המשימה במונופול מימי הגמרא: "לך תקנה בית ברחוב בעיר פומבדיתא"

הרב אברימי זקס מתגורר במשך שש השנים האחרונות במוסקבה. מוסקבה, למי שאינו יודע היא העיר בעלת הריכוז היהודי הגדול ביותר ברוסיה. יש בה קהילה גדולה עם לפחות 100 משפחות חב"דיות שמשמשות כשליחות במקום, והיא מציעה גם ארגונים רבים שמקרבים את צעירי רוסיה ליהדות. גם הרבנות הראשית של רוסיה ממוקמת במוסקבה, וניתן למצוא בעיר גם בית יתומים יהודי, אוניברסיטה יהודית,  מכון לבנות מתקרבות ועוד.

"אני הגעתי למוסקבה מיד אחרי נישואיי", מספר הרב זקס. "כבר לאחר בואי התחלתי ללמד בכיתה ח' בתלמוד תורה המקומי בו לומדים כ-150 תלמידים. כמחנך של כיתה ח' הקדשתי שעות רבות ללימודי הגמרא וזה היה מאוד לא פשוט".

מדוע?

"התפקיד שלי כמחנך הוא מאוד מורכב, כי חלק מהתלמידים מגיעים מבתים שומרי מצוות לגמרי, ומצד שני יש כאלו שהוריהם התקרבו רק לאחרונה והחליטו להתחזק ולשלוח את ילדיהם לחיידר שלנו. הפער בכמות הידע בין הילדים הוא אדיר, ולכן זה כל כך מאתגר.

"השאיפה שלנו היא להוציא מכאן את התלמידים ברמה שהם מוכנים ויכולים להמשיך לישיבה המקומית או אפילו לישיבות קדושות בארץ. אנו מוכרחים שהם יצאו ממש עם ידע מקיף מבחינה תורנית".

איך עושים את זה?

"בנוגע ללימודי ההלכה או המשנה בדרך כלל אני לא נתקל בבעיה. זה קל יותר להעברה, ואני מצליח לחבר לכך את הילדים. קל יותר להסביר לילד איך בונים סוכה או איך בוחרים אתרוג או איך בוחרים שופר. הוא מבין את הדברים כי הם מגיעים מתוך העולם שסובב אותו.

"אבל בנוגע ללימודי הגמרא – כאן כבר נתקלתי בקושי אמתי, כי מדובר במושגים שהילד מעולם לא שמע עליהם. מדובר בחיים של פעם ולעתים קרובות הילדים שואלים אותי בייאוש: 'למה בכלל ללמוד שקלא וטריא?  מה מעניינים אותנו הדיונים שהיו בבית מדרש בבבל לפני אלפי שנים?'

"בכלל, כל הלוגיקה של הגמרא היא על פי שאלות ותשובות שלא תמיד מופיעות על פי הסדר. גם השפה מקשה עליהם. יש כאלו שאפילו בעברית מתקשים, ופתאום להתחיל ללמד אותם שפה נוספת?"

הפתרון: משחק מונופול מימי האמוראים

הרב זקס הוא איש יצירתי במיוחד, ומכיוון שהגיע מתחום הגרפיקה והפרסום, בהם עסק בצעירותו, זה גרם לו לקבל החלטות. "בשנים הראשונות בהן לימדתי כמחנך הוצאתי יחד עם הילדים עיתון ובו סיפורים מהגמרא. בין היתר לקחנו סיפורים מהיום וכתבנו אותם בארמית או שפרסמנו כביכול ידיעות וכתבות על דברים שקרו בימי האמוראים. זה עניין את הילדים, אבל עדיין לא נתן להם כלים אמתיים ללימוד הגמרא.

"ואז, באחד הימים, הקב"ה העלה במוחי רעיון מיוחד – החלטתי להכין משחק כיתתי, ממש כמו מונופול, רק שבמקום שמות של רחובות ברחבי הארץ מופיעים בו שמות של רחובות מהגמרא".

את שמות הרחובות מציין הרב זקס שהוא הכיר מתוך דיונים המובאים בגמרא, או שהאמוראים כתבו עליהם תיאור מדויק. "כתוב בגמרא למשל שלרב הייתה שכונה בבבל בעיר 'סורא' ושם הייתה לו ישיבה. אז הכנסנו את השכונה הזו למשחק. במקום אחר כתוב שהייתה עיר בשם 'מחוזא' שהיה בה שוק, אז הכנסנו גם את המקום הזה. כך בנינו ערים עם רחובות. בשלב הבא כתבנו הוראות לכרטיסי המשימות במונופול, אשר התבססו על סיפורים המובאים בגמרא. כמו למשל: 'השור שלך נגח בפעם השלישית - לך ושלם נזק למי שקרוב אליך', או: 'לך לביתו של מר עוקבא הידוע כבעל ידע ברפואה ותלמד ממנו מקצוע'. בכרטיס אחר כתבנו: 'לך להשלים מניין בית כנסת בהוצל (שם מקום)', ובעוד כרטיס נכתב: 'לך תקנה בית ברחוב בעיר פומבדיתא', ועוד, ועוד. כך הילדים גם לומדים על דברים שנכתבו בגמרא וגם קולטים את כל הרקע.

"אגב, בכתיבת המשימות שילבנו מילים בארמית, במקום לכתוב 'לך למקום מסוים', כתבנו את המילה: 'זיל', וכדומה. גם כספי המונופול הם כמובן כאלו שהיו נהוגים בימי האמוראים. יש במשחק מנה, דינרים וגם דינרי זהב. כך הילדים מחשבים בכל פעם את הסכומים. בהמשך, כשהם לומדים סוגיות בגמרא כמו 'המקדש אישה בשווה כסף', הם מבינים יותר לעומק".

ועיקר העיקרים – הרב זקס מדגיש כי במקום ללכת לבית כלא, כמו במשחק המונופול המקורי, הילדים נשלחים למשבצת עליה מופיע הכיתוב: 'ירחי כלה'.

"מסופר שבבבל היו חודשיים בכל שנה – חודש אדר וחודש אלול, בהם כל עם ישראל, גם תלמידי החכמים וגם עובדי האדמה, היו הולכים ללמוד תורה ומתרכזים בעיקר בעיר מסוימת, שם נערכו כל הדיונים התלמודיים. זו הסיבה שאנו שולחים לשם גם את הילדים. במקום להיענש ללכת לכלא, אנו אומרים להם: 'לכו לירחי כלה ותלמדו שם'. ואז הם מקבלים ב'ירחי כלה' כרטיסים עם ידע כללי יותר בגמרא, כמו: 'איך מתחילה שאלה בגמרא?' או: 'איזו מסכת הכי ארוכה בש"ס?' ועוד".

המשחק, כפי שמציין הרב זקס, הוכן לגמרי בסיועם של הילדים. "כמובן שלא את כל הרעיונות שלהם הכנסתי למשחק, כי לא הכל התאפשר, אבל עצם המחשבה והתוכניות, כבר הכניסו להם את הגמרא בצורה כל כך חזקה לראש", הוא אומר בסיפוק. 

גם לציבור הרחב

ארבע שנים חלפו מאז שהרב זקס פיתח את המשחק ואף כינה אותו בשם 'בבלי'. "בכל שנה שיפרתי אותו יחד עם תלמידיי והוספנו כרטיסים ומשימות. אבל בשלב מסוים, אחרי שראיתי שהילדים כל כך נהנים חשבתי לעצמי – 'למה לא להוציא את המשחק הזה גם לציבור הרחב?' אשתי דחפה אותי בכך וגם מנהל החיידר עודד מאוד. כך בעצם יצאתי ביוזמה".

בימים הקרובים עומד להסתיים קמפיין הדסטארט בו גייס הרב זקס חלק מהסכום, והמשחק יופץ ברחבי העולם. "אני מקווה שישתמשו בו גם ילדים צעירים שעומדים לפני לימודי הגמרא, גם כאלו שכבר התחילו ללמוד ואפילו בחורי ישיבה. כי זהו ממש משחק משפחתי", הוא אומר, ומוסיף ברגש:  "המטרה שלי היא אחת: שהמשחק באמת יסייע לילדים באחד האתגרים הקשים ביותר שיש בדורנו – לשבת וללמוד גמרא, מתוך הבנה והנאה".