יובל המבולבל: "אני רוצה להיות כמו עומר אדם, שלא עובד בשבת"

נעים להכיר

"אני יובל שם טוב (יובל המבולבל) ואם תחפשו את ההגדרה המדויקת אודותיי, אז אני שליח בצבא השמחה. הגעתי לעולם עם כישרון מסוים, על מנת להשפיע, ואני עושה את זה בכל מדיה שיכולה להגיע ללבבות של הילדים. זה אומר: שירים, דיסקים, תכניות,  ספרים, מוצרים והופעות, כמו למשל אלו שאני יוצא איתן בחג החנוכה".

ניצוץ של שורשים

סבא שלי מצד אמא היה איש מאוד מצחיק. הוא היה מנגן בקלרינט ומשמח את  עם ישראל. שמו האמתי היה 'משיח בן דוד', מה שכשלעצמו הצחיק תמיד את הסובבים. אני חושב שקיבלתי ממנו הרבה מהרצון שלי לשמח. בזכותו למדתי לשמוח גם בדברים הפשוטים. אני מסוגל להתניע את הרכב, להסתכל על עץ ופשוט ליהנות. אני חושב לעצמי: 'איזה עץ יפה זה. פעם הוא היה גרעין קטן והפך להיות עץ כל כך גבוה, עם עלים וענפים, שורשים וגזע. ישתבח שמו'".

ניצוץ של נוסטלגיה

"כשהייתי בכיתה א' הייתי ילד שקט וחסר ביטחון, ורציתי להיות אחד מהחבר'ה. אני זוכר שפגשתי קבוצת ילדים מהכיתה שנחשבו ל'ילדים המגניבים'. הם שאלו: 'רוצה לבוא להיות אתנו בחבורה?' כמובן שרציתי. הלכנו יחד לסופר, הם דחפו לי ממתקים לכיסים ואמרו: 'צא מהסופר בלי לשלם, תיתן לנו את הממתקים ונהיה  חברים שלך'. לא רציתי לעשות את זה, אבל חששתי מהם. בסופו של דבר יצאתי מהסופר עם הממתקים, הם לקחו אותם, צחקו והלכו. בכיתי אז מאוד.

"בדיוק באותה תקופה למדנו בכיתה על יוסף הצדיק, שהאחים שלו מכרו אותו לישמעאלים, ובסוף הוא דווקא עלה לגדולה והפך למשנה למלך. המחשבה על יוסף מאוד חיזקה אותי. כילד קטן הרגשתי שעוד יש לי סיכוי, שיבוא יום שבו אצליח להביט על החברים מלמעלה למטה. בסביבות כיתה ו'-ז' התחלתי להיות הליצן של הכיתה, וזו הייתה הדרך שלי להפוך לילד אהוב ומקובל. כי לא היה לי שום דבר אחר לנופף בו. לא הייתי חזק, לא הייתי מוכשר וגם לא ממעמד כלכלי גבוה, אז מתוך יצר הישרדות החלטתי להיות מצחיק. בסופו של דבר זה הפך אצלי לשליחות, כי אני שואף להצחיק ולשמח ילדים".

ניצוץ של יהדות

"אני מאמין שיש דבר כזה שנקרא 'ניצוץ אלוקי' והוא נמצא בתוך כל אחד ואחד מאתנו. זהו חלק אלוק ממעל, וזו גם הסיבה שבהופעות שלי יש לי כוכב על החולצה, כי זה מסמל את הניצוץ האלוקי של האור שקיים בי. הניצוץ הזה מאיר אצל כל אחד מאתנו דברים טובים שקיימים בו, כמו אהבה, חמלה, אומץ לב, חברות ונתינה, וכשאנו מממשים את הניצוץ הזה והולכים אליו, אז הוא גדל ומאיר לנו את הדרך".

ניצוץ של השראה

"אני מקבל השראה באופן כמעט יומיומי מהרב יגאל כהן. אני הולך להרצאות שלו ומאוד נהנה לשמוע את השיחות שלו, כי הוא מדבר בגובה העיניים. בזכותו התחלתי להיות מאושר ושמח בחלקי. עד ששמעתי את השיחות שלו יכולתי להצליח מאוד, אבל עדיין לא להיות מאושר, כי כל הזמן רדפתי אחרי עוד ועוד הישגים. כמו שאומרים – 'אוהב ממון לא ישבע ממון ואוהב פרסום לא ישבע פרסום'. אבל הרב יגאל לימד אותי לשמוח בחלקי. אפילו זכיתי שהתקיים בביתי שיעור תורה שלו. מאוד התרגשתי מהשיעור הזה".

ניצוץ של מצווה

"'מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד'. אני מאוד מחובר למצוות השמחה, וזה הסוד הכי גדול שלי. פעם פגשתי את הרב בניהו הכהן והוא אמר לי משפט שמאוד השפיע עליי: 'בזבזת זמן? בזבזת חצי. בזבזת שמחה? בזבזת הכל'. כלומר – גם כשאדם מתבטל, כל עוד הוא מקפיד להישאר שמח, זה עדיין לא בזבוז מוחלט, אבל אם הוא לא שמח, אז אפילו אם הוא עושה דברים חשובים, זה כאילו הוא לא עשה שום דבר". 

ניצוץ של אמונה

"אני מאמין שיש שלוש אקסיומות שכל אדם צריך לדעת – האחת היא שיש בורא לעולם ושהוא קיים. השנייה היא שהבורא כל יכול, והשלישית – שהוא אוהב אותנו, הוא הרי אבא שלנו. ברגע שמאמינים באקסיומות האלו אז לא פוחדים מכלום, כי ברור ש'מי שמאמין לא מפחד. זו לא רק קלישאה אלא מפתח לכל. גם ברגעים מאוד קשים, כשקורים לנו דברים לא נעימים, וזה קורה הרבה בענף שבו אני עוסק, ברגע שיש לי אמונה אז אני יודע שאני מוגן. זה כל כך פשוט".

ניצוץ של שבת

"שבת מגלמת עבורי שני דברים – מנוחה ומשפחה. במשך השבוע אני עובד קשה, בוקר צהריים וערב, לא יוצא לי לנוח הרבה וגם לא מזדמן לי להיות לעתים קרובות עם אשתי וששת ילדיי. השבת היא הזדמנות להשלים את כל החסכים של השבוע.

"שמעתי מהרב יובל הכהן אשרוב משל על שני אנשים שעסקו בחטיבת עצים. האחד הצליח לחטוב עשרים עצים והשני מאה. שאלו את זה שחטב מאה: 'איך הצלחת?' והוא ענה: 'כל עשר דקות עצרתי, השחזתי את הסכין שלי והתפללתי על כוחות חדשים'. ככה גם קורה עם שבת, וזו גם הסיבה שהחלטתי בשנים האחרונות להפסיק לעבוד בשבתות, ובעזרת ה' בשנה הקרובה אני מקווה להפסיק את ההופעות שלי בשבת באופן מוחלט. אני רוצה להיות כמו עומר אדם, שהודיע באופן חד משמעי שהוא לא מופיע בשבת, ובזכותו השנה לראשונה בהיסטוריה אין פסטיגל בשבת. דיברתי עם מי שמפיק את הפסטיגל והוא טוען שדווקא עכשיו הרווח הוא כפול, כי בימי חול מגיעים יותר אנשים".

ניצוץ של תפילה

"בכל יום כשאני קם בבוקר אני משתדל לומר ברכות השחר ולהניח תפילין. אבל עיקר התפילות שלי הן בהתבודדויות עם הקב"ה. אני מדבר אתו במילים משלי".

ניצוץ של התמודדות

"כמובן שיש גם זמנים של קושי, אבל במשך השנים לימדתי את עצמי לנסות לשמוח בכל דבר, גם בדברים הקטנים. זה לא תמיד קל, בתחילה עשיתי את זה בניגוד לטבע שלי, גם כשבפנים הייתי מדוכא או כועס, אבל עם הזמן זה הפך להיות חלק ממני. אז נכון שאני לא תמיד מצליח, אבל ביותר מ-90% מהמקרים אני נשאר שמח. זה לא קל, זו עבודת חיים, אבל התמורה משתלמת והפירות מתוקים".

ניצוץ של סיום – אחרי 120 שנה מה היית רוצה לדעת שעשית ושהשארת בעולם הזה?

"הייתי רוצה לדעת שהצלחתי לגעת בכמה שיותר אנשים, להשפיע עליהם, לחשוב חיובי ולהאמין בעצמם, ולהאמין שיש למעלה איזה מישהו נשגב שדואג לנו תמיד. ולא לשכוח לשמוח".