"הטלפון צלצל והרגשתי שאני עומדת להתעלף"

ליאורה היא אישה מוצלחת ונמרצת, בשנות השלושים לחייה. כאשר אנו משוחחים אתה היא מציגה את עצמה כבת קיבוץ שנולדה באחד מהקיבוצים באזור עמק יזרעאל, ולמעשה מתגוררת באזור עד היום. "לצערי", היא מספרת, "גדלתי בניתוק מוחלט מהמסורת. לא ידעתי שום דבר על הלכות, לא היה לי מושג איך שומרים שבת, לא ידעתי כלום על חגים ומועדים מעבר לשירים ששרנו עליהם בבית הספר. לבושתי אפילו לא צמתי ביום כיפור.

"זה לא שהיה לי משהו נגד הדת", היא מדגישה, "אלא שפשוט לא הכרתי אותה. לא הייתה לי שום היכרות עם תורה והלכות. כך גדלתי, לא הכרתי מציאות שונה".

הפעם הראשונה בה היא החלה לשמוע מעט יותר על נושא שמירת המצוות הייתה לאחר הצבא, כאשר הכירה את מי שכעבור כמה שנים הפך להיות בעלה. "הוריו של בעלי הגיעו ממרוקו, אומנם כשהם עלו לארץ הם פרקו עול, אבל סבא של בעלי, אדם צדיק מאוד, המשיך להקפיד על שמירת מצוות. כאשר בעלי סיפר לי לראשונה על הסבא הוא קצת חשש מתגובתי, אבל אותי זה דווקא עניין וביקשתי לערוך אצלו ביקור".

הסבא כמובן שמח לארח את השניים. "הגענו אליו בליל שבת וראינו איך שהוא עושה קידוש עם גביע ויין. כששאלתי את בעלי למה עושים קידוש הוא לא ידע להסביר לי, אז החלטנו לשאול את הסבא, והוא ממש שמח בכך שנכדו מגלה עניין וסיפר לנו כל מה שידע לספר. ניצלתי את ההזדמנות וניסיתי לשאול גם עוד נושאים שתמיד עניינו אותי, כל מיני שאלות שהגיעו בעיקר מתוך סקרנות, אבל הובילו אותי לבסוף להקפיד על כל מיני דברים שקודם לכן לא חלמתי להקפיד עליהם, כמו למשל כשרות, ועוד כמה דברים נוספים".

"הכנסנו ברכה לבית"

לאחר מספר שנים נישאו השניים וזכו לעמוד תחת החופה כדת משה וישראל. "לאחר החתונה המשכנו לשמור את המצוות שהתאימו לנו", מספרת ליאורה. "אני באופן אישי התחברתי מאוד לנושא השבת, אז הדלקתי נרות בכל ליל שישי ובלילה הקפדנו שלא לנסוע ברכב, אבל בשבת בבוקר כבר הרגשנו שזה 'קל' יותר, אז הרשינו לעצמנו לנסוע... בפסח אכלנו כמובן מצות, ואת הלחם הטמנו עמוק בתוך המקפיא. בכלל, היה לנו בלבול גדול בכל הנוגע לשמירת מצוות, ונראה לי שעשיתי סלט רציני".

אבל השינוי המהותי ארע לאחר לידת בנה הבכור. "ההיריון שעבר עליי היה די מורכב, במשך כמעט חצי שנה שכבתי בבית בשמירת הריון מוחלטת ולא התאפשר לי כמעט לקום מהמיטה. גם הלידה עצמה לא הייתה פשוטה, אבל אחרי שהבן נולד הרגשתי איך שנכנס לבית שלנו אור גדול. אור עצום. פתאום קלטתי את המשמעות הגדולה שיש לכך שהפכנו להורים והקמנו משפחה. הרגשתי שנכנסה ברכה גדולה לבית".

הולדת הבן התרחשה בתאריך סמלי מאוד – בדיוק ביום השנה הראשון לפטירתו של הסבא ממרוקו. "הרגשתי שאני חייבת לו הכרת הטוב עצומה על כל מה שהוא לימד אותנו ועל כך שהוא קירב אותנו לדת, אז למרות שתכננו בתחילה לקרוא לילד שלנו בשם מסוים, הוספנו לו גם את שמו של הסבא, כשם שני, ועשינו בכך הרבה נחת למשפחה".

ואז, יחד עם השמחה וההתרגשות, אומרת ליאורה שנולד אצלה גם הרצון החזק לשמור על טהרת המשפחה. "זה נושא שהסבא של בעלי רמז לנו עליו מידי פעם, אבל הוא היה אדם עדין ולא רצה להציק לנו, ואנחנו כפי שכבר ציינתי היינו מבולבלים ולא בדיוק הבנו את החשיבות של המצווה. הייתי בטוחה תמיד שמדובר באחת המצוות הקשות ביותר שעלולה להגביל לנו את החיים באופן משמעותי ולפגוע מאוד בזוגיות שלנו. אבל יחד עם התינוק שנולד, נולד אצלי גם הרצון לנסות לשמור על טהרה. התחננתי לבעלי וביקשתי ממנו שלפחות ננסה, והוא הסכים".

(צילום: shutterstock)

בשלב הבא מציינת ליאורה שהם נתקלו בבעיה קשה. "בכל הקיבוץ שלנו לא הכרנו אף אחד שמכיר את ההלכות ויודע מה צריך לעשות. הסבא הצדיק כבר לא היה אתנו, ופשוט לא ידענו מהיכן נשיג את הידע על המצווה הזו. היינו כל כך בורים. בסופו של דבר תפסתי את בעלי וביקשתי ממנו: 'תצא לרחוב ותשאל את הדתי הראשון שאתה רואה איך בכלל שומרים את המצווה הזו'".

הבעל, למרות היותו קשוב, סירב הפעם. "הוא הרגיש חוסר נעימות ואני יכולה להבין אותו", מציינת אשתו. אבל מה שארע לאחר מכן היה מעורר השתאות. "יומיים לאחר מכן צלצל הטלפון בביתנו ועל הקו הייתה אישה נחמדה שהציגה את עצמה כפעילת 'מתחברות' – המחלקה לטהרת המשפחה של ארגון הידברות. הרגשתי שאני עומדת להתעלף. שאלתי אותה אם יש לה רנטגן או משהו, איך היא ידעה בדיוק מתי להתקשר?"

עד הרגע הזה מציינת ליאורה שהיא אינה יודעת את התשובה על כך. "אני חושבת שהארגון עובד על פי רשימות ובאופן מקרי הגיעו אליי, אבל כפי שלמדתי לאחר מכן - אין מקרה בעולם, אלא הכל רק מה'".

באותה שיחת טלפון סיפרה לה המתנדבת לראשונה על המצווה המיוחדת הזו. "בפעם הראשונה בחיי קלטתי שלא מדובר בהגבלה או בסבל, אלא במצווה שיש לה יופי מיוחד וזכות עצומה. שמעתי לראשונה בחיי על כך שכאשר אישה מקיימת את המצווה היא למעשה פותחת את הדלת לאבא שאפשר לבקש ממנו הכל, והיה לי כל כך הרבה מה לבקש... הרגשתי איך שהלב היהודי שלי נפתח".

חמש שנים חלפו מאז וליאורה מציינת כי החיים שלה השתנו לגמרי. "התחלנו לשמור טהרת המשפחה ויחד עם זאת גם זכינו להכניס הרבה סדר לחיים היהודיים שלנו. כי המתנדבת של הארגון התגלתה כאישה מדהימה ששמחה לעזור לנו גם בתחומים נוספים, להסביר לנו על מצוות שביקשנו לשמור וללמד אותנו על דברים שכלל לא הכרנו.

"מאז קרו הרבה דברים טובים בחיינו – זכיתי למצוא עבודה טובה ונוחה, בעלי הסתדר עם בעיה משפטית שהוא היה תקוע אתה כבר שנים, שנתיים לאחר מכן נולדה לנו בת וכעת אני נמצאת לפני לידה נוספת. אני מרגישה שהכנסתי את הקב"ה בכבודו ובעצמו לבית שלי, נפתחו לנו כל כך הרבה שערים של ברכה. זה רק בזכות מצוות הטהרה, אין לי לכך שום הסבר אחר".

מח' מתחברות – טהרת המשפחה לפניות, הכוונה וייעוץ: 02-6301516, או במייל mit@htv.co.il