מוזיקה יהודית
קבלת שבת בבר תל אביבי? כבר לא מדע בדיוני
להקת "פשטות", המורכבת משני מוזיקאים מוכשרים בעלי תשובה, מופיעה עם שירי קודש בברים בתל אביב, האם זה אפשרי?
- טל ביסמוט
- פורסם י"ב חשון התשע"ח |עודכן
לקהת פשטות, שלומי ועידן
ביום שישי האחרון התכנסו בננוצ'קה בר בתל אביב עשרות אנשים חלקם בעלי חזות חרדית, לצד חילונים למהדרין כולם יחד נאספו לאירוע קבלת שבת עם להקת פשטות. בזמן שהברמנים הגישו משקאות כשרים לקהל, ניגנה הלהקה שירי קבלת שבת וגאולה.
על אף השילוב המשונה בין המקום לטקסטים, ככל שהשירה התקדמה ניכר כי על הנוכחים בקהל עוברת חוויה רוחנית חזקה ומרוממת.
אחרי ההופעה המרגשת ניגשנו לעידן יצחקיאן ושלומי אגמון חברי להקת פשטות כדי להכיר יותר מקרוב את הדמויות העומדות מאחורי השילוב הזה בין הקודש לחול.
"את שלומי הכרתי לפני הרבה שנים" מספר הזמר והיוצר עידן יצחקיאן "היינו שנינו מוזיקאים חילונים, שלומי הפיק מופע בשם 'הכוכבים של אגמון' בהיכל התרבות בתל אביב ואני הופעתי שם כזמר באחד הביצועים, בזמן הזה כבר התחלתי את הצעדים הראשונים שלי בעולם התשובה".
"קלטתי שהוא בתהליך של חזרה בתשובה, לא רוצה להופיע בשבתות וכאלה והצטערתי בשבילו" מחייך אגמון "לא ידעתי אז שגם אני יום אחד אמצא את עצמי עם חליפה שחורה וכובע של חסיד. חשבתי שעידן יוותר על המוזיקה, לא שיערתי שנפגש שוב יום אחד וניצור מוזיקה משותפת של קודש"
השיר "זמן הגאולה" של להקת פשטות:
למעשה אגמון לא חלם כלל כי יום אחד הוא ישיר וינגן בבר תל אביבי שירי סליחות או שירי קודש בכלל.
הוא גדל בבית חילוני בראשון לציון בשם שלומי פסח, כשבמהלך ילדותו שינה אביו את שם המשפחה לאגמון כדי להשתלב בתעשיית המוזיקה של אותה התקופה, בה רבים שינו את בני משפחתם.
אביו חיים אגמון היה המנצח של להקת 'הגבעתרון' והלחין להם להיטים רבים בהם "ים השיבולים" ו"עמק שלי" ורבים נוספים שהפכו לאבני יסוד במוזיקה הישראלית.
המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מנוף ילדותו והוא נחשף למגוון סגנונות ויוצרים כמו אהוד מנור, נתן אלתרמן, תרצה אתר ועוד. הוא למד לנגן מגיל צעיר ואט אט הוא החל לכתוב, לשיר ולהקליט את שיריו שלו ואף הפיק מוזיקה עבור מוזיקאים רבים.
"תמיד עבדתי עם אבא שלי על לחנים," הוא מספר "למדתי מכל מיני מורים הרמוניה ונגינה, אבל את רוב מה שאני יודע את הספיגה המוזיקלית העיקרית קיבלתי מאבא ז"ל."
אחרי שהשתחרר מהצבא טייל בחו"ל במשך שנה, וכשחזר החל להופיע עם ההרכב שהקים "הכוכבים של אגמון" שהופיעו ברחבי הארץ, ביניהם במופע בהיכל התרבות שהיה ציון דרך למפגש שלו עם עידן יצחקיאן.
עידן למד אז בבית ספר רימון, הם ניסו לעבוד יחד מוזיקלית, אך כשעידן התחיל את דרך התשובה שלו - נפרדו דרכיהם המוזיקליות, כשהוא המשיך על מסלול הלימוד והתורה ואגמון עוד מחפש את דרכו.
איך בעצם הגעת לעולם התשובה?
"תמיד נמשכתי אל המוזיקה" משתף עידן "לא הסכימו לבחון אותי ללהקה צבאית כי היה לי פרופיל קרבי, אז התגייסתי ליחידת חילוץ והצלה, ומשם המשכתי לקורס קצינים והפכתי למ"מ, אבל במהלך השירות הופעתי פעמים רבות בפני חיילים בטקסי זיכרון, ואחרי השירות עבדתי בתור מלצר מזמר באולם אירועים, שם למדתי לשיר בשש שפות שונות".
בחייו הקודמים, הוא מספר, הוא שר בכל הסגנונות; ממוזיקה ים תיכונית ועד לאופרה, ובנקודה הזאת בחייו הוא הבין שמוזיקה היא חלק בלתי נפרד ממנו והחליט להירשם ללימודי מוזיקה בבית הספר הגבוה "רימון", ממנו יצאו אמנים ישראלים רבים ומוכרים.
במהלך לימודיו ב'רימון', נתקל יצחקיאן יום אחד בבחור דתי חובש כיפה וציציות על שחילק פלייארים במדשאות של הקמפוס.
"הוא היה כל כך שונה בנוף, שהלב שלי אמר לי לבדוק מה יש ליהודי הזה לחפש במקום הכל- כך חילוני הזה." המפגש הזה, מתברר - הפך לנקודה ששינתה את מסלול חייו.
עידן הסתקרן והחליט להגיע למפגש שהוכתר כ "פאנל חברים עם הרבה מוזיקה טובה, שתייה ואהבת חינם" כשהגיע למקום פגש שם את רואי לוי, הצמד המוזיקלי של אברם טל בלהקת 'שוטי הנבואה' שעשה תשובה, שסיפר את הסיפור שלו והסביר איך התורה והמוזיקה הולכות יד ביד ולא להפך.
"זה קסם לי," אומר עידן בהתרגשות. "נשאבתי למפגשים האלו שבכל פעם הפגישו אותי עם אנשים חדשים ומוזיקאים מהשורה הראשונה כמו לאה שבת, קובי אוז, אביתר בנאי, ורציתי כל הזמן לחקור ולדעת עוד".
לא לפחד
יצחקיאן נזכר כי במהלך השירות הצבאי שלו היו לו חיילים בייניש"ים, שקנו לו את התפילין הראשונים שלו. "הם לימדו אותי על מהי אהבת השם, על אהבת העם והארץ. התחלתי אז להניח תפילין בכל יום בלי באמת לדעת למה ומה זה עושה. פשוט הנחתי בתמימות".
שנים לאחר מכן, במהלך המפגשים האלו הוא מצא חברותא והתחיל להתחזק ולקבל על עצמו גם כיפה, ציצית, שבת ואף שיעור תורה קבוע בשכונה שלו. הוא התעמק בלימוד התורה וגילה עולם שלם שרצה לשקוע רק בו עם שאיפה לשבת וללמוד וזנח את המוסיקה לטובת הלימוד. התורה כל כך מתוקה, הוא מסביר, שלידה כל דבר אחר מאבד את הצבע.
במהלך לימודיו הכיר את כתבי ר' נחמן ו'בעל הסולם' ששינו לחלוטין את תפיסת עולמו; כל מה שהוא חשב על העולם ועל עצמו – הכול קיבל צורה אחרת, דברים החלו להסתדר לו בצורה פלאית ושלמה. לדבריו, בעל הסולם נתן לו כלים להבין כי כולם מגיעים בסוף אל קו הסיום. לכולם יש חלק בהצגה של בורא עולם והבחירה בידינו איך להשתלב בקאסט שלו.
באיזו נקודה הבנת שיכול להיות שילוב של שני הדברים - מוזיקה ותורה?
"מבעל הסולם למדתי לא לפחד מכלום. אדרבה. לחפש מקום של חשש לעבודה רוחנית, לצמוח מזה. להבין שהרצונות שלנו האנושיים הם טובים וטבעיים, שהאלוקות היא מה שמסובב את הכול בעולם הזה ואיתנו או בלעדינו הכול יגיע לאן שצריך. התפיסה הזאת ממש מרגיעה את החיים. מאז שהבנתי אותה – אני מחפש בי את השקט הזה כדי לשלב בין לימוד התורה ולהמשיך לכתוב מוזיקה".
שלומי, גם אתה עברת מסע ומהפך בחייך, איך הגעת מעולם המוזיקה לעולם החסידות?
"לפני שנתיים התחלתי ללמוד קבלה, להכיר יותר את היהדות. לא התחבר לי שלימודי הקבלה הם רק ככה, בלי קיום של משהו בפועל, התחלתי לחפש את הדרך שלי בחיים התורניים עד שהגעתי לחב"ד ולרב דוד עזיזה, מורי ורבי שאיתו התחלתי ללמוד חסידות והבנתי – שכל כוח התורה שיש לנו היום טמון בעצם בחסידות. החסידות היא החיבור בין הנגלה לנסתר".
באותם ימים, כשהוא כבר בשיא המסע הרוחני שלו, הוא לא שכח את המוזיקה; רק רצה להפוך את הטקסטים ליהודיים, רוחניים שיתאימו יותר לאורח החיים החדש שמצא וכל כך אהב. הוא חיפש מישהו שיוכל לשיר איתו שירים שהוא ילחין ולפתע קיבל הודעה מעידן, אותו לא ראה כבר כמה שנים, אם הוא מעוניין לעבוד בשיתוף פעולה ולהלחין עבורו שירים שכתב.
החיבור מחדש בין השניים היה מיידי ונוצרה ביניהם כימיה מעולה. שלומי הלחין את השיר הראשון לעידן שהצטרף לעוד שיר, ועוד שיר עד שהפך לאלבום. וכך נרקם לו הצמד המוזיקלי של שניהם, כששלומי מלחין ומנגן ועידן מבצע וכותב והם החלו להופיע יחד וקיבלו תגובות מדהימות מהקהל.
הם הבינו במהלך העבודה המשותפת שלהם כי למרות שאף אחד לא רוצה להגיע לשם – בסוף נתפסו גם הם במירוץ החיים המטורף, ורצים סביב הזנב של עצמם כדי להספיק עוד ועוד.
את המילים לשיר "צועק לשקט" כתב עידן, ושלומי הלחין ובו הם מעבירים בדיוק את התחושה שכולנו מכירים, שלפעמים פשוט מתחשק לצעוק לשקט במירוץ האינסופי הזה סביב השעון, בחיפוש אחר מעט שקט בעולם הרועש הזה.
האזינו לשיר 'צועק לשקט' של להקת פשטות:
היצירה של השניים מביאה את החיבור בין עולם היצירה והמוזיקה ממנה הגיעו שניהם - אל עולם היהדות המלא בעושר רוחני אותו הם מצאו יחד כל אחד בדרכו.
את החיבור בין הרוח והחומר הם מביאים להופעות עם טקסטים רוחניים, עמוקים ונוגעים עם קצב גרוב בינלאומי כשההחלטה הייתה ברורה ; להביא את קהל היעד הקודם שלהם שלא רגיל לשמוע מוזיקה יהודית ולהמשיך להופיע דווקא בברים ולהשפיע משם מוזיקה של קדושה.
מופע הפיילוט הראשון נקרא 'סליחות על הבר' במסגרתו ערכו פשטות סבב הופעות בברים מוכרים כגון 'האוזן בר' 'תאטרון הסימטה ביפו' 'ננוצ'קה בר' וגם ה'גולה'. התגובות מהקהל שחציו חילוני וחציו ירא שמיים היו מרגשות וחזקות. התחושה הייתה של שליחות ממש. גם התקשורת חיבקה את הנושא והם קיבלו סיקור נרחב בשלל ערוצים בתכניות מובילות.
בימים אלו להקת פשטות עורכת סבב נוסף, הפעם ארוך טווח יותר ונקרא 'קבלת שבת על הבר' המטרה היא שגם מי שביום שישי רגיל סתם לשבת על כוס בירה יוכל ליהנות משירי קבלת שבת והכנה רוחנית לקראת היום השביעי.
"השבת היא של כולם," הם אומרים, "היא של דתיים, חילונים, מסורתיים, חרדים. יש משהו במקום הזה, עם השתייה ומגוון של אנשים שמקרב אחרת, ומביא חיבור גבוה לטקסטים האלו של קבלת שבת, ככה, בפשטות".