תכני הידברות
יחיאל בן צור, מנהל מחלקת נופשים ואירועי חו"ל, מסכם תשע"ז
הונג קונג. מבין אלף פרצופים אסייתיים, נשמעה הקריאה: "כבר חודש", הוא צעק בעברית, "הרב זמיר, אני מחכה לך פה!". קיבוצניק מנותק, לא מרגיש יהודי, אפילו לא ישראלי
- יחיאל בן צור
- פורסם ה' תשרי התשע"ח |עודכן
הונג קונג. מבין אלף פרצופים אסייתיים, נשמעה הקריאה: "כבר חודש", הוא צעק בעברית, "הרב זמיר, אני מחכה לך פה!". קיבוצניק מנותק, לא מרגיש יהודי, אפילו לא ישראלי. הוא ברח רחוק, עד לאיי ניו-זילנד, שם מצא עבודה במפעל ל...פירות ים, שבו גם מצא לעצמו "שידוך" עם סינית מקומית. הוא בז לחבר ילדות מהקיבוץ ששמר איתו על קשר וסיפר לו ש"גילה" את הידברות. "נראה ממה אתה מתרגש", אמר לו כעבור תקופה ארוכה. מאותו רגע בו לחץ על ה'אנטר', חייו התהפכו.
הוא מצא את עצמו בסיטואציה הזויה בה לילות שלמים עוברים עליו בצפייה בשיעורים, ובבוקר, הוא נוסע למפעל פירות הים, שם, דרך האוזניות, הוא ממשיך להאזין בשקיקה. ביום בו קרא על הרשמה לסמינר הידברות בהונג קונג, הוא פשוט ארז כמה חפצים וטס לשם, למרות שידע כי הסמינר יחל רק בעוד מספר שבועות. מספר חודשים יחלפו, והוא יעמוד בפתח הקיבוץ, רק שאיש כבר אינו מזהה את ההלך עם הכיפה והציצית.
קחו כל יבשת על פני כדור הארץ, כל נקודה רחוקה, בכל מקום בו ישנה קהילה יהודית משמעותית, צוות 'הידברות' הגיע ותקע דגל. אלפי הצמאים, שרק המתינו לפגוש את רבני הידברות פנים מול פנים, הם פני המהפכה. המשפחה שהפסיקה לאכול טריפות בלוס אנג'לס, איש העסקים שחשב לשים קץ לחייו עד שנתקל במקרה בכנס בצרפת. הצעיר ש"נגרר" על ידי אביו כמעט בכח לסמינר באיטליה. באותו הזמן שהבערנו את העולם מטורקיה ועד סין, כאן בארץ, עמל צוות מחלקת הנופשים, על עוד שבת נופש מרוממת של 'הידברות. עשרות שבתות מתקיימות לאורך השנה בהן עשרות אלפי יהודים מחליפים כוחות ברוחניות וגשמיות. הפקת השבתות הללו לגוף ולנשמה - שהפכו לדבר הבא, לא רק בתחום הסמינרים, אלא אפילו בתחום הנופשים - דורשת השקעה ותכנון על כל דבר ודבר. מהתיאום מול בית המלון בו דואגים להכל עד לבחירת הקינוחים, וכלה בתיאום עם המרצים על התוכן המרתק המושלם ביותר לנופשי אותה שבת.
אתם צריכים לבוא ולראות בעיניים, איך זה מעניק מפתחות, לא רק לחדר במלון, אלא גם לחיים. לישראלים ותושבי חו"ל, לחרדים וחילוניים. זו יכולה להיות האישה שלפני שבוע פנתה בדמעות לבקש שנאתר מקום במלון בצפון, למרות שלא נותרו עוד חדרים, ולאחר מכן סיפרה שהיה זה הצ'אנס האחרון - והמשתלם -לחיי הזוגיות שלהם. אלו יכולות להיות הנערות שביקשו לעזוב את המלון באילת באמצע שבת כי לא יכלו עוד להימנע מעישון, ואחד הרבנים פשוט ישב במשך שעות והעסיק אותן בסיפורים מרתקים, בתנאי שימתינו עד מוצאי שבת. אלו אלפים, ששבת אחת כזו, הזניקה אותם לגבהים אחרים. מהצד זה נראה נופש מפנק בבית מלון, אבל אני יודע, שזו התרעננות בעיקר לנפש.
כן, גם נשמות צריכות בית מלון.
רוצים לתרום לזיכוי הרבים הגדול בעולם, לקרב יהודים נוספים, ואולי גם לזכות בספר תורה משלכם? הקליקו כאן.