הלכות שמירה וכבוד המת

שמירה

על המשפחה לשמור על המת, לבל יעשו בו 'ניתוחי מתים' שדבר זה איסור גמור הוא על פי תורתנו הקדושה. ומצוי הדבר שאם יצא נפל ל"ע, מפתים בבית החולים את היולדת שתסכים שיקחו את הנפל למעבדה, בטענה שמטרתם לבדוק את סיבת ההפלה. אך תזהר שבשום פנים ואופן לא תסכים להם.

כתב מרן הראשון לציון זצוק"ל (יביע אומר ח"ג יו"ד סימן כג אות כו): "ברור הדבר שאסור בהחלט לנתח את המת בשביל ללמוד על ידו חכמת הרפואה. וכבר צווחו על זה רבותינו בספריהם, ומהם: הגאון מהר"ם שפירא מלובלין בשו"ת אור המאיר שיצא לקראת נשק נגד המנתחים את המתים. וכן בשו"ת דובב מישרים דרך קסתו נגדם. וכן בשו"ת מנחת אלעזר יצא בכתב מרירי נגד רופאי אליל המנתחים גופות המתים. ומה מאוד צר לנו ויחרד לבנו על השערוריות הנעשות בבתי החולים בארץ בניתוחי המתים וביתורם, ופשתה המספחת בבתי הספר לרפואה שעושים בגופות המתים כחומר ביד היוצר, וכל זה לרגלי התכחשותם לכל קודשי ישראל, והתפרקותם מהדת והאמונה בהשארת הנפש, ובאין מוסר יפרע עם. על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו. כי לא די האסון אשר פקד את משפחת המת, הם מוסיפים בהתעללותם בגוויית המת שבר על יגון. שבר אל שבר יחדיו ידובקו, על ידי הרופאים אשר חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותינו. ועל זה נאמר (איכה ב יג): "כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ". ובמקרים רבים נודע כי איברים פנימיים מגופת המת נלקחו לחלוטין ביד הרופאים ונשארו אצלם בלי קבורה כלל. ואוי לדור שכך עלתה בימיו. ה' יגדור פרצותינו במהרה בימינו אמן".

את מי כן מותר לנתח לאחר מותו? - עיין להלן (עמוד 332) בדברי גאון עוזנו רבנו יוסף חיים, ומרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זיע"א.

תהילים

יש להתאמץ שלא להשאיר את המת לבדו עד הקבורה, אלא יקראו מזמורי תהילים בקירבתו ואפילו קודם חצות לילה, כי זהו צורך השעה להגן עליו מפני מזיקים, מקטרגים ורוחות רעות. [ולכן נקרא שמם "זמירות", כי על ידי התהילים כורת וזומר את העריצים והמקטרגים]. ואף אם האונן שומר על מתו, יקרא פרקי תהילים. (א קכט, שעח)

אף בשבת צריך שמירה על המת, ויקראו תהילים על ידו להגן עליו. (ד רח)

השומר פטור ממצוות

השומר את המת, אף שאינו אונן ואינו קרובו, הרי הוא פטור מקריאת שמע ומכל המצוות, מפני שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. ואם היו שנים שומרים והגיע זמן תפילה וקריאת שמע, זה שומר וזה קורא, ואחר כך זה שומר וזה קורא. (שלחן ערוך אורח חיים סימן עא סעי' ג, ד. א קצד)

אסור לקרוא קריאת שמע בתוך ארבע אמות [2 מטר] סמוך למת או בתוך בית הקברות, משום שנאמר (משלי יז ה): "לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ" [שנראה כלועג למת, שהוא עתה עני ורש שלא יכול לקיים את המצוות, שאין לך עני גדול מזה]. ואם עבר וקרא קריאת שמע בברכותיה, לא יצא, וצריך לחזור ולקרוא קריאת שמע, שקנסוהו חכמים הואיל ועבר על דבריהם. אך לא יברך שוב, כי ספק ברכות להקל, שלדעת הראב"ד יצא. (סימן עא סעיף ז ומשנה ברורה. א קצד)

אכילה סמוך למת

אסור לאכול בחדר שהמת שם, שהרי זה כלועג למת ומזלזל בו. ואם אין מקום אחר לאכול, יעמיד מחיצה [שאינה נדה ברוח מצויה] בינו לבין המת ויאכל. ואם אין לו במה לעשות מחיצה, יסובב את פניו מהמת ויאכל. (א קנא)

עישון 

השומר על המת וקורא תהילים למנוחתו והוא רגיל לעשן, ואינו יכול להתאפק, יכול לסובב את פניו לעשן, שהעישון דינו כאכילה ושתיה וכנ"ל (א קנא). ועיין בחוברת "הרפואה בהלכה ובאגדה" (עמוד 11) בחומרות הנוראות שיש בעישון, ועל כל אדם להתרחק ממנו כליל.