קשרים קיימים. בעבודה, הוא יהיה יעיל פחות. הוא לא יזום כמעט כלום בחייו, ודאי שלא שינויים משמעותיים. האדם המדוכא חווה עליה או ירידה בתיאבון, קשיים בשינה וחוסר חשק ורצון לעשות ולפעול.
למה זה קורה?
ישנן סיבות שונות להופעת דיכאון. מבחינה ביולוגית, אכן רואים שינוי בפעילות במוח של האדם המדוכא, אך אין זה מחייב שהדיכאון התחיל מנתון פיזי כלשהו. בדרך כלל אפשר גם להצביע על אירועים שונים, או רצף אירועים, שמהם התחיל הדיכאון.
נוסף על כך, מחקרים מוצאים שאנשים בדיכאון מביטים על העולם מתוך חשיבה מוטה לכיוון השלילי. זה לא שהם אינם חכמים. הם יכולים להיות אינטליגנטים מאד, ויחד עם זאת לראות את העולם באור שלילי, ומתוך כך לאבד תקווה, מה שעלול להעמיק ולשמר את הדיכאון.
מהי החשיבות של איך שאנו רואים את העולם? אם תעצרו רגע ותחשבו למשל על הרגע שבו החלטתם לקרוא מאמר זה, שימו לב: אם המחשבה שעלתה בראשך היא, "אוה, עוד מאמר שחושב לפתור את בעיות העולם", סביר להניח שתחושו רגש של זלזול. ואם עלתה בראשך המחשבה "מעניין, אולי יש פה משהו שיעזור לי", כנראה הרגשתם תחושת תקווה, וכן הלאה. אנשים שונים עושים אותה פעולה, והרגש שלהם שונה.
כלומר, הדרך בה אנו מפרשים את הסיטואציה, חיובית או שלילית, תמיד מתחברת לרגש העולה בנו במקביל. הרי זו דוגמא לכך שחשיבה ופרשנות חיובית, יכולה לגרום לנו להרגשה חיובית. לעומת זאת, חשיבה ופרשנות שלילית, כנראה יגרמו לנו להרגשה שלילית.
ועדיין, מהן הסיבות שמחמתן חלקנו מפרשים את הסיטואציה באופן שלילי, וחלקנו באופן חיובי?
כאן נכנס גורם רב משמעות: הסביבה בה גדלנו, ודמויות הסמכות שהיו דומיננטיות בחיינו, בעיקר בתחילת החיים. אדם שגדל בבית בו ביקרו אותו הרבה, רבים הסיכויים שיהיה אדם החש עצמו פגום, ופחות בעל ערך. ולהיפך, אדם שגדל בבית בו שיבחו אותו, סביר שיגדל מתוך מבט חיובי על עצמו, שהוא בעל ערך.
הניסיון מראה שיכולים להיות אנשים עם אותן תכונות חיוביות, אך הם יראו עצמם באור שונה לחלוטין! האחד יראה עצמו בצורה עניינית, ידע להעריך את חוזקותיו וחולשותיו, והאחר יהיה בטוח שהוא אדם לא טוב, לא מוצלח, וכדומה.
וכאן קורה דבר מעניין: האדם מפרש את עולמו מתוך ה"משקפיים" המורכבים במוחו. כלומר, מתוך המבט שלו על עצמו ועל העולם שסביבו. אם אדם רואה עצמו כלא יוצלח, הוא הרבה פעמים יפרש את הצלחותיו בצורה שלא תייחס את ההצלחה אליו, כי בעיניו הוא לא יוצלח! הוא יסביר את הצלחתו במזל, או סתם "זה לא נחשב", או שבכלל יתאמץ לראות את הצלחתו ככישלון... למשל: אם הוא יצליח במבחן, הוא יסביר שבעצם זה רק מוכיח שהוא כישלון, כי אם הצלחתי, אז זה אומר שאני יכול, אז אם נכשלתי במבחן אחר, זה רק אומר שאני ממש לא בסדר... מובן שזו הסתכלות שאיננה מדויקת. כי נכון שאתה יכול, אך האם זה מתיר לנו למחוק את ההצלחה שלך במבחן? שורה תחתונה יש כאן הצלחה! וזה שלא הצלחת במבחן השני, אולי לא יכולת להתכונן היטב למבחן, כי היית חולה, עייף, וכן הלאה, אתה בן אדם!
החשיבה המוטה, היא בגלל החשיבות שבני האדם רואים בכך שעולמם לא יתערער. ישנו "המקום הבטוח" שאותו אנו מכירים, ושואפים להישאר בו. כלומר, אם אני רואה את עצמי כאדם בעל תכונות מסוימות, אני יודע למה לצפות מעצמי, לחיוב ולשלילה. כך, אני די בטוח בחיי. אך אם פתאום מתערערת לי תפיסה על עצמי, אני אוטומטית חושש מכך, שמא אגיע ל"מקום" לא מוכר לי, שמא אצטרך לשנות את כל אסטרטגיית חיי.
למשל, אם אדם רואה עצמו כלא יוצלח, ופתאום, ברגע אחד, יתברר לו שהוא שגה, והוא כן מוצלח, הוא יתקשה לקבל זאת בבת אחת, גם כי זה סותר את מה שהאמין בו תמיד, וגם כי זה אומר שבעצם הוא צריך לדרוש מעצמו יותר. להתנסות בדברים חדשים, להתאמץ יותר. זה מפחיד אותו. אז אוטומטית הוא מעדיף לפרש כל הצלחה – כאי הצלחה. הוא יטה את חשיבתו עד כדי כך!
אדם זה כנראה יראה פחות תקווה בחייו, פחות רגעים משמחים ומספקים. אם יתווספו לכך אמונות שליליות נוספות על עצמו והעולם, למשל, שאנשים הם בלתי אמינים, רעים וכדומה, הוא בהחלט מועד ליפול לדיכאון.
(צילום: shutterstock)
מצד שני, אם אדם רואה עצמו כחיובי, הוא ידע לראות את הצלחותיו, את יכולותיו, ואת עתידו הטוב. אדם כזה ירגיש יותר טוב בחייו, מכיוון שיחווה יותר חוויות חיוביות. הוא פשוט מפרש נכון את עולמו, וחווה בעקבות כך, לצד הכישלונות, גם הצלחות ורגעים משמחים, כך שגם הכישלונות נחווים כפחות נוראיים. כי אם הוא רואה עצמו באופן חיובי, הרי שכישלון אינו מעיד על כך שהוא עצמו כישלון, אלא שבמקום מסוים הוא נכשל, לכן הוא יוכל לספוג את הכישלון, לחוות צער לזמן מה, אך מיד לאחר מכן להמשיך הלאה בחייו.
נקודה נוספת המשמרת את הדיכאון, היא ההימנעות מפעילות. כמו שהזכרנו בתחילת דברינו, האדם המדוכא אינו פעיל, אינו יוזם ואינו נהנה. אלו גורמים עתירי משקל בדיכאון. מתוך המחקרים נראה, כי אלו גורמים מהותיים יותר בדיכאון ממה שאמרנו עד כה. עצם ההשתקעות באי עשייה, בעצב, ובחשיבה שלילית, מעצימה את ההרגשה הרעה!
ועוד לא דיברנו על המחשבות האובדניות של האנשים בדיכאון. מחקרים שנעשו בארה"ב מראים שכ-11.5 איש מתוך 100,000 איש בארה"ב, מתאבדים מידי שנה! כ-10% מכלל האוכלוסייה יבצעו בשלב כלשהו במהלך חייהם ניסיון התאבדות, וכ-40% יאבקו עם מחשבות אובדניות! (תרפיית קבלה ומחויבות, הייז ועמיתים).
יש לציין שהסטטיסטיקות מראות שבציבור שומר תורה, תופעה זו נפוצה הרבה פחות, מחמת האיסור לשלוח יד בנפש. זהו דבר שגם אנו נתקלים בו כאשר יושבים עם אנשים בדיכאון, שאדם מאמין מצהיר בבירור כי לא ישלח יד בנפשו אף על פי שאינו רואה טעם בחייו. נוסף על כך, ישנם כמה מחקרים שמצאו שככל שהאדם מאמין יותר, כך חייו מאושרים יותר. דבר זה גם משפיע בעניין זה.
עתה, אחרי שביררנו את הסיבות לדיכאון, אני מניח שאתם כבר מבינים את הכיוון לשיפור. דבר ראשון, ועיקרי, שהוא עצמו יכול להביא שיפור מהותי בתחושות, הוא, להכניס את האדם לפעילות.
חשוב שתהיה פעילות מהנה, לצד פעילות מועילה בחיים. הדרך הפרקטית היא פשוט לבחון עם דף ועט את סדר היום במהלך כל השבוע, ממש לפירוט של שעה בודדת. דבר זה יכול לחשוף את הבעייתיות שבסדר היום, כי בדרך כלל נמצא שישנן הרבה "שעות מתות", בהן האדם אינו יצרני, ולא נהנה, דבר שבהכרח גורם לתחושת ריקנות וחוסר ערך.
חשוב להכניס בזמנים אלה יותר פעילויות מועילות ומהנות. חשוב שתהיינה גם פעילויות מהנות וגם מספקות באיזון סביר.
חשוב גם ליצור אינטראקציות חברתיות, למרות הקושי שיש בכך עבור האדם המדוכא. לפעמים זה דורש אומץ של ממש, אך זה שווה. כך האדם מתחיל לחוש יותר משמעות ושמחה בחייו.
נוסף על כך, חשוב להכניס חשיבה חיובית לחיים. קשה במאמר זה לתת הכוונה רבה. אומר רק זאת, שכאשר נמצאים בסיטואציה בה חשים רגש שלילי, יש לבדוק "מה המחשבה שעברה לי כעת בראש". עצם המודעות לקשר ולמקור התחושה הרעה, לעיתים מפחית מעט מההרגשה הרעה. נוסף על כך, כדאי לשאול את עצמך: "האם יש דרך אחרת לראות את המצב?".
אני מאמין שמה שהזכרנו כאן יכול להועיל, ודאי במצבים קלים ולא מבוססים של דיכאון. אך בדרך כלל, במצבי דיכאון עמוקים וארוכים, דרוש ליווי מקצועי.
מקווה לתועלת הזקוק לכך.
בהצלחה!