"הרופא אמר שזו עקיצה של חרק, הביופסיה גילתה – סרטן"

מי לא מכיר את זה? הולכים לרופא עם סימפטום מטריד, ומקבלים צפירת הרגעה: 'הכל בסדר, אין צורך בבדיקות'. לפעמים, עם זאת, הסימפטום המטריד ממשיך להטריד. במקרים כאלה, מסתבר, שווה להיות אסרטיביים. תשאלו את אילן ברלינר, שלרגל השנה החדשה העלה לפייסבוק את הסיפור שלו ושל פצעון מוזר שהופיע לו בכתף.

"זה התחיל בקיץ שעבר. פצעון קטן ומרגיז הופיע בכתפי. פצעון כזה שנראה כמו חצ'קון," הוא כותב. אחרי חודשיים בהם הפצעון סרב להיעלם, הוא פנה לרופאת עור, שהזמינה אותו לביופסיה. בסופו של דבר, עם זאת, היא החליטה שזה כלום ולא צריך ביופסיה.

חלפו חודשיים "הכלום" סירב להעלם, אפילו גדל קצת, אז פניתי לרופא עור נוסף.

"חרק השאיר עוקץ מתחת לעור שלך והגוף בנה מסביב את הגידול הזה. זה שום דבר"

אבל אני רציתי את ה"שום דבר" הזה בחוץ, ואחרי שדרשתי הופנתי לניתוחון להוצאת הגידול.

"אם יהיה משהו יתקשרו אליך תוך שבועיים. אם לא יתקשרו ותרצה לברר מה זה תתקשר בעוד כחודש" כך סיכם המנתח.

חלפו שבועיים

שלושה

ארבעה

חמישה שבועות

ערב אחד. תשע וחצי בערב.

"אילן שלום" אמר המנתח "הגיעו תוצאות הביופסיה. שולח לך אותן במייל. מציע שתראה אונקולוג בהקדם".

ברלינר, כך התברר, לקה בלימפומה עורית, סוג של סרטן.

כמו כל מי שנוחתת עליו דיאגנוזה כזו, ברלינר מתאר איך נכנס למחול שדים של בדיקות ונדודי שינה. למרבה הנס לא היו כל גרורות והטיפול הסתכם בשלושה שבועות של הקרנות.

למה הרגיש ברלינר צורך לספר את הסיפור? כדי להציל, במידת האפשר, אנשים אחרים. כך קרה לו עם חבר. "לפני כשלושה חודשים סיפרתי את זה לחבר והוא הראה לי גידול שהופיע אצלו וסיפר שהיה אצל רופא עור אבל הרופא אמר לו שזה שום דבר והצלקת שתיווצר תהיה יותר מכוערת ממה שזה עכשיו, ושלא כדאי לגעת. ביקשתי ממנו שיחזור לרופא וידרוש בדיקה.
לפני שבוע הגיע הטלפון
" אילן, אני רוצה להגיד לך תודה. לא סתם תודה כמו שאומרים למי שעושה לך טובה, אלא תודה כמו שאומרים למי שהציל לך את החיים".

לחבר, כך הסתבר, היה סרקומה: סוג סרטן לא פשוט כלל שלגודל הנס, ובזכות ברלינר, התגלה לפני שהיו לו גרורות, אבל עדיין דורש טיפול ממושך.

"אני אדם שחרד מאוד לפרטיותו ובדרך כלל איני מפרסם דברים ברשתות החברתיות", מסכם ברלינר. "אבל אם הפוסט הזה יצליח להציל עוד אדם אחד הוא שווה את מחיר הפרטיות שלי".