לא תישארו אדישים: ויתר לאחיו על המשרה וניצל מהנאצים

הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל (כ"ב בטבת תרע"ג - כ"ז בתמוז תשל"ט) היה ראש ישיבת פוניבז' שיעוריו בישיבה משכו תלמידים רבים והשפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא נפוצה ברחבי עולם הישיבות.

ביום כ"ג באדר ב' תרצ"ה חשכו המאורות בעיירת גרודנא: רב העיירה - הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי זצ"ל – נלקח לבית עולמו.

שני בנים השאיר אחריו רב העיירה: הבן הבכור – הרב יהושע העשיל, והבן הצעיר – הרב שמואל. ויכוח התעורר בין הקהילה למשפחת הרב, מי מבני הרב ימלא את מקומו, הקהילה טענה כי אמנם רבנות עוברת בירושה, אך זכותה של הקהילה להחליט מי מבין הבנים ימונה לרב הקהילה, וראשי הקהילה רוצים שהבן הרב שמואל הוא שישב תחת כיסא אביו, ואילו המשפחה טענה כי הרבנות מגיעה לבן הגדול, הרב יהושע העשיל.

הגאון הגדול רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצוק"ל נבחר להיות הבורר בדין תורה זה, בטרם החל הדיון נסע רבי שמואל בעצמו אל רבי חיים עוזר, והודיע לו שהוא אינו חפץ כלל ברבנות ושכנעו בכל הכוח כי אחיו רבי יהושע העשיל ראוי להיות ממלא מקום אביו יותר ממנו, פגישה זו היתה ההיכרות הראשונה בין רבי שמואל לרבי חיים עוזר, אך לא האחרונה, כי הקשר ביניהם לא הופסק בזאת.

רבי שמואל לא הסתפק בצעד זה כדי לגרום לכך שלא ימנו אותו אלא את אחיו, חבריו מספרים כי בתקופת הפולמוס אודות מינוי הרב, ראו את רבי שמואל נוהג מנהגים שאינם ראויים לכבודו, כגון הליכה בין דוכני הירקות בשוק ובירור מחירים של מוצרים שונים, והכל כדי שיעריכו אותו פחות, ובכך ירד מעמדו בעיניהם ויגדלו סיכוייו של אחיו להתמנות לרב העיירה.

ואכן פסק הדין יצא מאת הדיין למנות את האח הגדול רבי יהושע העשיל, כרצון המשפחה. ראשי הקהילה אמנם קיבלו עליהם את הדין, אך כנראה שלא כל כך באהבה, הקהילה וראשיה לא האירו פנים לרבם החדש. רבי שמואל הרגיש בכך והיטב חרה לו הדבר, הוא לא יכול היה לשאת את המצב הזה שהוא רצוי להם יותר על חשבונו של אחיו, ובצדקותו ובענוותנותו החליט כי הוא יעזוב את גרודנא ואת האזור כולו, ובכך קיווה כי הוא ישכח מלבם של בני הקהילה, ויקל עליהם לקבל את מרותו של אחיו ברצון.

ספקות רבים היו לרבי שמואל על הצעד שעומד לעשות, צדדים רבים היו לכאן ולכאן והחליט כי יערוך גורל הגר"א כדי ליישב את הספק, ואכן הפסוק שיצא בגורל הוא: 'ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה'.

תוצאת הגורל הכריעה את הספק ורבי שמואל שם פעמיו לארץ ישראל כפי אשר הורה לו הגורל, לימים הבינו כי מידותיו הנעלות ואצילותו המופלאה בוויתורו על כס הרבנות, היא אשר הצילה אותו מציפורני הנאצים ימ"ש.

לא ניתן לסיים את הסיפור מבלי לציין כי אף את חלקו בהרבצת התורה לא הפסיד רבי שמואל. הוא עמד בראשה של ישיבת פוניבז' בבני ברק. שיעוריו משכו תלמידים רבים, השפעתו הלמדנית הייתה רבה והיא נפוצה ברחבי עולם הישיבות.

באדיבות אתר 'דרשו'.