מי הוא הילד שיושב מתחת לשולחן עם צלחת אוכל?! מקבץ סיפורים על הכנסת האורחים של גדולי ישראל

1. ידוע שכאשר החפץ חיים היה מארח אורחים בסעודות שבת, היה ממהר ומקדש מיד, ולא אמר תחילה "שלום עליכם", והיה מתבטא במתק לשונו: "המלאכים יכולים להמתין, אבל האורחים, הם אינם יכולים להמתין"...

2. גם לעת זקנותו טרח החפץ חיים מאוד עבור אורחיו. באחת הפעמים ראה אחד האורחים כי גדול הדור בעצמו מציע לו את המטה ומניח בעצמו את הסדינים עליה. האורח חש אי נעימות גדולה ואמר לחפץ חיים: "אני יכול לעשות את כל זה בעצמי, אתם לא צריכים לטרוח כל כך עבורי".

השיב לו גדול הדור: "ככה?! וכי מחר אתה תניח תפילין עבורי?! מה יש לי מזה שאתה יכול לעשות את זה בעצמך – האם יכול אתה לפטרני מהמצוות המוטלות על גופי לעשותן?!"…

3. רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בעל ה"קדושת לוי" היה סמוך על שולחן חותנו העשיר כמה שנים אחר חתונתו. החותן היה מכניס אורחים גדול מאוד, ופעם ראה את חתנו רבי לוי יצחק טורח בעצמו ומשמש את האורחים.

תמה החותן ואמר: "והלא יש לנו משרת גוי, וכי למה לך לטרוח בעצמך? הרי תמורת כמה רובלים נוספים יוכל הגוי לעשות את כל זה!" השיב רבי לוי יצחק לחותנו: "וכי מצווה רבה זו של הכנסת אורחים- אתן מתנה לגוי, ועוד אשלם לו על כך?!"…

4. הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל, מלבד גדלותו בתורה, היה מפורסם במידת הכנסת אורחים. הוא טרח למען כל אורח ואורח בהידור רב. פעם כשהתארח אצלו אדם, וראה את גודל טרחתו של רבי חיים למענו, אמר לו הלה: "רבי, למה לכם לטרוח כל כך, אני יכול לעזור לכם!". רבי חיים לא השיב לו כלום. למחר, הורה הרב לכבד את האורח בהגבהת הספר תורה, ומיד כשהחל הלה להגביה את ספר התורה, ניגש אליו רבי חיים בזריזות, והתחיל לעזור לו בהגבהה ואמר לו: "אני יכול לעזור לכם", ומיד הבין הלה את הרמז: מצוות הכנסת אורחים כה גדולה וראוי למארח לטרוח רבות בקיומה.

5. רבי מנחם מונדרר זצ"ל, האדמו"ר מקאסוב, היה מגדולי מכניסי האורחים בירושלים. היה זה מחזה משובב כל לב, לראות איך שעשרות עשרות אנשים אוכלים אצלו בבת אחת, והוא טורח בגופו למען כל אחד ואחד.

חדר  האוכל של משפחת מונדרר היה קטן וצנוע, ועשרות אנשים ישבו שם לסעוד את ליבם. בפינת חדר האוכל היו לו קרשי עץ רחבים עם מקלות של עץ, וכשנכנסו יהודים נוספים לסעוד - היה נוטל בכבודו ובעצמו שני מקלות, מניח עליהם קרש עץ רחב, ומכין להם שולחן ומקום לאכול.

אם לאחר כל השתדלויותיו עדיין היה חסר מקום – כי האורחים היו יכולים להגיע בהמוניהם ובלא להודיע תחילה, מבלי שיוכל להתכונן כראוי – היה שולח את בניו שילכו לאכול מתחת לשולחן, ובמקומם הושיב את האורחים שהגיעו אז. לפעמים מידי אכלי שם, הייתי מרגיש במשהו שזז ליד רגלי מתחת לשולחן, וכשהתכופפתי לבדוק מה זה, הייתי רואה ילד עם פאות ארוכות – כמובן שרק ילד שלו – מתחת לשולחן עם צלחת בידיו ואוכל…

6. מספרים סיפור נפלא, שממנו רואים עד היכן הגיעה מידת הכנסת האורחים הנוראה של רבי מנחם זצ"ל, והתנהגותו, שהיתה בפשטות מופלאה ביותר: פעם אחת נפגשו שני יהודים  ליד הכותל המערבי, ובדיוק אז עבר לידם רבי מנחם. אמר אחד מהם לחברו: "הנה כאן הולך האדמו"ר מקאסוב, לך תבקש ממנו ברכה". אמר לו השני: "זה לא האדמו"ר, אל תבלבל לי את המח!", אמר לו חברו: "הוא כן אדמו"ר!", ענה לו השני בחזרה: "מה פתאום, הרי אני אוכל עמו ביחד כל שבוע אצל מונדרר"…

7. יהודי אחד ראה פעם שאדם נכנס לבית רבי מנחם זצ"ל בליל שבת, הולך למטבח, וממלא לעצמו צלחת טשולנט חם. אמר לו אותו יהודי: "סליחה, אבל הטשולנט – זה לשבת בבוקר!" – החזיר לו הלה: "אני עושה את זה כבר שלושים שנה, ואתה אומר לי מה לעשות?!"…

8. רבי אריה לוין זצ"ל היה מופלג מאוד במידת הכנסת אורחים, והיו כל הארחי פרחי מסתובבים אצלו בבית, כאילו זה הבית שלהם, ואין פוצה פה ומצפצף. פעם ניגש אליו אחד העניים, שכבר תקופה ארוכה אכל וישן בביתו של ר' אריה, ושאל את ר' אריה (בלי שידע שהוא בעל הבית), שהיות והוא כבר שוהה כאן כמה חודשים, ואף אחד לא אמר לו בינתיים מאומה, ולכן הוא שואל אותו שמא הוא יודע עוד כמה זמן הוא יכול להישאר שם. השיב לו ר' אריה בטוהר מידותיו: "האמן לי, גם אני כבר נמצא כאן יותר מכמה חדשים, ועדיין אף אחד לא אמר לי לעזוב את המקום – אתה יכול להישאר כאן עד מתי שתרצה"...

9. בספר 'בדידי הוה עובדא' מובא בשם הרב הלפרין ששמע מאת הגאון מטשעבין זצ"ל – שאדם שהוא מכניס אורחים, והוא רוצה לבחון את עצמו אם הוא מהדר במצוות הכנסת אורחים בתכלית ההידור – אזי יבדוק עצמו כך: אם האורח יכול להיכנס למטבח ולעשות לעצמו קפה באין אומר ודברים, אזי ידע בעל הבית בבירור שהוא מהדר במצוות הכנסת אורחים בתכלית ההידור.

10. מסופר על אחד מגדולי וצדיקי הדור, שכשהיה מכניס אורחים היה טורח למענם בגופו ממש, ובעת שהיו ישנים, היה מכסם בלילות הקרים בכבודו ובעצמו, וכאשר הבחין שנעליו של העני – המונחות אצל המטה – היו קרועות ובלויות, היה מחליף אותן בנעליים חדשות, ולמחר כשהעני היה קם היה מוצא נעליים חדשות אצל מיטתו.

יהי רצון שנזכה לקיים כל המצוות בכלל, ומצות הכנסת אורחים בפרט, בהידור רב, ונזכה לקבל את ההשפעות הגדולות המושפעות ממצות הכנסת אורחים, כדברי רבי פנחס מקוריץ, שהכנסת אורחים מביאה לשמחה המסוגלת לפרנסה, כי "והיית אך שמח" עולה בגימטריא שמונה מאות, וכמו כן "הכנסת אורחים" בגימטריא שמונה מאות, כי הכנסת אורחים תביא את האדם לידי שמחה, ושמחה מביאה פרנסה.

מתוך 'נועם שיח', באדיבות אתר 'דרשו'.