פרשת בראשית: לטעום טעם גן עדן ולתקן את קלקול הנחש

אומר הבעל שם טוב הקדוש "כשם שתראה שבת בראשית כך תראה השנה כולה".

ולכן נפתח אותה בסימנא טבא, כפי שמביא הזוהר הקדוש שבמילה "בראשית" טמון סוד הבריאה ובכל ספר בראשית נמצאת דרך העבודה של תיקון העולם. אם כך, גם סיפור החיים הפרטי שלי ושל כל  אחת מאיתנו, נמצא שם, אז בטח ובטח שהיינו רוצות להישאר בגן עדן ולא לעבור את מסע התלאות והניסיונות של העולם הזה.

לשם כך עלינו להבין מה היו רגעי החולשה של אדם וחווה, שהרחיקו אותם מגן עדן, מה גרם להם לנפילה הגורלית הזו, בגינה עוד לא הצלחנו להגיע לתיקון העולם?. הקב"ה ציווה עליהם לא לאכול מעץ הדעת ו... חוה נופלת ב"עין רואה ולב חומד", ובאוזניים ששמעו ללחישות הארס של הנחש!

הקלקול התחיל בעיניים הגשמיות: "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים ונחמד העץ להשכיל" – ואז הופיע הנחש ואמר "הו, הנה מישהו בראש שלי.. מה זה שווה שאתם עובדים את השם בלי שכל, בואו תראו עולם".

הנחש מכניס באדם את יצר הגאווה, ואומר לו "תחשוב בגדול, הכל בידיים שלך". ועל כך מלמד הארי הקדוש שהאדם הוא באמת עולם, אבל רק בתנאי שהוא ממליך עליו את מי שאמר והיה העולם!

אומר האר"י הקדוש ש"האדם הוא עולם קטן". כשהאדם מרגיש "עולם", "יש לי, אני עשיתי אני ואני... כוחי ועוצם ידי" – אז הוא קטן.

וכשהאדם מרגיש "קטן", "מי אני בכלל? הכל ממנו יתברך" – אז הוא עולם.

לאחר החטא, מתקלל אדם על שקלקל: "בזעת אפך תאכל לחם, עד שובך אל האדמה", כלומר עד שתרגיש אדמה, עפר בפנימיות שלך, כמו שהרגיש אברהם "ואנוכי עפר ואפר". מובא בבראשית: "אלה תולדות שמים וארץ בהבראם” - אומרים חז"ל: "בהבראם" אותיות "אברהם", שידע ש"אין עוד מלבדו", שאין מציאות אחרת מלבד רצונו יתברך. בכל יום מתחדשת הבריאה ומתחדשת הבחירה: האם "לאכול מעץ הדעת" ולחיות רחוק מגן העדן, או להתחבר אל האור, אל מי שאמר והיה העולם.

הקדוש ברוך הוא שם בפתחו של גן עדן שני כרובים ואת להט החרב המתהפכת. אומרים חז”ל שטמון כאן סוד גדול: הכרובים מסמלים תינוקות תמימים "כגמול עלי אמו", לא יודעים כלום חוץ מ"אמא", ולהט החרב המתהפכת הם הייסורים הבאים על האדם בכל מיני תחומים (והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום). רק כשאת תוכלי להרגיש כתינוקת בידיו של הקב”ה, תוכלי לטעום גן עדן ולתקן את קלקול הנחש! תינוקת יודעת שאבא שם בשבילך תמיד, אוהב אותך, שומע את קולך ומרחם!

אומרים חז"ל: "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים". אל תפחדי! רוח אלוקים מרחפת מעליך, וברגע שתפני אל השם כמו תינוקת לאבא, הרי שתעוררי את רחמיו וכמו ביום הראשון לבריאת העולם כך יאמר "יהי אור” ויהי אור, ונכנס שוב לגן העדן הפרטי שלנו.

בסימן טוב ובמזל טוב נתחיל מבראשית ונצא משמחה לשמחה, בשמחה, כשהתורה הקדושה בלבנו והשם יתברך מעלינו!