"בזכות הביקור אצל המקובל, התחלתי להניח תפילין": המעצב המפורסם מתחזק

כשמעצב הבגדים המפורסם אלכסנדר אליצ'ה פגש לראשונה ביהדות – היה זה לגמרי 'במקרה'. למרות שנולד להורים יהודיים ממוצא צרפתי, בגיל 16 החליט שהשבת היא לא יותר מאשר זמן לבילויים, והחל לצאת למועדונים ולכלות את זמנו בחיי תענוגים והנאות.

אם כי הוריו לא הגדירו עצמם כשומרי תורה ומצוות, הם היו מסורתיים ונהגו לערוך קידוש בערבי שבת. "הייתה ארוחת ערב משפחתית עם כל הטקסים הנהוגים, ואני זוכר שנהניתי מאוד. אבל בגיל 16 הבנתי שאני רוצה לחוות את העולם, והתחלתי לצאת למסיבות בערבי שבת", הוא אומר.

בגיל זה הוא לא חשב יותר מדי על העתיד, ועל ההשלכות שעשויות להיות כתוצאה מההחלטות שיחליט כעת. "כמו כל הצעירים בני גילי, במהלך העשור שלאחר מכן, התחלתי להתרחק יותר ויותר מהיהדות, וגם דברים שנהגתי לקיים כמו קידוש, הלכו והתפוררו לאט לאט".

להוריו – מעצבי בגדים אף הם והעומדים בראש מותגים מפורסמים בצרפת, הסב הדבר צער ועוגמת נפש, שכן היה להם חשוב שבנם ישמור על זהותו היהודית. בד בבד שימש אביו טוני כסגן נשיא של אחד הגופים המנהליים המרכזיים של יהדות צרפת, ובמסגרת תפקידו נפגש עם אחד המקובלים בבני ברק, כדי להיוועץ בדבר בנו. "באותה תקופה ממש חיפשתי כיוון בחיים, ולא ידעתי במה להשקיע כוחות. ואז אבא שלי אמר לי: 'הרב הזה מכיר הרבה אנשים ויכול לקבל תחושה של מי אתה ולתת לך עצה טובה איפה להשקיע כוחות ומה לעשות עם החיים שלך'. לא הייתי לגמרי משוכנע בזה, אבל בשבילי זו הייתה הזדמנות טובה להגיע לישראל. וחוץ מזה, זו הייתה הזדמנות טובה להוכיח להוריי שהם לא צריכים להרים ידיים ולהתייאש ממני".

"בזכות הביקור אצל המקובל, התחלתי להניח תפילין. עד כדי כך גדול היה הרושם שלי ממנו"

אותו ביקור בארץ הותיר רושם חזק ועמוק בנשמתו של אליצ'ה. "הגענו לבית קטן, ובכל מקום היו ספרים. את זה אני זוכר הכי טוב. וזה לא מסוג הספרים שאתה שומר על המדף שלך ואף פעם לא מגיע אליהם, אלא ספרים שרואים שהם משומשים ושלומדים בהם כל הזמן", סיפר אליצ'ה בראיון לאתר של 'פרויקט השבת העולמי'.

"אני זוכר במיוחד את העיניים המדהימות שלו, את הספרים הרבים שסביבו ואת המבט החודר והטוב. זו הייתה חוויה אותנטית מאוד, והרגשתי שיש כאן משהו מוחשי. מסר כלשהו בשבילי".

בתחושת רטט, פנה אליצ'ה הצעיר למקובל ואמר לו: "אבא שלי רוצה שאני אלך לתעשיית האופנה, ואני לא יודע אם זה נכון בשבילי". ומה הייתה תשובת המקובל? "הוא לקח ספר מאחוריו, פתח אותו והתרכז בכתוב. אחר כך הוא אמר לי בפשטות: 'אתה צריך לעשות מה שאבא שלך אומר, וללכת אחריו'".

בזכות הביקור אצל המקובל מבני ברק – קיבל אליצ'ה הצעיר על עצמו להניח תפילין מדי יום. זה היה כשהיה כבר בן 26. "לא ראיתי אותם מאז הבר מצווה שלי, הוא משחזר בהתרגשות. "כשפתחתי את שקית הבד, הרגשתי הלם והתאהבתי בתפילין שלי מחדש. הקופסאות הקטנות והמסתוריות האלה הצליחו לרתק אותי, ומאז אין יום שאני מוותר עליהן.

"כבר בפעם הראשונה שהנחתי אותן הרגשתי שאני רוצה להחזיק אותן כל היום, ולא להיפרד מהן. לא ממש הבנתי מה יש בהן בתוך הקופסאות השחורות האלה, אבל כבר מהמגע הראשון בהן, הרגשתי משהו שאני לא יכול להסביר במילים".

מאז, הוא לא מחמיץ אף יום אחד בהנחת התפילין. אבל זה לא נגמר בזה. "גם אבא שלי שעד אז לא שמר שבת, בזכות הביקור אצל המקובל החליט שהוא מקבל על עצמו להתחיל לשמור שבת". בשביל טוני היה זה אף קשה פי כמה, היות והוא נחשב לאחד ממעצבי העל בתחומו, ומרבית מהעבודה שלו התנקזה דווקא ליום השבת.

"הדבר היחידי שמחזיק אותי מקורקע זו השבת"

רק כדי לשבר את האוזן, טוני ואשתו הם המייסדים של רשת אופנה צרפתית שלא נופלת בשמה מזו של המעצב ז'אן פול גוטייה – איתו גם עבדו בעבר, ובין באי הבית הקבועים שלהם תוכלו למצוא סלבס כמו משפחתו של מייקל ג'קסון. "נהגנו לארח את הג'קסונים בביתנו לארוחת ערב, ולשבת לנגן בגיטרה עם מייקל ואחיו", משחזר אלכסנדר.

חודש לאחר הביקור בארץ יצא אלכסנדר עם אחיו לביקור באי איביזה. "ארזתי איתי בתיק את התפילין, ולמרות שבאותו זמן לא שמרתי שבת – לקחתי איתי גם סידור. ביום ראשון אחר הצהריים, לפני שיצאתי למועדון ענק באי, הנחתי בחדר המלון את התפילין שלי. כשאחי ראתה אותי איתם, הוא מיד אמר לי: 'תן לי את התפילין, אני רוצה להניח אותם גם'. מאוד התרגשתי מזה".

מיד לאחר מכן שוחחו השניים ביניהם על היהדות, והחליטו בהחלטה משותפת – לשמור את השבת שתגיע. "שנינו הרגשנו באותו רגע כוח של בהירות כזו וכאילו הרגשנו שאלוקים מדבר איתנו ואומר לנו לשמור שבת. זו הייתה הפעם הראשונה של שנינו. קידשנו על היין ועשינו נטילת ידיים בחדר, ומיד לאחר מכן הלכנו למסעדה כשרה שעליה שילמנו מראש ביום שישי בצהריים. הזמנו את כל האוכל שלנו מראש כדי שלא נצטרך להתעסק עם זה בשבת".

את אותה שבת שעשה עם אחיו, לא ישכח אליצ'ה לעולם. "בילינו את כל היום בשיחה ודיברנו על העולם, על היהדות ועל אלוקים. לקחנו את הרגעים האלה כדי לחשוב ברצינות על החיים שלנו ועל העתיד. כולנו כל כך עסוקים עם עבודה ופרויקט אחד שרודף אחר, והשבת היא זמן טוב לזכור את המטרה האמיתית של החיים. באותה שבת באיביזה נזכרנו בה לראשונה, ומאז אנחנו לא שוכחים אותה".

כשחזרו לביתם בצרפת, החליטו האחים לשוב אל יהדותם ביתר שאת, הוסיפו את שמירת השבת והתפילין לשגרת החיים שלהם, והחליטו ללמוד תורה על בסיס קבוע, מדי יום ביומו. ומה המסר של אליצ'ה למי שעדיין מתלבט אם לשמור את השבת? "אל תפחדו להיות שונה או שאנשים יצביעו עליכם ויגידו דברים. הדבר היחידי שמחזיק אותי מקורקע כיום, זו השבת. והאמת היא שאנשים די אוהבים את זה, רק צריך להראות להם את הדרך בחזרה למקור שלהם".