"כן, אפשר להכניס את החג עם פחות לחץ, ויש לכך עצות מצוינות"

איזו אישה לא מכירה את התחושה ברגעים בהם חג הסוכות נכנס, הבית נוצץ ובוהק, הסוכה מהודרת ומקושטת, הילדים רחוצים, יפים וחפופים, הבעל יוצא לתפילה עם חיוך קורן על שפתיו והיא מביטה על הנרות שהדליקה לפני רגע קט ובליבה שאיפה אחת: "לי-שו-ןןן".

נכון, היא יודעת שמצווה לשמוח בחג ומברכת את הקב"ה על כל השפע שנתן לה, אבל מה לעשות שאחרי שבועיים של קניות, ניקיונות ובישולים בלתי פוסקים היא חשה כולה תשושה? אין לה כוח לכלום.

האישה היא עיקר הבית

גם חדוה שטרנברג, מאמנת ומרצה במגזר החרדי, במקצועה הומאופטית ונטורופתית, אומרת שהיא מכירה את התופעה הזו מקרוב. "ערב סוכות זה אולי מאוחר מידי כדי להגיד את זה, אבל אני חושבת שמי שבאמת מעוניינת להגיע מוכנה לסוכות, צריכה להתכונן לכך באופן רציני עוד לפני ראש השנה. והכוונה שלי היא ממש לשבת עם מחברת ולכתוב רשימות מסודרות עם כל המטלות שמצפות לנו מערב ראש השנה ועד אחרי שמחת תורה. ברשימות הללו יש לכלול גם מטלות כמו קניית בגדים או נעליים, חד פעמי ומתנות למארחים, שאלו דברים שבאופן בדוק לוקחים הרבה פחות זמן כשמבצעים אותם מוקדם, לפני שהחנויות עמוסות באנשים".

וחדוה, למרות שכאשת מקצוע העוסקת בבריאות מעדיפה אוכל טרי על פני קפוא, מדגישה כי בהכנות לחגים לפי דעתה קודמת השלווה להעדפת האוכל הטרי. "לכן אני ממליצה להכין את כל הבשרים, העופות והדגים מבעוד מועד ולהקפיא. אפשר אפילו להכין מרק ולשמור בשקיות מתאימות בהקפאה. ברגע שמה שנשאר לנו זה רק להכין את הסלטים החיים, אפשר לעשות זאת גם כשהגברים כבר יוצאים לבית הכנסת בליל החג – כך ירד לנו עול עצום".

חדוה מכירה בכך שיש נשים שאוהבות לדחות הכל לרגע האחרון, אבל היא מדגישה: "נשים כאלו עלולות למצוא את עצמן כשהן מגיעות לחג עם 'הלשון בחוץ', וזה לא צריך להיות כך. עקרת בית זה לא מלשון שפחה, זה מלשון עיקר הבית. מגיע לה לשבת כמו מלכה, בנחת. והנחת תלויה הרבה מאוד בהתארגנות מראש. דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו בזמנים כאלו הוא היכולת להיעזר בילדים. אם הילדים קטנים זה לא תמיד אפשרי, אבל אם הם גדולים יותר, אז אפשר להאציל סמכויות ולהטיל עליהם משימות.

"אני רוצה גם לציין כאן דבר נוסף הנוגע להבדל בין אישה וגבר. גבר שמח כאשר שומעים את דבר התורה שהוא אומר ונהנים ואומרים 'יישר כוח', אבל אישה שמחה כאשר מחמיאים לאוכל שלה ומפרגנים לה: 'איך שהאוכל שלך טעים'. זה טבעי וזו מהות האישה, אבל אם היא כולה מותשת ונרדמת על השולחן, אז היא אפילו לא תשמע את המחמאות, או שתגיד 'כן, כן', ובראשה תחשוב: 'כמה קשה עבדתי בשביל האוכל הזה'.

"אבל אם היא תגיע לסעודת החג מאורגנת ורעננה אחרי שנת צהריים, ויהיה לה תכשיט יפה ואולי גם בגד חדש והיא תשב כמו מלכה זוהרת בראש השולחן ותקבל מחמאות מבני הבית והאורחים: 'מתי הספקת להכין את הכל?' זה יימלא לה את המצברים עבור כל השנה. ואני אומרת את זה מתוך ניסיון של מטופלות ותלמידות שלי. כולן מדברות על זה, כי כולנו באותה קלחת".

"אל תאכלו בלי פרופורציות"

"לכן", מדגישה חדוה שוב, "מילת המפתח היא התארגנות מוקדמת". ואגב, כשמכינים את המנות העיקריות היא ממליצה מאוד להכין גם מעבר לכמות הנדרשת. "סוכות זה חג בו לעתים קרובות 'נופלים' עלינו פתאום אורחים ופתאום צריכים לארגן ארוחה חגיגית מהרגע להרגע. אז אם יש את המנה העיקרית במקפיא זה חוסך לנו את העבודה".

(צילום: shutterstock)

ומה כדאי להכין ולבשל? האם יש לך טיפים בנושא?

בשלב זה כבר עוברת חדוה לדבר גם על הנושא הבריאותי: "כל כך חבל לי כשאני שומעת נשים שמגיעות ל'אחרי החגים' ובוכות על כך שהעלו במשקל. זה קורה בעיקר מכיוון שבחגים אנו אוכלים לפעמים בלי פרופורציות, אפילו שתי ארוחות בשריות ביום, שבכל אחת מהן שלוש מנות וכמה סוגי בשרים או דגים. שלא תבינו לא נכון, גם אני חושבת שמן הראוי להגיש בחג סעודות עשירות ומשובחות, כי זה מענג אותנו ומשמח אותנו. גם חז"ל אומרים לנו מפורשות: 'אין שמחה אלא בבשר ויין'. אבל לא כתוב בשום מקום שבנוסף לבשר וליין יש גם צורך בבלינצ'ס, בתפוחי אדמה, באורז ובפסטה ובבורקסים בסעודה אחת.

"בכלל, כדאי מאוד שכל עקרת בית תדע שכאשר מגישים מנת חלבון, שזה יכול להיות בשר או עוף או דגים, לא מומלץ להוסיף לצידה תוספת של פחמימה כמו תפוחי אדמה, אורז וכדומה, כי זה לא מתעכל טוב. במקום זה כדאי להגיש ירקות, ואפשר לגוון ולהגיש אותם מבושלים או מאודים או אפויים. הנה טיפ מומלץ: תכינו אנטי פסטי אפילו משבעה סוגים של ירקות ותגישו אותם כשהם מסודרים על מגש מלבני לפי צבעים. זוהי יופי של תוספת. תוכלו בכל סעודה להגיש רק שלושה סוגים של ירקות ואז תקבלו את הקריאות: 'וואו, כמה הכנת!'

"אם מישהי מאוד רוצה להכין דווקא תפוחי אדמה מוקרמים או פסטה ברוטב מיוחד, אין בעיה, אבל שהיא תגיש אותם לצד דגנים או ירקות, לא לצד חלבונים".

אגב, חדוה גם שולפת טיפ נוסף ומעניין: "אם אתן רוצות להכין סלט חסה תוכלו לשטוף את החסה לפני החג ולבדוק אותה, לאחר מכן לעטוף את העלים בנייר סופג וכך היא יכולה להחזיק מעמד במשך יומיים-שלושה. כשמוציאים אחר כך את העלים הם טריים וטובים, כאילו קטפו עכשיו את החסה".

שתייה ומנות אחרונות

נושא נוסף שמזכירה חדוה נוגע לשתייה הממותקת. "מי אמר שחייבים לשתות שתייה ממותקת בסעודה? הרי לצד מצוות 'ושמחת בחגיך' אנו מחויבים גם ב'ונשמרתם לנפשותיכם'. בכל כוס של שתייה ממותקת יש בין שלוש לשש כפיות סוכר. תחשבו כמה סוכר אתם מכניסים לגוף שלכם בכל סעודה. הרי ברור שכדאי להעדיף מים, או אפילו סודה למרות שגם היא לא מומלצת בגלל הפחמן הדו חמצני שגורם לתסיסה בבטן, ומי שרוצה יכול גם להכין להכניס לתוך המים עלי נענע או לימון, שייתנו את הטעם".

האם יש סיכוי לשמור גם על המשקל בחג?

"אני לא מכירה הרבה כאלו שמצליחים לשמור על דיאטה בחג, אבל בכל זאת, גם בשביל הבריאות ולא רק בשביל הדיאטה, כדאי להיות מודעים לכך שיש בשרים רזים יותר מבחינת שומן, כמו למשל בשר בקר חלקים 5 ו-6. לגבי עופות – החלק הרזה ביותר בעוף הוא כמובן החזה, ואילו ה'משולש' וה'פולקע' מכילים יותר שומן. ככלל, כאשר מבשלים את העוף רצוי לבשלו בלי העור, שהוא ממש פסולת".

(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)

אחרון חביב מזכירה חדוה את המנות האחרונות – "למרות שהפירות שהשתבחה בהם ארצנו בריאים באופן כללי יותר מעוגות, אני דווקא לא ממליצה להגיש אותם למנה אחרונה", היא מפתיעה, "הסיבה לכך קשור לפיזיולוגיה של הגוף שלנו – למרות שהפירות נאכלים כמנה אחרונה הגוף שלנו מפרק אותם ראשונים ואז הם הופכים לסוכר שמתסיס את כל האוכל שעדיין לא התעכל, וזה מאוד לא מומלץ וגורם לתחושות לא נעימות בגוף".

אז מה כן נגיש למנה אחרונה? 

"אפשר להגיש עוגות בחושות או גלידות, וכדאי להמיר חומרים מזיקים בחומרים בריאים יותר, כמו למשל להשתמש בחלב קוקוס במקום ריץ' או להפחית מכמויות הסוכר. ועוד משהו חשוב – כדאי להמתין לפחות חצי שעה בין המנה המרכזית למנה האחרונה, כדי שהמנות הקודמות יספיקו להתעכל מעט. זהו בדיוק הזמן לשיר ולומר דברי תורה".

ולסיום מבקשת חדוה להוסיף פנייה אישית: "נשים יקרות, תורידו קצת מהלחץ. סוכות הוא חג הביטחון, הוא חג בו אנו מראים להקב"ה שאנו יוצאים מביתנו ונכנסים לסוכה ונמצאים שם, למרות שזו דירת ארעי. אנחנו בוטחים בו שהוא ישמור עלינו תחת סוכתנו, אז בואו גם נבטח בו שהוא יסייע לנו להכניס את החג בצורה רגועה ומתוך שמחה אמתית".

חדוה שטרנברג היא מאמנת ומרצה במגזר החרדי , במקצועה הומאופטית ונטורופתית.  מחברת הספר 'לחגיך' - ספר לנשים העוסק בפן הרוחני של חגי תשרי לצד מתכונים בריאים. הספר נמכר באמצעות המדיה.