איך החיפושית יודעת להפציץ? 5 נקודות למחשבה

"תא הטייס" של הציפור

האם פעם ראיתם את תא הטייס במטוס? כל המתגים, החוגות, הידיות ואמצעי הבקרה – מדובר בתא עתיר טכנולוגיה, עם אינספור שעונים וצגים, כפתורים ומנופים, אותם הטייס צריך להכיר בעל פה. בנוסף יש צורך במגדל פיקוח שייתן הנחיות לטייס, ובכלל, לוקח שנים ללמוד להפעיל ולהטיס מטוס...

התוכלו לתאר לעצמכם, שכל זה נמצא בחלק קטנטן אחד במוחה של הציפור, המאפשר לה לנווט ולנדוד למרחקים ארוכים?

(צילום: shutterstock)

זוהי בוודאי תופעת טבע נפלאה, שרק בורא עולם יכול ליצור. רק הוא יכול לתת כוחות מופלאים וחכמה מסתורית לבעלי חיים קטנים כציפורים, לגמוא מרחקים עצומים בלי לתעות, רק כדי לחיות ולשרוד...

אז בפעם הבאה שמישהו יאמר לכם בלגלוג "מוח של ציפור", תגידו תודה!...

באיזו אוניברסיטה למדה החיפושית כימיה?

נמרים ודובים הם חיות מפחידות לכל הדעות. גם בעולם החרקים לא חסרים נציגים מאיימים: למשל צרעות, שפיריות ואפילו תיקנים. אבל חיפושיות? מה כבר יש לפחד מחיפושית תמימה?

ובכן, הכירו את החיפושית המפציצה (Bombardier Beetle).

לחיפושית הקטנה הזאת, שגודלה פחות מסנטימטר, יש מתקן פיצוץ ייחודי – כשאויב מתקיף אותה היא מפעילה נגדו פיצוץ מבוקר. בחלק האחורי של גופה נמצא זוג צינורות, ובעת סכנה פורצים מהם שני סילונים של נוזל רותח ומבאיש, פוגעים באויב ומשתקים אותו. למנגנון ההגנה הזה נלווה קול נפץ אופייני, שהקנה לחיפושית את שמה.

איך פועל המנגנון?

בגופה של החיפושית יש בלוטות שמייצרות שני חומרים שונים – אחד מהם מכיל 10% הידרוכינון והאחר מכיל 23% מי-חמצן. כאשר מערבבים במעבדה את שני החומרים הללו, מיד מתרחשת התפוצצות. למרבה הפלא, בגוף החיפושית מופרשים שני חומרים אלו אל "חדר אחסון" והם שוהים שם בשלווה מבלי להתפוצץ ולהשמיד את החיפושית. מתברר, כי ב"חדר" זה קיים חומר שלישי נוסף, המעכב ומונע את הפיצוץ.

כאשר מגיע האויב ומתקיף, נפתח שער חדר האחסון ותערובת, הפיצוץ זורמת אל תאי הפיצוץ. שם מופרש אנזים מיוחד המבטל את פעולתו של החומר המעכב, ואז הפיצוץ מתרחש: נשמע קול נפץ עז, ושני סילונים של נוזל מבאיש ורותח נורים היישר אל האויב הנדהם, אשר נותר משותק לזמן מה, בעוד החיפושית ממשיכה בשלוה את דרכה כאילו לא ארע דבר...

מי תכנן את בניית חדרי המעבדה, חדרי האחסון ותאי הפיצוץ בסדר הנכון והנבון? מי בנה את תאי הפיצוץ באופן שיעמדו בלחץ הדרוש, בלי שיתפוצצו בעצמם, בשעה שהחיפושית יורה את מטענה אל אויביה?

מיהו הכימאי, שהכין את המרשמים המדויקים לייצור ההידרוכינון ומי-החמצן? מיהו הכימאי, אשר הכין את המרשם לייצור החומר המעכב את הפיצוץ, וכן את האנזים המנטרל את החומר המעכב? מי קבע את הכמות המדויקת, הנדרשת לתערובת של החומרים השונים? 

כיצד יודעת החיפושית לבצע את הפיצוץ בצורה מדויקת ומבוקרת, כך שאינו חזק מדי – כדי שלא לפוצץ את החיפושית עצמה, ואינו חלש מדי – כדי לאפשר לסילון לפרוץ בעוצמה מספקת? ואיך זה שהחיפושית מפציצה, אך אינה נפגעת מההדף ומעוצמת הפיצוץ?

מי אמר שהתורה אינה המצאה אנושית?

לצורך העניין, בואו נניח שהתורה היא המצאה אנושית.

נניח שאדם, או קבוצת אנשים חכמים מאוד, שחקרו את המדע עוד לפני שהיו כלים לכך, החליטו לכתוב ספר חכם ולגרום לכולם ללכת על פיו. לאחר שכתבו את הספר, אותם אנשים היו צריכים לשכנע כמה שיותר אנשים, שזוהי תורתם, במטרה שזה יגיע למצב שאליו הגענו היום. אבל כאן הם היו מוכרחים להיתקל בבעיות קשות מאוד...

אחת הבעיות שהיה עליהם לפתור היא השכנוע לקיים מצוות.

נניח שמישהו התפתה, כי ראה שמחלקים ספר בחינם... סיפרו לו כמה טוב יהיה לו עם הספר הזה וכמה משמעות תהיה לחייו וכדומה... הוא הסכים לקבל את הספר והניח אותו אצלו בבית. איך עכשיו ישכנעו אותו לקום כל יום בבוקר ולהניח תפילין? איך יגרמו לו לשבות ממלאכתו, מפרנסתו, ולשמור שבת? מי יסכים לבצע לבנו הקטן ניתוח שלא לצורך באיבר הכי רגיש בגוף האדם, כשהוא רק בן שמונה ימים? מי יסכים שיקבעו  לו עם מי להתחתן, אילו מאכלים אסור יהיה לו לאכול, ואיך עליו להתנהג בתחום טהרת המשפחה. איך מישהו בכלל יסכים לקיים מצוות שכל כך מגבילות את האדם? אין אנשים מספיק טיפשים כדי להיכנס לכל זה מרצון מבלי לדעת בוודאות שזו האמת.

(צילום: shutterstock)

לאחר שאנו רואים כיצד שמר עמנו על יהדותו בקנאות במשך אלפי שנים, שמר את המצוות והחגים והעביר אותם מאב לבן; כיצד במשך 2000 שנות גלות כל היהודים, שהיו פרודים זה מזה, כל אחד בתוך עם אחר בקצוות שונים של העולם, שומרים על אותן מצוות ולומדים עם אותן הגמרות, קוראים ומלמדים את בניהם מאותו ספר תורה, מניחים את אותן התפילין וחוגגים את אותם החגים; כיצד העם היהודי חי בנס כנגד כל הסיכויים, ללא צבא וללא כל יכולת הגנה עצמית, לעומת כל העמים והאימפריות שהיו והתמוטטו מולם; כיצד אנו היהודים ידועים לכול ונמצאים תמיד בכותרות, על אף האחוז האפסי שלנו באוכלוסיית העולם – לאחר שרואים את כל זה, אין שום ספק שהתורה אכן ניתנה מהבורא, וכל הכתוב בה הוא אכן אמת!

אם נתבונן, נגיע למסקנה שרק אירוע גדול ומשמעותי – כמו התגלות אלוקית לעם שלם – יכול לחדור ללבבות של עם שלם ולגרום לו להסכים ולקבל על עצמו לקיים תרי"ג מצוות, שכל כך מגבילות את האדם. שהרי ללא אירוע משמעותי ועוצמתי שכזה, אף עם לא היה מוכן לקבל זאת על עצמו כל כך הרבה הגבלות, ובצדק...

נקודה בסוף משפט

האם אתם רואים את הנקודה הזו?.

הידעתם שכולנו היינו פעם תא קטן בגודל הנקודה שנמצאת בסופו של משפט? בהמשך, תא יחיד זה מכפיל את עצמו והתא מתחלק לשני תאים, כאשר כל תא מכפיל את עצמו ויוצר תא נוסף וכן הלאה.

כיצד יודע תא זה לבנות גוף שבו טריליוני תאים, אלפי סוגים שונים של תאים, ולכל אחד מהם מנגנון ננו-כימי, שאופן פעולתו מסובך מכדי שנוכל להבין אותו, ובו מוצפנות הוראות הפעלה כיצד לבנות ולהפעיל כל חלק בגוף המופלא הזה?!

כל גופנו מורכב מתאים, וכל תא מתפקד כעיר זעירה. כאשר אנו חושבים על כך שגוף האדם עשוי מטריליוני תאים שפועלים כיחידה אחת, אנחנו צריכים להרגיש יראת כבוד והשתאות נוכח תשומת הלב של הבורא לכל פרט ונוכח חוכמתו המושלמת.

התבוננות בהליך הביולוגי מגלה תכנית מדויקת המאפשרת חיים. קיימת  גאונות בכל תא, בכל רקמה, בכל איבר ובכל פעולה של האורגניזם החי. הגוף שלנו הוא מערכת מופלאה המעידה על קיומה של תכנית ושל כוונה בבריאה, ועל כך נאמר " וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב י"ט, כ"ו).

לשים מזוזה בלי המזוזה

יש לי חבר שכופר בתורה ובבורא עולם, לצערי. לעיתים האירועים אתו מגיעים לקיצוניות שאין לתאר.

השבוע הוא עבר דירה, ובהקשר לכך שאלתי אותו אם אפשר לתת לו מזוזה במתנה עבור הדירה החדשה.

הוא אמר שלא. שאלתי אותו מדוע? הוא הסביר לי שבת זוגו (הם אינם נשואים) ביררה אם אפשר לכתוב את המזוזה על גבי דף נייר רגיל, במקום על קלף שעובד מעור בעל חיים – זאת משום שהיא טבעונית ומתנגדת לרצח בעלי חיים. השיבו לה שאין אפשרות שכזו. בתגובה לכך הם (היא) החליטו שלא לשים מזוזה בבית.

הייתי בהלם ממה שסיפר. אמרתי לו: "אין זו תכנית "כבקשתך", בורא עולם הוא זה שמחליט כיצד המזוזה תהיה, וכך הוא ציווה אותנו". הוא השיב: "אתה אומר שאלוקים אומר ככה, אתה ראית אותו אומר את זה? לא! אז די עם השטויות שלך!".

(צילום: shutterstock)

ואז הוא הוסיף פרט הזוי אחד נוסף: הם יתקינו רק "בית מזוזה" (בלי המזוזה) בפתח הדירה ולא בכל חדרי הבית. שאלתי אותו: "מה ההיגיון? ללא מזוזה, אין משמעות לבית המזוזה"! אז הוא השיב לי שהוא ישים את "בית המזוזה" משום שאימא שלו מכריחה אותו לשים "בית מזוזה", וכדי לא להיות יוצא דופן וחריג בקרב אנשי המקום בו הוא מתגורר.

בצער על תגובתו ועל ההחמצה העצומה של בן שׂיחי, תהיתי עם עצמי: מדוע בת זוגו מתנגדת בתוקף להכניס לביתה מזוזה העשויה מעור בע"ח, אך בו בזמן היא מסכימה לחיות אתו באותו בית, אף על פי שהוא בעצמו אוכל בשר לעיתים קרובות?

בקיום תורה ומצוות איננו יכולים לעשות רק מה שנראה לנו. בורא עולם שאחראי על נשימה ונשימה שלנו, על כל פעימה ופעימה של ליבנו, יודע מה טוב עבורנו, גם אם בשכלנו המוגבל איננו מבינים זאת.