5 דברים שלא ידעתם על סוכרת – המגיפה של המאה ה-21

1. סוכרת מסוג 2 היא מגיפה – בישראל ישנם מעל לחצי מיליון אנשים הלוקים בסוכרת. המחלה לא נוצרת פתאום ביום בהיר אחד אלא בתהליך העשוי להימשך שנים רבות, במהלכן ערכי הסוכר בדם עולים בהדרגה, אך בהתמדה. אנשים אלו עוברים ממצב שבו אין סוכרת כלל למצב ביניים המכונה "סוכרת סמויה" וכעבור שנים נוספות לסוכרת "גלויה". ניתן למנוע (או לכל הפחות לדחות בשש שנים), את הופעת הסוכרת ב- 58% מהאנשים עם סוכרת סמויה. ההמלצה עבור אנשים במצב זה היא 150 דקות הליכה בשבוע וירידה במשקל גופם בשיעור של 5-10 אחוזים מהמשקל ההתחלתי.

2. טיפול כבר בהתחלה – סוכרת זו מחלה שמטפלים בה לא בגלל שכואב משהו, אלא כי היא עלולה לגרום לצרות בעתיד, כמו בעיות בעיניים, מחלות לב, בכליות, ברגליים, בעיות במערכת העצבים ובמוח. יחד עם זאת, נמצא שאם החולה מטפל במחלה כבר בתחילתה, ומביא את עצמו לערכי סוכר בדם דומים לאלו של אדם ללא סוכרת במהלך העשור הראשון למחלה, הגוף צובר "זיכרון מטאבולי" איכותי. על כן, גילוי מוקדם וטיפול הולם בסוכרת מהווים יתרון בריאותי משמעותי העשוי להתבטא לא רק במניעת סיבוכים עתידיים כי אם גם בהארכת תוחלת החיים.

(צילום: shutterstock)

3. סוכרת נעורים גם אצל מבוגריםוסוכרת סוג 2 אצל צעירים – סוכרת נוגעת לסוגים שונים ורבים של הפרעות המובילות לעלייה חריגה ברמת הסוכר בדם. נהוג לחלק את חולי הסוכרת לסוג 1 ו-2, כאשר סוג 1 היא סוכרת "נעורים" (כפי שכונתה בעבר), וסוג 2 היא סוכרת "מבוגרים". אולם, ישנם גם מצבי ביניים פחות מוכרים, בשפה לא רפואית נקראים סוכרת "סוג 1.5", ובשפה רפואית – LADA ((Latent Autoimmune Diabetes of Adult. מדובר בסוג של סוכרת המתפתחת על רקע הפרעה ובלבול של מערכת החיסון, כפי שקורה בילדים (סוכרת מסוג 1) – אך במבוגרים, בכל גיל, כולל קשישים. לרוב, חולים אלו אינם מאובחנים כלוקים ב"לאדה" אלא, בשל היותם מבוגרים מאובחנים בטעות כלוקים בסוכרת מסוג 2. מעריכים שכ-30% מהלוקים, כביכול, בסוכרת מסוג 2, למעשה הם "לאדה" שלא אובחנו נכון. סוג נוסף של סוכרת, מוכר פחות, המופיע בכ-1-2% מקרב חולי הסוכרת הוא M.O.D.Y. –Maturity Onset Diabetes of the Young. מדובר בסוכרת המופיעה אצל אנשים צעירים, אך בניגוד לסוג 1 הקלאסי, רבים מבני המשפחה לוקים גם הם בסוכרת בעלת מאפיינים דומים, ולרוב, אין כאן צורך בטיפול באינסולין. בדרך כלל, מדובר באנשים לא שמנים ואפילו רזים. באמצעות בדיקת דם ניתן לאתר את הפגם הגנטי המאפיין מחלה זו, אולם לרוב אין בכך צורך.

4. חמצת קטוטית (קטואצדוסיס) – אחד הסיבוכים המידיים והקשים של הסוכרת הוא "חמצת קטוטית" – DKA – המופיעה כאשר רמות הסוכר בדם עולות לערכים מאד גבוהים, מעל 300 – 400 מ"ג/ד"ל, בעיקר בסוכרת מסוג 1 אך עלולה להופיע גם בסוג 2. בעצם מדובר במצב חירום המחייב טיפול מהיר בנוזלים ובאינסולין לתוך הוריד. הלוקים בסיבוך זה חשים חולשה, בחילה, הקאה וכאב בטן. אם לא מקבלים טיפול בזמן, המצב עלול להידרדר ואף לסכן את חיי החולה. לאחרונה נמצא כי אמנם במקרים נדירים מאד, מצב זה עלול להתפתח גם כאשר רמות הסוכר בדם אינן כה גבוהות, 200-250 מ"ג/ד"ל "בלבד". מצב זה עלול להתרחש בקרב חולים הנוטלים תרופות מסוג חדש, כגון ז'ארדיאנס ו/או פורסיגה. לכן, חשוב להשתמש במערכת לבדיקת סוכר וקטונים בדם.

5. ממקלון לחיישן – בעבר, בדיקת הסוכר הייתה מתבצעת באמצעות בדיקת שתן בה היו בודקים את רמת הסוכר בשתן. באמצע שנות ה-60 נכנס לשימוש הסטריפ הראשון לבדיקת רמות הסוכר באמצעות טיפת דם. בשנות ה-90 חלה ההתפתחות האמיתית כשנכנסו לתמונה פיתוחים טכנולוגיים חדשניים שמאפשרים באמצעות טיפת הדם הקטנה ביותר לדעת את רמות הסוכר. כיום, קיימות בשוק טכנולוגיות לניטור סוכר שאינן מצריכות את דקירת האצבע.

פרופ' חוליו ויינשטיין הוא מנהל היחידה לטיפול בסוכרת במרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון ומומחה ברפואה פנימית וסוכרת