כך נזכה לרחמי שמים, חסד וחנינה: טור חובה לפני יום הכיפורים

יום הכיפורים עומד לפרוס את כנפיו הצחורות והטהורות על עם ישראל, באוויר מורגשת אוירה של רוממות רוח, כמיהה לטהרה ואחדות... מחיצות נשברות, רבים מתפייסים. הנה מי זה בא? היום הגדול הבא! 

האחדות והפיוס הם מתנאיה ההכרחיים של טהרת וכפרת היום, אולם לא זו בלבד, האחדות ושבירת המחיצות היא מרכיב הכרחי באחד האלמנטים החשובים והמרכזיים של יום הכיפורים. עד כדי כך שאנו אומרים בפתיחת 'כל נדרי' כי 'בית דין של מעלה ושל מטה מתירים להתפלל עם העבריינים...' (הכוונה גם לאלו שאסור לצרפם למניין). וכל כך למה?

מידות הרחמים

תפילת שלש עשרה מידות של רחמים, 'א-ל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות...' נאמרת ומושרת בכל קהילות ישראל פעמים רבות במשך היום הקדוש. בנוסח עדות המזרח היא המרכיב המרכזי של כל התפילות בעוד שבנוסח האשכנזי היא מרכיב עיקרי רק ב'נעילה', אולם אין ספק שהיא משמעותית ביותר.

בורא עולם שופך את רחמיו הוא מרחם וחונן, מרחם על הנשמות השקועות בחטא ומעורר בהן את הניצוץ היהודי, מרחם על נשמות שהיו יכולות להאיר את העולם והם מכוסות במעטה של חומריות, הוא מרחם על עמו וקורע גזירות קשות.

התפילה הזו יכולה להיאמר רק בציבור, ושונה בכך מתפילת העמידה שאמנם רצויה יותר בציבור אך יכולה להיאמר גם ביחיד.

זה לא ענין של ה'אמירה', את הכח של י"ג מידות רחמים הקדוש ברוך מעניק רק לציבור ולא ליחיד, הוא ברית כרותה עם עמו ישראל ובעת נתינתה למשה רבנו מתארים חכמינו כי הקדוש ברוך הוא הופיע לפני משה כשליח ציבור המתעטף בטלית - ואמר לו כך תעשו לפני כסדר זה ואני סולח לכם. וזו הסיבה, כפי שכותב הטור, שהיא נאמרת דווקא בציבור.

אולם למען הדיוק לא מדובר כאן רק באמירה ומהו הפורום הנדרש לה. הרמ"ק – מגדולי המקובלים - כתב ספר מיוחד בשם 'תומר דבורה בו הוא מלמד כי ניתן להפעיל את המערכת של י"ג מידות בצורה מושלמת.

הקדוש ברוך הוא גילה את מידות הרחמים הללו על גווניהן, כדי שאנו עצמנו נלמד מדרכיו ונלך בהם ככתוב 'והלכת בדרכיו'. אם היחסים הבינאישיים שלנו מושתתים על מידות אלו אנו מתעלים להדבק בשכינה, להיות 'דומים לו' זו מעלה אישית מאין כמוה, זו גם מצוה וחוץ מהכל היא מפעילה את י"ג המידות הללו עלינו ועל כל ישראל ביתר שאת!

ככל שאדם יותר דבק במידות הללו, הוא מלא חסד רחמים וסלחנות כלפי זולתו, הוא מוכן להעביר על חטא ופשע שנעשה כנגדו, כך הוא זכאי יותר להתנהגות מקבילה מבורא עולם ביחס לחטאיו ופשעיו.

מידה כנגד מידה

כלל יסוד הוא בדרכי ה' 'מידה כנגד מידה' וכאשר אדם נוהג באופן זה הוא זכאי - בזכות ולא בחסד למידת רחמים וסליחה.

כך גם כותב הרמח"ל בספרו 'מסילת ישרים' פרק י"ט נצטט מלשונו: "ואמרו עוד (שבת קנ"א): 'ונתן לך רחמים ורחמך' - 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים', וזה פשוט, כי הקדוש ברוך הוא מודד מדה כנגד מדה, ומי שמרחם ועושה חסד עם הבריות, גם הוא בדינו ירחמוהו וימחלו לו עונותיו בחסד, שהרי מחילה זו דין הוא, כיוון שהיא מדה כנגד מדתו, והוא מה שאמרו ז"ל 'למי נושא עוון למי שעובר על פשע'. ומי שאינו רוצה להעביר על מידותיו, או אינו רוצה לגמול חסד, הנה הדין נותן שגם עמו לא יעשו אלא שורת הדין...'

הרווח לו אדם זוכה בצורה זו הוא שהחסד והחנינה שהוא מקבל אינם מוגדרים כמתנת חינם אלא כ'זכות' לפי חוקי שכר ועונש – מידה כנגד מידה.

יום סליחה ופיוס

לאור זאת, אווירת הפיוס והמחילה של יום הכיפורים הינה חלק ממערכת ההפעלה של י"ג מידות הרחמים, כאשר יחד עם זאת שבירת המחיצות שבעקבות הפיוסים – מכניסה אותנו למערכת של 'ציבור' ו'עם אחד' להם במיוחד ניתנה המתנה של י"ג מידות.

המתנה הגדולה הזו, יחד עם כח הטהרה של יום כיפור, הן סיבה לשמחה גדולה ונפלאה, עד כדי כך שלדעת רבנו יונה בספר שערי תשובה זו אחת הסיבות לכך שיש מצוה מיוחדת לאכול בערב יום הכיפורים, כדי לבטא את השמחה.

ביום כיפור עצמו אנו צריכים לצום כדי להתעלות למדרגה רוחנית ראויה, להיות דומים למלאכים, אולם מאידך עלינו לבטא את השמחה וזאת אנו עושים ביום הקודם.

'ים של רחמים וטהרה' נשפך עלינו, אם רק נשכיל להכין את עצמנו, 'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם' ולכן (כפי שמפרש עוד רבנו יונה) - אל תחמיצו את ההזדמנות – 'לפני ה' תטהרו'! חזרו בתשובה ותחול עליכם הטהרה...

הטור מעובד מדברי הרב מנחם יעקבזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק', ומפורסם לעילוי נשמת מנחם בן יששכר ורחל בת מנשה שרעבי ז"ל.