כלים מעשיים לשלום בית: להכיר את עולמה של האישה

כל בחור ובחורה שמגיעים לגיל השידוכים נכנסים לגל של תחושות, שאלות ותהיות: האם גם לי יהיו חיים טובים, שלום בית תמידי, או ח''ו לא? ובמילים אחרות שואלים: מה עלי לעשות כדי שיהיו לי שלום בית תמידי וחיים טובים עם החצי השני שלי?

אולי תשובה מוחצת אין, אבל נכתוב את הכלים שיוכלו לעזור לנו לבית ולחיים בכלל:

1. אין לאנשים כח (רצון) להשתנות = אגו! אדם שרוצה להצליח בעסק או בעבודה, חייב להוכיח את עצמו – היינו להביא תוצאות. אותו אדם, בביתו, חייב לעבוד כדי שיהיה טוב, ולא ח''ו מחמת שהוא רוצה שקט בבית, אלא העזרה מצדו למען השני צריכה להיות מכל הלב והנשמה.

• בעל שסובל מחום, הדבר הפשוט שיקרה בבית הוא שהמזגן יהיה דלוק. נו, ומה נעשה אם האישה סובלת מקור? הבעל יכול להגיד לה "שימי סוודר", וכך לגמור את הסיפור. אבל האמת היא שמה שצריך לעשות הוא שהבעל יכנס לעולם של אשתו, ויבין וירגיש מה עובר עליה כאשר היא סובלת מקור והיא צריכה ללבוש סוודר, כי רק באופן שאדם נכנס לעולם של השני הוא יוכל לשנות את עצמו, כי הוא רואה את הקושי כאילו הוא קיים על עצמו.

יש מאמר חז''ל: כשאוהבים – יש מקום על חודו של מחט, וכשלא אוהבים – אין מקום על מיטה בת ס' אמה. וכמו שהעם אומרים "יש מקום בלב – יש מקום להכל". לכאורה, מה העניין של מקום בלב? פשוט כי בלב נמצא הרגש, ואדם עם לב לשני סימן שהוא מרגיש את השני, הן לשמחה והן לקושי.

וזה הלב שיש לגדולי ישראל, שהם שומעים הרבה קשיים של אנשים ומה שנותן לאנשים את הרוגע, זה שהרב הבין אותם.

סיכום: ברגע שאחשוב מה עובר על השני, אתחבר אליו, וכך אוכל לעשות בשמחה את מה שהוא צריך.

2. חוסר ידע

כאשר חפץ חדש יוצא לשוק, יש כבר אנשים שמומחים לתקן אותו במקרה הצורך. ופשוט שאדם שאין לו ידע בחפץ רק יוכל להזיק ולא להועיל. אותו הדבר במערכת הנישואין.

מובא בחז''ל: ''נשים – אומה בפני עצמן הן". יוצא מזה שגם עולם הגברים הוא אומה בפני עצמה.

ומה אכפת לנו מזה שכל אחד שונה? כדי שנלמד על העולם השני.

נביא כמה מאמרי חז''ל שמלמדים אותנו את ההשלכות של השוני, וזה יתן לנו את ההבנה לא לדרוש מהשני מה שאנו דורשים מעצמינו (משל לאבא שיש לו שני ילדים, אחד בן חמש ואחד בן עשר, ודאי שהדרישות לא יהיו שוות, כי הם לא מסוגלים לעשות אותם דברים).

1. "עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם, ט' נשים נטלו". "נשים – דברניות הן".

ביאור: בורא עולם יצר את האשה עם נתונים של שיחה מרובה, לכן הן מדברות. זו טעות לחשוב שהאישה כל היום מבזבזת את זמנה בשיחה "בטלה". הגברים, לעומתן, נטלו רק קב אחד של שיחה, ואם קשה לנו עדין להבין – נכנס לעולמה של האישה ונדמיין אותנו עם ט' קבין של שיחה. איך היינו נראים?!

2. "טב למיטב טן דו מלימטב ארמלו" – פירוש: אישה מעדיפה לשבת עם עוד מישהו, ולא משנה מי, העיקר לא להיות לבד.

ביאור: טבע של אשה להיות שותפה, קשה לה להיות לבד. לכן גם קשה לה כשבעלה יוצא מהבית, או שחוזר ולא משתף אותה. לכן כשקשה לאשה היא משתפת את בעלה, לעומת הגבר שמעדיף את הפינה השקטה. לכן אם אשתך "כל היום" מדברת איתך ומשתפת אותך בכל מה שקורה איתה – זה דבר טוב ובריא, כי היא אישה, ולא ח''ו שהיא רוצה להפריע לך.

3. בושתה של אשה מרובה משל איש

ביאור: טבע של אישה להתבייש יותר מגבר, דוג': לאשה חשוב מאוד איך הילדים מתלבשים, איך הם הולכים לגן וכו', לעומת הגבר שיכול להלביש מכנס וחולצה לא תואמים עם הסבר – העיקר שהוא לבוש.

לכן בעל צריך להבין את עולמה של האישה – מה עובר עליה, מה היא מרגישה, כי המערכת שלה שונה לחלוטים עם נתונים שונים משל הגבר.

סיכום: יש הבדלים שמוטבעים בנו מבורא עולם, לכן עלינו רק ללמוד אותם.

אודי גלעוט הוא מדריך חתנים ויועץ נישואין