לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
כשאדוויגס ווילאטורו הזמין שולחן גדול במסעדה, היה זה כדי לחגוג עם משפחתו וחבריו את יום הולדתו ה-61. בתיאום עם צוות המלצרים, הגיע אדוויגס לפני הזמן שנקבע, וסידר את השולחן יפה יפה לעצמו. הוא הניח עוגת שוקולד במרכז השולחן, וידא שיש מספיק צלחות וכוסות לכולם, חילק כובעי ליצנים וקישט בעצמו את הכיסאות.
ואז. כשהכל היה כבר מוכן, התיישב בכיסאו וחיכה...
הזמן עבר בעצלתיים. חצי שעה, שעה ושעתיים... שבמהלכם ניסה אדוויגס ליצור קשר עם המוזמנים, אך איש מהם לא ענה ואיש מהם לא הופיע למסיבה.
בסופו של דבר, כשהבין שהוא כבר לא יחגוג יומולדת עם חבריו ואהוביו - אדוויגס קם מכסאו, כחכח בגרונו וביקש להסב אליו את תשומת הלב של יושבי המסעדה.
"זהו יום ההולדת שלי, והיום אני בן 61", פתח ואמר. "אני התכוונתי לחגוג הערב. קניתי עוגה כי הייתי אמור לפגוש כאן את משפחתי וידידיי. קיוויתי שילדיי, נכדיי ואשתי יבואו, אבל כפי שאתם יכולים לראות - אף אחד לא הגיע".
בנקודה זו אדוויגס הישיר מבט מלא דמעות לקהל מאזיניו, ואמר: "לכן, אני שואל עכשיו האם יש מישהו שרוצה להצטרף אליי כדי לחגוג את יום הולדתי ולשיר לי 'יום הולדת שמח'. אם יש מישהו כזה, אני אהיה אסיר תודה לו לנצח".
אחרי נאום שכזה, עין לא נשארה יבשה וכמובן שהאורחים קמו בזה אחר זה, חיבקו אותו ואיחלו לו 'מזל טוב'. אחר כך, שרו כולם כאחד 'היום יום הולדת' לחתן המאושר, שלא יכול היה להסתיר את התרגשותו. תגובתם המהירה של האורחים פורסמה וגרמה להד גדול, אך אז עמד אדוויגס במרכז, וביקש להסב את תשומת לב האנשים בשנית.
"אני מודה לכם על החמימות והאנושיות שהפגנתם כאן היום, אבל רוצה לבקש את סליחתכם", פנה אדוויגס ואמר. "אני רוצה להתוודות ולומר שמה שקרה כאן היום היה בסך הכל ניסוי חברתי, שנועד לראות איך אנשים זרים יגיבו כשהם מתבקשים להתמודד עם מצב כזה. אתם, אני חייב לציין, התמודדתם בצורה הכי טובה שאפשר", סיכם אדוויגס.
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה