איה קרמרמן: "הדבר הכי גרוע בזוגיות זה הפנקסים שיש לשניכם"

שלישי שעבר עמדתי ליד החופה והתבוננתי באחיינית הראשונה שלי מתחתנת.

לא העזתי להביט בגיסתי, כי אז האיפור של שתינו היה הולך קאפוט. כן הסתכלתי על הפנים של החתן. זה היה כמו לראות את פני השכינה ממש. אחרי ששבוע הם לא התראו ולא דיברו, העיניים שלו זהרו כשהוא הסתכל על כלתו צועדת לקראתו. תחת החופה הקדושה הייתה ניכרת על שניהם, והיא שהכניסה ביניהם את השותף השלישי בזוגיות. זה שהכול ברא לכבודו, זה שמשכין שלום, שלוחש באוזן לוותר, זה שמשמח החתן עם הכלה.

כשבעלי ואני התחתנו התעסקנו כמעט שנה בהכנות לחתונה. אין ספור דיונים סוערים ומתישים התקיימו בשאלות הרות גורל. האם לשים על השולחנות פרחים אוכלי תקציב? האם החברים של ההורים יוכלו להכיל את קונספט האוכל החלבי? (כי מסתבר שעל אף שהייתי אוהדת ג'אנק פוד בגלגולי הקודם, כבר אז סלדתי ממרגרינה). אבל בתוך בליל ההכנות השטותיות, יותר ופחות, אף אחד לא הדריך אותנו ליום שאחרי. היום הזה שאתה קם בבוקר אחרי שסיימת את פרויקט חייך, והחיים מתחילים על אמת. היום שבו נגמרות ההילולות ומה שנשאר הוא הזוגיות, זו לשמה התכנסנו מלכתחילה. מילות ההדרכה היחידות שקיבלנו היו "השנה הראשונה של הנישואין קשה מאוד". זהו, זו הצידה שלכם לדרך, תתחילו לצעוד.

אז אני רוצה לתת לזוג הצעיר כמה טיפים שיעזרו ביום סגריר, שלא יבוא על ביתם לעולם, אמן סלע.

* נתחיל בווארט שסבא אבי אמר לחתן בשבע ברכות: תזכור, גברים אף פעם לא זוכרים ונשים אף פעם לא שוכחות. חמי וחמותי נשואים כמעט 50 שנים, מי אני שאתווכח עם בעל ניסיון?

* בעל יקר: לכל אישה יש את החברה הכי טובה. היא יודעת עליך הכול. כשאשתך בעצבים, היא מתקשרת אליה. היה חכם, תהיה נחמד אליה. אם אתה ממש חכם, כשאתה תקוע ולא יודע מה לקנות לאשתך ליום הולדת או לחג (כן, היא מצפה למתנה) תתקשר לחברה. היא כן יודעת, וגם באיזו חנות.

* אישה יקרה: אל תתחילי לרדת על אמא שלו. כשהגדול שלי היה בן חודש, מישהי שאלה אותי אם אני כבר שונאת את אשתו... אז כאמא לבנים, קבלי עצה - תיזהרי.

* בעל יקר 2: תזכור את תאריכי יום ההולדת ויום הנישואים. ואל תחשוב שאם תשיר "אשת חיל" בכוונות הרש"ש זה יפצה על כך ששכחת.

* תנצלו כל רגע של זוגיות בלי ילדים. זה זמן לבניית אמון וסתם כיף חסר דאגות. אחרי שתהפכו להורים, גם כשתהיו יחד תמיד תהיו אבא ואמא.

* בעל יקר 3: כשהיא אומרת "יו, נכון השמנתי?" היא לא מעוניינת לשמוע את האמת. זו בחינה. תכחיש, תתעוור, תיעלם.

* כשהוא אומר "אני הולך למנחה" בדיוק כשהבית הפוך, הילדים לא מקולחים והתינוק צורח, תחייכי ותזכרי שהתפללת שיהיה לך בעל צדיק, אל תיתני לו להרגיש עריק.

* בעל יקר 4: השם יתברך בכבודו ובעצמו אמר לאברהם אבינו "כל אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה". אז תעשה! ממש לא בא לנו להתווכח.

* סליחה זו מילה שמסוגלת לפוצץ. כשבן הזוג מוציא קיטור, תנו לו להוציא. אל תגידו באמצע השוונג סליחה. גם להוציא ולנקות את הכעס זה חשוב.

* מצד שני, סליחה זו לא מילה גסה. מבטיחה שלא תמותו כשהיא תצא לכם מהפה.

* בעל יקר 5: אם תשלח הודעות של אהבה לאשתך במהלך היום, תמצא אישה הרבה יותר מאושרת בערב.

* הבית זה לא בית משפט. אבל גם כאן, כשהאחד מנצח זה אומר שהשני מפסיד. תחשבו אם להיות צודק שווה את זה.

* בעל יקר 6: דע, אתה מתחתן עם הנסיכה של אבא שלה. וזה לא משנה אם יש לאבא נסיכה אחת או חמש. אם לא תתייחס אליה כמו אל נסיכה, דמך בראשך.

* כל זוג יודע שיש פנקס סמוי. בעצם יש שני פנקסים, אחד שלו ואחד שלה (הוא, דרך אגב, יטען שאין לו פנקס, אבל הוא גם יטען שהוא שם את הנעליים במקום, וזה פלא גדול שהן לא שם). מה כותבים בפנקס? הוא אמר לי ככה. היא עשתה לי ככה. הוא לא חייך אליי מספיק, לא אמר תודה. היא לא הכינה לי אוכל או לא הקשיבה לי כשביקשתי... בקיצור, זה דומה למחברת הקשר שהמחנכת נותנת בתחילת השנה. אמורות להיות שם התכתבויות, כאלו שמשבחות את הילד וכאלו שפחות. בפועל, זו מחברת תלונות הדדית. כמוה גם הפנקס. מה צריך לעשות איתו? תעיפו אותו לפח! זה הדבר הכי גרוע שיש בזוגיות.

* נסיים בסיפור על הרב אריה לוין, שסיפר על חתן וכלה בירושלים של פעם. לא היה להם כסף כלל. תחת החופה, הכלה אמרה לבעלה: אין לי מתנה לתת לך, הלוואי שהיה לי כסף לקנות. אמר לה החתן: גם לי אין כסף לקנות לך כלום, הייתי קונה לך את הטבעת היפה ביותר. אבל כן אתן לך מתנה. המתנה שלי היא שאני מוחל לך מראש על כל הפעמים שאי פעם תרגיזי אותי. חייכה הכלה ואמרה: ואני מוחלת לך מראש על כל הפעמים שאתה תרגיז אותי. כשיש רגעים קשים, תמיד תזכרו את האהבה, האחווה, השלום והרעות שהרגשתם מתחת לחופה, ברגע ההוא שהתחברו נשמותיכם לאחת.

לחיי נישואים מאושרים של בר ושלמה זק.

לתגובות: ayakremerman@gmail.com

פורסם בעיתון "בשבע".