האם דינוזאורים עדיין חיים בימינו?

האם דינוזאורים הם בגדר עובדה מדעית?

בעבר הקדום היו בעלי חיים ענקים רבים: ממוטות גדולות ואפילו ציפורי ענק, אך הבולטות שבחיות אלה היו ללא ספק הלטאות המכונות בשם דינוזאורים, אשר הגיעו לממדי ענק ואיכלסו את העולם הבראשיתי.

אך בשונה ממה שרבים סבורים, לא נמצאו "מיליוני" שלדי דינוזאורים ברחבי העולם, האמת צנועה בהרבה: נמצאו עד כה פחות מ-2000 שלדי דינוזאורים בכדור הארץ.

כמו כן, לא כל סוגי הדינוזאורים המוצגים בספרים הם בגדר עובדה מדעית. כשחקרתי את הנושא לעומק, התפלאתי לגלות שרוב שלדי הדינוזאורים המוצגים לראווה במוזיאונים המפורסמים - הינם חיקוי ושחזור מפלסטיק של עצמות המוסתרות במחסנים חשוכים, אשר הגישה אליהם אסורה.

נתקלתי במקרים בהם על סמך מאובן-עצם בודד של כתף או מספר חוליות-שדרה בלבד, המציאו דינוזאורים שלמים מכף רגל ועד ראש כיד הדמיון הטובה. רבים משברי מאובנים אלה עשויים להשתייך לדמות זוחל אחרת, או להתגלות כשייכים ליצורי ענק מסוג אחר לגמרי. שחזורים רבים של דינוזאורים אינם מבוססים דיים, ולכן כל מאובן צריך להיחקר לגופו.

עם זאת, ישנם מיני דינוזאורים שכן נמצאו בשלמות מספקת, וגולגלות מאובנות שנשמרו כמעט לגמרי (כגון "טירנוזאורוס רקס" המפורסם, במאובן בשם "Sue" שהתגלה ב-1990). יחד עמם, נתגלו מאובני דינוזאורים שמתו בקטנותם, המעידים על צורתם הבוגרת והשלמה.

גם תפוצתם מרשימה ביותר: למרות שהם נדירים מאוד, מאובני דינוזאורים נמצאו כמעט בכל ארץ בעולם. על כן קיומם, אחרי הכל, הוא בגדר עובדה מדעית שאין עליה חולק.

האם גילם של דינוזאורים היא בגדר עובדה מדעית?

גילם של מאובנים אינו בגדר עובדה אמפירית. רבים אינם יודעים זאת, כי לא קיימות אפילו שתי שיטות תארוך המניבות גילאים זהים בקביעות, כך שלא קיים אף מבחן של ביקורת-מדעית המסוגל לאמת או להפריך את השערות התארוך. חוקרים נוהגים לקבוע גילאים, בכל פעם, באמצעות שיטת תארוך בודדה.

(צילום: shutterstock)

גם יש לדעת שאף שיטת תארוך אינה יכולה לחקור את גיל המאובנים עצמם, העשויים מאבנית. השיטה שבה מעריכים מדענים את גילם של מאובני דינוזאורים, נעשית על סמך השערות תיאורטיות על גילה של שכבת-הקרקע בה נמצא המאובן, ובדיקת חומרים אחרים שנמצאו בה. אך מה שלא ידוע לקהל הרחב הוא, שטבען של קרקעות בכדור הארץ הוא לחזור ולהתהפך על פניהן בגלל תנועות גיאולוגיות ידועות, מה שאומר שרבים ממאובני הדינוזאורים התגלו על פני הקרקע, ולא בעומק רב כפי שמציגים זאת בספרים פופולריים. במציאות אין שכבות קרקע מסודרות עם מאובנים שיושבים בהן בצורה מופתית לפי גיל. סידוריהם נעשים על פי תיאוריות.

האם התורה מזכירה את בריאת הדינוזאורים?

נראה שהתורה מתעדת את בריאת הדינוזאורים בפרשת בראשית, בפסוק: "ויברא אלוקים את התנינים הגדולים" (פרק א, כא). תנין הוא לטאה ענקית שיכולה להגיע לאורך 7 מטר, אך התורה מדגישה שהתנינים הקדומים היו "גדולים", כלומר גדולים יותר מהתנין המוכר לנו. מכאן נוכל להבין לפי פשוטו, כי "התנינים הגדולים" הוא שם שניתן למשפחת הלטאות הגדולות - הדינוזאורים.

בלשון חז"ל, חיות-ענק בראשיתיות אלו נקראו בשם "ראמים". המדרש מספר על ראם ששרד עד ימי דוד המלך (מדרש תהילים, בובר, מזמור כב). הגמרא מספרת שרוב הראמים נכחדו במבול, מפאת גודלם, מלבד שני גורי ראמים בודדים שלקח עמו נח בתיבה (זבחים דף קיג, ב).

כמו כן, לא כל הדינוזאורים היו גדולים, משפחה זו מנתה זוחלים בגדלים שונים. התנין וגם לטאת כח-ענק השתייכו למשפחת הדינוזאורים, ושרדו בתיבה של נח; כך שעדיין יש בעולמנו מיני דינוזאורים חיים שלא נכחדו.

האם דינוזאורים ענקיים עדיין חיים בימינו?

בקונגו שביבשת אפריקה, זקנים משבטים פראיים תיארו את דמותו של דינוזאור-ימי ענק, המכונה בשפתם בשם "מוקל-ממבה" (Mokele Mbembe), אשר יוצא מן הביצות ונאבק עם היפופוטמים.

ישנן עדויות שונות מן העולם, על היתקלות ביצורים ימיים ענקיים, שמתוארים כדינוזאורים. הדיווח האמין ביותר הגיע מרישומיה של צוללת גרמנית במהלך מלחמת העולם הראשונה בשם: SM U-28, אשר תיעדו בשנת 1915 היתקלות ביצור שמתואר כדינוזאור-ימי ענק, אשר קפץ מתוך הים לגובה 25 מטר וצלל.

בשנת 1977, ספינת דיג יפנית בחופי ניו-זילנד שלתה מהים יצור מרקיב במשקל 2 טון, אשר נראתה כדינוזאור ימי בעל צוואר ארוך. היא הספיקה לצלם תמונות צבעוניות של היצור.

לסיכום, ראינו שהתורה תיעדה את בריאתם והכחדתם של יצורי-ענק, וסיפרה על גורי-ראמים בודדים ששרדו את המבול. כך שאם נותרו דינוזאורים ענקים מן המבול - הרי שהם נדירים מאוד בעולמנו, וקרוב לוודאי נותרו רק באוקיינוסים העמוקים ביותר.