איך לא להתייאש בשידוכים? חלק ב'

הודיה שאלה: "שלום. אני מעוכבת שידוך המתקרבת לגיל 30, ולמרות שאני מאמינה שהכל לטובה, לצערי אני מרגישה שכל התפילות והבכיות שלי הלכו ריקם, שאני מקרה אבוד ואולי אשאר רווקה לנצח... בכל פעם אני נפגשת שוב, בטוחה ומייחלת שהנה זה זה, אך אז הלב נשבר מחדש. האם עליי להמשיך להתפלל לזיווג? אשמח לדברי חיזוק ועצות טובות במצבי. תודה מראש!"

* * *

שלום הודיה, בהמשך לדברים הקודמים, חשוב להכיר בכוחה של תפילה בכל מצב, גם כשהכול מייאש ונראה אבוד.

תפילתך אינה תפילת שוא:

המשנה אומרת שאין להתפלל תפילת שוא:

"הצועק לשעבר, הרי זו תפילת שוא, כיצד? היתה אשתו מעוברת, ואמר, יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפילת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר, ואמר, יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי, הרי זו תפילת שוא" (ברכות ט, ג). כך גם נאמר על מי שמתפלל להרבות נכסיו לאחר שכבר מדד אותם במדויק (רמב"ם, הלכות ברכות פרק י, כד).

כלומר, תפילת שוא היא כל תפילה על דבר שהוא נגד המציאות, שכן מלבד אצל צדיקי יסוד עולם כרבי חנינא בן דוסא ורשב"י, הרי ה' פועל בעולמו בדרך הטבע עם בריותיו.

למרות שמצבך כואב, תפילתך ודאי אינה תפילת שוא. שכן רבים מכירים ושומעים על נשים שהתחתנו בגיל מבוגר, בכל המצבים וכל הסוגים. ומתוך כל המקרים הללו תתחזקי להמשיך להתפלל ולהאמין שגם את יכולה לזכות לישועה.

אמת הדבר שהגזירה שקיבלת איננה קלה, עד שאמרו חז"ל: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים-סוף" (בראשית רבה, פרשה סח). כל זיווג מוצלח הוא בגדר נס משמים. אך אין הדבר אומר שעליך להתייאש מתפילות.

התנ"ך מספר על חזקיהו המלך, שנגזר עליו מוות בשל חטאו: "בימים ההם חלה חזקיהו למות, ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא, ויאמר אליו: כה אמר ה' צו לביתך, כי מת אתה ולא תחיה"! (מלכים ב, פרק כ, א).

חזקיהו ראה שהוא חולה וגוסס ועומד למות. הנביא ישעיה הודיעו על גזר דין מוות שנפסק בשמים מפי ה', בלשון החלטית וחדה כתער. מי מאיתנו לא היה מתייאש במצב בו נביא-ישראל מכריז על גזר דיננו מן השמים?

אך למרות הכל אמר חזקיהו: "כך מקובלני מבית אבי אבא, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים" (ברכות דף י, א).

המלך "חזקיהו" נהג כשמו - והתחזק להאמין בחוזקו הבלתי מוגבל של בורא עולם, כי ידע שאפילו במצבו הנואש ראוי להתפלל, וייתכן מצב להינצל מרוע הגזירה. במקום להתייאש התפלל לישועת ה' בעצמו, וכעבור זמן קצר חזר הנביא להודיעו שבזכות תפילותיו יזכה לחיות 15 שנים נוספות.

באמצעות סיפור זה לימדנו הקב"ה שבאף מצב אין להתייאש, כמאמר התפילה: "ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזרה" (מחזור לימים הנוראים). תפילות יכולות למתק ואפילו לשבר את רוע הגזירה במצבים הקשים ביותר.

לכן אל תתייאשי מתפילות. ברגעים של ייאוש אמרי לעצמך כי בתפילות אלה את מקיימת את רצון אביך שבשמים - ראי בכך מצווה שהוטלה על נשמתך כתיקון רוחני אשר שכרה הנצחי נרשם בשמים להטיבך, אך גם בטחי להאמין שהתפילות נרשמות ונשמרות לנצח בקופה הרוחנית שלך בשמים, ובזכותן הקב"ה מקל על הייסורים שלך בהווה ומקרב את טובתך העתידית.

ולסיום, מספר עצות בשידוכים:

1. מילוי הסוללות הרוחניות על בסיס קבוע:

השתדלי לצפות בהרצאות תורניות ובשיעורי תורה על בסיס קבוע מדי יום ביומו, וחפשי שיעורי תורה קבועים באזורך. הקב"ה משווה את דברי תורתו לצריכת לחם: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" (דברים ח, ג).

כשם שאדם נדרש לאכול ולשתות בכל יום, כך הוא נדרש למלא את הסוללה הרוחנית שלו בכל יום כדי להתחזק באמונה ולעמוד בנסיונות החיים.

2. להיות חיובי ולראות את החיובי:

נסי לחפש את החיובי שבחייך, ולראות את כל מתנות החינם המדהימות והיקרות שקיבלת, ולהעריך אותם בעין יפה.

לדוגמה: מתנת הראייה, מתנת השמיעה, מתנת הריח והטעם, מתנת הידיים והרגליים, מתנת ההורים, מתנת הבריאות, מתנת המזון, מתנת קורת הגג מעל ראשך, מתנת החברות, ועוד ועוד מתנות קטנות יותר שקיבלת בחייך, ואת נהנית מהם בכל יום מבלי לחשוב עליהן כמעט.

רובנו עיוורים לכל הטוב הסובב אותנו, שהוא ודאי הרוב בחיינו, אך נראה לנו מעט מאחר שהתרגלנו לחיות על כנפי נשרים.

שברי את הרגליך והודי לקב"ה בכל יום על מתנותיו, ורגילי את לבך ואת פיך להודות ולהלל את הקב"ה על כל נפלאותיו. מתוך הכרת טובותיו תתחזקי להאמין שהקב"ה הוא במהותו טוב, ורצונו להטיב לנו, וכל חיסרון במציאות הוא רק העדר ועיכוב של הטוב האלוקי, אשר ודאי יש מאחוריהם סיבה שאחריתה טובה.

אם קשה לך לראות ולהעריך את כל הטוב של הקב"ה, עצתי עבורך, שתתחילי להודות לבשר ודם, כלומר הכירי תודה והעריכי את מה שאנשים עושים למענך, את הזמן שמקדישים לך, כגון הוריך שגידלו אותך ודואגים לבריאותך, מאכילים אותך ורוצים בטובתך, או אפילו אנשים זרים אשר עצם קיומם ועבודתם מועילים ותורמים לאיכות חייך ישירות או בעקיפין. הרגילי פיך לומר תודה, ולא בלשון רפה, אלא מתוך הבנה שללא טובתם חייך היו קשים וצרים.

אמרו חז"ל: "כל הכופר בטובתו של חברו לבסוף כופר בטובתו של מקום" (מדרש הגדול, שמות ח), לכן מצוות כיבוד הורים הושוותה לכבודו של הקב"ה (קידושין דף ל, ב), לאחר הנישואין נדרש כל אדם במצוות "ואהבת לרעך כמוך" קודם כל כלפי חציו השני. והדרכה מיוחדת לכל בעל: "וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו" (רמב"ם הלכות אישות פרק טו, יח). מידת הכרת הטוב היא יסוד שצריך להטביע בנפשנו.

מתוך שתהפכי לאדם חיובי ומעריך, באופן טבעי תגיעי להודות להלל ולשבח את הקב"ה, שמקור כל הטובות ממנו. כמו כן, כאשר תשני את צורת הסתכלותך על החיים, ותודי על המתנות הרבות והנפלאות שכבר קיבלת בחייך, בעז"ה יפתחו שערי השפע לתת לך מן השמים מתנות טובות וגדולות יותר כפי רוחב לבך.

3. השתדלות בשידוכים:

אמר שלמה המלך החכם באדם: "תשועה ברוב יועץ" (משלי יא, יד). לכן ראוי שתחפשי עצות טובות מרבנים ורבניות וחברות טובות כיצד להשתפר ברוחניות ובחומריות, וחפשי אם יש מידות שעליך להתחזק בהן, כמו כיבוד הורים או גמילות חסדים, התמודדות עם מידת גאווה וכדו'.

כן בנושאי שידוכים, חפשי הרצאות וספרים המדריכים בנושא (לדוגמה, הרצאתו המצוינת של הרב זמיר כהן שליט"א - "אמנות האהבה"), ובחומריות, כגון טיפוח מראה אישי לפי גדרי הצניעות, פנייה לשדכניות נוספות, וכמובן העצה החשובה ביותר לרווקים ורווקות מבוגרים:

להיות פתוחים יותר להצעות בסגנון שונה ומזרמים אחרים שלא ניסיתם בעבר, והעיקר לא לפסול הצעות על הסף רק בגלל כח ההרגל או העצלות. זכרי שמתוך מיליוני גברים בישראל, את צריכה למצוא אך ורק גבר אחד המתאים לך!

רבים שוכחים ששידוכים אינם מפעל שבו מזמינים אדם מתוך מחלקת ייצור מוכנה מראש. כל אדם הוא "עולם מלא" (משנה סנהדרין ד, ה), וצריך להתייחס לכל הצעה ברצינות הראויה לה.

עם זאת, כדי למנוע מעצמך כאב לב מיותר, אני מציע שלא תלכי לפגישות עם ציפיות מיותרות. אינך נביאה ולא יכולה לדעת מתי זיווגך האמתי יגיע. אנו חיים בעולם השקר שחוזר ומטעה אותנו, והופך את פניו ללא הרף.

לכן שני מראש את צורת מחשבתך בשידוכים, וראי מעתה בכל פגישה מעין "טיול קטן" המאפשר לך להכיר אדם חדש ולהרחיב את אופקיך, באופן המקרב אותך אל זיווגך האמיתי, וסוף הטובה לבוא. נסי לזרום ולתת לחיים לעשות את שלהם ללא ציפיות.

במילים אחרות: אל תהיי "כבדה" ומצוברחת בפגישות, כי פסימיות דוחה באופן טבעי אנשים אחרים. אם תחבבי את עצמך אז יחבבו אותך, כפי שאמר החכם באדם: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט) - כשם שהמים משקפים את פניו של האדם המביט בהם, כך רגשותיו של אדם משתקפים בלב חברו.

הלוואי שעצות אלה יועילו לך ויעזרו לך להתחזק בתקופות קשות. המשיכי להתפלל לזיווגך באמונה, אל תתייאשי, וכן יהי רצון שתזכי למצוא את זיווגך בקרוב.