שירי כהן: "קומיקס יכול להעביר מסרים חשובים – מהדלת הקדמית"

את העיתון שמגיע אל ביתנו בכל יום חמישי מזהה תמיד ראשון בני בן השש שממתין לו בקוצר רוח. עד מהרה העטיפה נקרעת, חלקי העיתון מתפזרים על הרצפה, והוא מחזיק בידיו, כמו גביע ניצחון, את עיתון הילדים. חסר סבלנות הוא מדפדף שהא מוצא את מבוקשו: שני עמודים של סיפור קומיקס של שירי כהן. עד מהרה  אני מקבלת עדכונים מסוג: 'יו, תראי מה קרה ליווני הרשע הזה'. או: 'וואו, עם ישראל עובר את הירדן!'. מבזקי-החדשות ההיסטוריים הללו הם תוצאה של ז'אנר סיפורי קומיקס שבהם מתמחה שירי כהן כבר מספר שנים: סיפורים היסטוריים על רקע תולדות העם היהודי.

איך, בעצם, התחלת לאייר סיפורים היסטוריים?

"המפגש הראשוני שלי עם הסיפור ההיסטורי הראשון של הרב המאירי - היה לגמרי ממגנט. קבלתי הצעה לאייר ספר קומיקס יוצא דופן מסוגו, שבא לספר את סיפור יציאת מצרים מנקודת מבט אישית, כאילו הקורא עצמו יצא משם. התחברתי לחומר בצורה לא רגילה, ודמעתי לא מעט תוך כדי עבודה. הסופר הביא את הסיפור למקום כל כך אישי ומרגש, ואמיתי! זו היתה עבודה קשה, אבל ממלאת סיפוק והנאה, והקהל הגיב בשביעות רצון גבוהה מאד, במיוחד עבור ספר ראשון של ספר לא מוכר. ומשם, כמו שאומרים – וזה מתאים במיוחד בהקשר הזה – הכל היסטוריה.. עיתון 'ילדים' של משפחה אירח את הסיפורים על בסיס שבועי, ומאז יצא גם ספר על חנוכה, הכניסה לארץ, ביכורים, והכל בסיפורים מרתקים, מותחים ומשעשעים, ומבויימים היטב. תענוג בשבילי כמאיירת".

מתוך הקומיקס ''הכובשים מעבר הנהר''

מתוך הקומיקס ''הכובשים מעבר הנהר''

מתוך הקומיקס ''הכובשים מעבר הנהר''

הרב אליעזר המאירי, שכתב את רוב הסיפורים היסטוריים שאיירה שירי כהן, מסביר: "הרצון שלי  היה לקחת סיפורים היסטוריים יסודיים, מוכרים כל כך עד שכמעט הפסקנו לחשוב עליהם - ולהפוך אותם למשהו חי. לכן אני משתדל לקחת סיפורי יסוד בדווקא (כמו יציאת מצרים, או - בספר האחרון - כניסת בני ישראל לארץ ישראל) ולספר אותם כאילו מחדש. לצורך כך אני מחפש בכל פעם זווית מקורית, שתעניק "מבט מבפנים" על האירוע ותגרום לקוראים להרגיש חלק מהסיפור.

"התחקיר העיקרי הוא בדיקת מקורות בחז"ל ובראשונים על התקופה ועל האירועים שהיו בה. אני מאד משתדל לשים לב שגם הפרטים הצדדיים, המוזכרים באגביות, יהיו תואמים לדברי רבותינו. למשל, בספר האחרון, מוזכר הפסוק "כנען בידו מאזני מרמה" (הושע יב, ח). הגמרא במסכת פסחים אומרת שפסוק זה אינו מדבר דווקא על כנענים אלא על סוחרים; הכנסתי אזכור לדברי הגמרא הזו - בתוך הסיפור"

מהיכן הרעיון להרחיק לכת עד סיפור שהתרחש בימי יהושע? למה הבחירה להציג את הסיפור דווקא מנקודת מבט של ילד כנעני?

"פנו אלי כמה פעמים בבקשה - לכתוב סיפור שידבר על השייכות של עם ישראל לארץ ישראל. ארץ ישראל בעצמה היא נושא שצריך לחיות אותו - ולא להסתכל עליו באדישות... סיפור הניסים שליוו את כניסת בני ישראל לארץ, הוא נקודה יסודית מאד בנושא הזה. בחרתי דווקא בזווית של ילד גבעוני, כאמור - כדי לספר את הסיפור מחדש, ולחיות אותו מהזווית ההפוכה. בצורה הזו מודגש מאד כיצד "נמוגו כל יושבי כנען" מפני עם השם".

שירי, עד עכשיו הרב מאירי כתב את הסיפורים, ואת איירת. אבל בסיפור הנוכחי שאת מפרסמת בהמשכים, 'להימלט בית המלך', את גם הכותבת וגם המאיירת...

"אכן הפעם הכתיבה שלי לגמרי, הרב המאירי לקח הפסקה - והחלטתי להתמסר לסיפור האהוב עלי ביותר מאז ילדותי, על בת הש"ך שגדלה בארמון המלך. קשה לי לספור כמה פעמים קראתי או סיפרתי את הסיפור הזה... באופן כללי התבססתי על הסיפור כפי שכתב אותו הרב להמן בזמנו, בספרים המקוריים הישנים, אבל הטקסט הוא פרי יצירתי ודמיוני, וכן טווית העלילה, גם שונה - בצורה שתואמת יותר לקומיקס מאשר לספר טקסטואלי בלבד, וגם כוללת תוספות צבע בדמות כל מיני דמויות רקע צבעוניות ועגולות".

מתוך הקומיקס ''נקודות של אש''

מתוך הקומיקס ''נקודות של אש''

בחרת בכוונה הפעם להביא גיבורות נשיות לקדמת הבמה?

"קודם כל כמו שאמרתי, זה הסיפור האהוב עלי, כך שזה לא יצא ממש בכוונה. אבל לאחר מעשה - אני שמחה להביא סיפור מלא נשיות, נסיכות, בנות, אני חושבת שיש מחסור בתחום הזה במגזרנו, ויש בקומיקס הזה משהו שלא היה עד עכשיו. אני שומעת על זה תגובות רבות שמודות לי, רואה שאכן זה היה חסר, ושמחה מאד להיות במקום הזה - בתקווה שאפתח פתח לספרים נוספים מסוג זה. במיוחד ש'עם' הבנים גם מאד אוהב את הסיפור, פשוט בגלל שהוא סיפור מרתק ואיכותי, ולא נחסך ממנו גם המתח, הרגש, והעלילתיות שמאפיינים סיפורי קומיקס אהובים ופופולריים".

כשאת שומעת מהילדים, יש תת-ז'אנר של קומיקס שהם יותר אוהבים? דמות פופולארית במיוחד שיצרת?

"כל ילד מתחבר לסגנון אחר, מן הסתם. האם יש משהו שמחבר בין כל הילדים? אני חושבת שכל הילדים אוהבים לצחוק ולשמוח, ואכן גם בסיפורים הכי דרמטיים אני מכניסה הומור, דמות מצחיקה, משפט שחוזר על עצמו ומגלגל אותם מצחוק... זה הכיף שלי. הרבה ילדים אוהבים גם מתח, שכמובן קיים בכל עלילה שהיא. ואולי כולם, כשאני חושבת על זה, אוהבים קומיקס שמדבר ללב שלהם, לחיים, לחוויות וללבטים שלהם עצמם.

אחת הדמויות היותר פופולריות שיצרתי היא דמות בשם 'ליבו', דווקא לא בן אדם - אלא יצור דמיוני דמוי הלב האנושי, שמלמד על אורח חיים בריא בקומיקס. ('המסע האמיץ של אביגדור') הוא טיפוס אסרטיבי, נחרץ ומשעשע, ונקלט טוב בלב הילדים.

יש גם מצרי, מטופש ומרושע במידה שווה, בספר על יציאת מצרים ('אותי הוציא משם') שממש נחרט בזיכרון, וזה מאושש את התאוריה שלי לגבי העובדה שכל הילדים אוהבים לצחוק!"

מתוך הקומיקס ''אותי הוציאו משם''

מתוך הקומיקס ''אותי הוציאו משם''

יש כבר תוכניות הלאה לסיפורים על רקע היסטורי שאת רוצה להפוך לקומיקס?

"כרגע אני כולי בתוך 'בית המלך', עם אסתר המתייסרת בלבטי ליבה בארמון, ואביה המחפש אותה במקביל (שיא המתח בשלב זה!), לפנינו השריפה הגדולה... אחר כך אחשוב הלאה אם ירצה ה'. מה שבטוח, השאיפה שלי היא להמשיך ליצור קומיקסים איכותיים, שמעבירים ידיעות ומסרים חשובים, שכאשר הם באים בצורת קומיקס מלהיב ומפתה - הם נכנסים אל הראש והלב מהדלת הקדמית".