טורים נשיים
אם עדיין לא הבנת את התשובה, תזרוק את השכל
גם אני בנאדם של שכל. תמיד הייתי. אבל הגיע היום בו הכרתי את בורא עולם יתברך ויתעלה שמו, ואז הבנתי שאני קטנה מדי, שהשכל שלי קטן מדי בכדי להכיל או להבין את גודל חכמתו
- הרבנית מיטל דאודי בוארון
- פורסם כ"ו אלול התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
אתה מסתכל על הניסיון הזה שאתה מתמודד איתו ובא לך להרים ידיים. אתה לא מאמין שתצליח לשרוד את התופת. אתה חושב שזה גדול עליך, שאין לך הכלים להתמודד עם זה ולהמשיך קדימה. אחי, עצור. תתרחק מעט מהתמונה, ותביט בה מרחוק כדי שתוכל לראות את כולה. תנסה לראות את המסר שנמצא שם בין הצבעים. תשאל: מהו השיעור שעלי ללמוד מזה? במה עלי להשתפר? איזו מידה עלי לתקן? ואם בכל זאת אחרי ששאלת וניסית להבין, עדיין לא הגעת לתשובה, זה הזמן לזרוק את השכל.
"איך אפשר לזרוק את השכל? אני לא יכול להתעלם ממה שאני יודע".
נכון, אבל מה עם אותם דברים שקיימים אבל אינך יודע אותם? יש לנו נטייה טבעית לנסות לפתור את הכל בעצמנו. אנחנו בטוחים שאנחנו שולטים בעולם ושהכל צריך להתנהל בדיוק כפי שאנו מצפים שיתנהל, שוכחים שיש פה מישהו אחר שמנהיג את העולם. אותו מישהו ענק שמנהיג את עולמו בחכמה אינסופית, אותו מישהו ענק שיודע דברים שאתה לא יודע, אותו מישהו ענק שברא אותך כדי להטיב איתך, אותו אחד שאוהב אותך יותר מהכל ויותר מכולם. תזרוק את השכל, אחי, תזרוק.
"אני בנאדם של ידע. של שכל, נו, את יודעת למה אני מתכוון... אני צריך שיסבירו לי ברמת ההיגיון, שאני אבין את כל מה שעומד מאחורי זה".
גם אני בנאדם של שכל. תמיד הייתי. אבל הגיע היום בו הכרתי את בורא עולם יתברך ויתעלה שמו, ואז הבנתי שאני קטנה מדי, שהשכל שלי קטן מדי בכדי להכיל או להבין את גודל חכמתו. כן, יבוא יום ונבין הכל ממש, אבל היום, כשאנו חיים פה בעולם הזה, חיים את ההצגה של חיינו ומקיימים את התסריט הגאוני שכתב מלך מלכי המלכים, אני מבינה שאני לא חייבת לדעת הכל. שאני לא צריכה להבין הכל. הדבר היחיד שאני חייבת להבין זה שיש בורא לעולם, שהוא אבא שלי ושהוא אוהב אותי. יותר מזה אין לי צורך בהבנה כלשהי. אם אותו אחד ששולט בכל, הכל שלו והכל גלוי וידוע מלפניו, הוא אבא שלי והוא טוב גמור, למה אני חייבת ללכת רק עם השכל? לא משנה כמה אנסה ללמוד, לדעת ולהבין, עדיין הוא יהיה הרבה יותר חכם ממני. אנחנו נהגים, אבל הוא טייס. ואם זרקת את השכל ועלית למטוס האמונה, שים חגורה, אחי, כי אתה הולך לעוף למעלה.
לזרוק את השכל זה אחד מהצעדים הקשים בתהליך התשובה. אתה רגיל לחיות לפי הטבע, לפי מה שאתה רואה, לפי מה שאתה יודע. קשה לך לשנות את התפיסה ולהשלים עם זה שאתה לא יודע הכל. שקורים פה דברים שאתה לא יודע ולא רואה, שלא הכל בידיים שלך. אבל כל עוד אתה חי בחשיבה המוטעית שאתה שולט בעולם שלך, אתה כל הזמן מאוכזב, שהרי לא הכל הולך לפי מה שאנחנו רוצים, זאת עובדה. אבל ברגע שאתה מכיר את בורא עולם, אתה מבין שזה שזה לא הסתדר כפי שרצית, זה לא אומר שאתה כישלון. זה אומר שמישהו שם למעלה החליט שזה יקרה אחרת, כי זה הכי טוב בשבילך. הוא "מקלקל" את התכניות שלך כדי שהתכניות שלך לא יקלקלו אותך. אבל כל עוד אתה מחפש תשובה בטבע, בשכל, אתה לא תצליח לראות את זה. לפעמים כדי לראות את האמת, צריך לעצום עיניים ולהסתכל מבפנים. בדיוק ברגע הזה שהכל חשוך והכל קודר, כשהכל לא מסתדר לך, כשאתה הופך עולמות כדי לנסות לעשות סדר בבלגאן, כשאתה תר ללא לאות אחר משהו שיפתור לך את הבעיה ויוציא אותך מהבוץ... בדיוק ברגע הזה, אחי, תזרוק את השכל! בורא עולם אומר: "אם הוא דואג, אני לא דואג. אבל אם הוא לא דואג, אני אדאג לו להכל". זרוק אותו, זרוק!
כשרופא אומר לאישה שהיא לא יכולה להיכנס להריון, זה לפי הטבע. אבל בורא עולם הוא מעל הטבע! הוא יצר אותך, הוא שולט בגוף שלך, נדמה לך שקשה לו ברגע אחד לשנות הכל? בשנייה אחת הוא יכול לגרום לזה שתיכנסי להריון כנגד כל הסיכויים. אבל היא רואה את הטבע. היא מיואשת וכואבת, כי הרופא אמר. רופא שאומר למישהו שאין סיכוי שיינצל מהמחלה שלו, זה לפי הטבע. בורא עולם שנתן לך את המחלה, לא יכול לקחת אותה?! זה שמזווג זיווגים כבר 5,777 שנה לא יכול לשלוח לך זיווג מוצלח? זה שמנהיג את העולם והכל שלו לא יכול לשלוח לך פרנסה? תרחיב את הראיה שלך! אל תסתכל רק על מה שאתה רואה, תסתכל על מה שאתה לא רואה. איך עושים את זה? מפסיקים לחשוב שהכל בידיים שלנו, מפסיקים לחשוב שאנחנו יודעים הכל, מפנימים את העובדה שיש בנו חלק אלוקי, בצלם ה' נבראנו. אנחנו חלק ממנו! והוא לעולם לא יפגע בנו. תאמינו שהוא יכול לשנות את העולם, לשנות את הטבע, כי הוא יכול! תזרוק את השכל!
"איך אפשר להגיע לרמה כזאת של אמונה? אני לא מצליח..."
אתה לא מצליח כי אתה חושב שזה בידיים שלך. כי אתה חושב שאם אין לך את הכלים כדי לפתור את הבעיה בעצמך אז היא לא תיפתר, כי אתה לא מכיר את בורא עולם! אתה אולי יודע שהוא קיים, אבל אתה לא מכיר אותו. כי אם היית מכיר אותו, לא היית דואג יותר. אם היית מכיר אותו, היית יודע שהוא טוב גמור, שאין רע בעולם, שכל מה שהוא עושה זה בהשגחה פרטית ומדויקת במיוחד בשבילך, גם אם אתה לא רואה את זה. כדי להגיע לרמה כזאת של אמונה חייבים לזרוק את השכל! שכל זה טבע, ובורא עולם, אבא שלנו, הוא מעל הטבע. בני ישראל הם מעל המזל, מעל הטבע. יש בכל אחד מאיתנו חלק ממנו ממש. הוא פתח את הים, הוא דואג לכל בריה שקיימת, הוא ברא עולם שלם במיוחד בשבילך. למה אתה לא מאמין שהוא יודע טוב יותר ממך? תאמין! גם כשאתה לא מבין. קבל החלטה שאתה לא דואג יותר לבעיה הזאת שאתה לא מצליח לפתור, שאתה עושה את ההשתדלות שלך ומאמין שבורא עולם הוא היחיד שיכול לפתור לך אותה. אל תתלה את הצלחתך בעצמך, ביכולות שלך או באדם אחר שיעזור לך. למה שתסתפק באדם שהוא מוגבל ביכולותיו ולא תישען על הכל יכול, שאין לו שום מגבלות ושום הגבלה במה שהוא יכול לתת לך? אתה לא יכול להגיד "אני מאמין, אבל...". אין אבל! תזרוק את השכל! אנחנו לא חייבים להבין הכל ולדעת הכל, יש אחד שיודע הכל והוא מנהיג את העולם שלך, וזה כל מה שאתה צריך לדעת! אז לכבוד השנה החדשה הבאה עלינו לטובה בע"ה, קבל החלטה: מהיום – אני זורק את השכל! אני בידיים של בורא עולם, אותו כל יכול שאוהב אותי ומחייה אותי בכל רגע, זה שיודע הכל. מהיום אני רק מאמין.
זה עניין של רגע, של שניה, של החלטה. תחליט שאתה בוחר לחיות אחרת, שאתה מכניס את בורא עולם לכל דבר, ולו הקטן ביותר, בחייך, שאתה סומך עליו בעיניים עצומות, שאתה מקבל באהבה את כל מה שקורה לך גם כשאתה לא רואה מה טוב בזה, כי אתה יודע שזה שהחליט שזה יקרה זה אבא שלך שכל רצונו זה שיהיה לך טוב. תזרוק את הדאגות, את החששות, את הרדיפה העצמית, את תחושת הכישלון, תזרוק את ההאשמות שיש לך כלפי עצמך או כלפי אחרים, תזרוק את הפחדים, את המחשבות השליליות. תזרוק, אחי, תזרוק את השכל!