עץ אשוח עם מגן דוד: כך חוגגים יהודים בארה"ב את חג המולד

הרברט טאר כיהן כרבאיי רפורמי בניו יורק לפני כשישים שנה. בשלב מסוים, עם זאת,  הוא החליט שהתנועה הרפורמית לא הולכת לשום מקום, ופרש ממשרתו 'הרבנית' כדי לכתוב ספרים על אנשי דת – ספרים בהם הוא התבסס על ניסיונו כרבאיי רפורמי. באחד הספרים הללו הוא מתאר רבאיי צעיר המנסה להסביר לצאן מרעיתו שהשנה קורה הגרוע מכל: חנוכה יוצא בחודש נובמבר, חודש שלם לפני חג המולד. ההורים בקהל נבעתים, עד שאמא אחת עולה על פתרון מקורי: היא תמשיך להדליק נרות מידי יום, מוסיפה והולכת, עד שיגיע חג המולד. וכמובן, היא תמשיך גם להעניק דמי חנוכה לילדים מידי יום. זו הדרך היחידה להציל אותם ממשבר בזמן שהשכנים הגויים חוגגים את הכריסטמס ברוב תרועה ואורות זוהרים!

מאז עברו הרבה מים במפרץ ניו יורק, והרבאיי הצעיר של טאר היה היום מצליח להרגיע את הקהילה שלו הרבה יותר בקלות: כמו מנהיגים רוחניים רפורמים אחרים, הוא פשוט היה אומר להם בחביבות שאין כל סתירה בין עץ אשוח מקושט ליהדות, ושאם הילדים (או בן הזוג הגוי) רוצים – חובתו של היהודי להפגין אהבה לזולת ולחגוג כריסמס למען המשפחה והרעות.

(צילום: shutterstock)

מופרך ככל זה נראה, סקר מכון 'פיו' האחרון, האוטוריטה המוערכת ביותר למחקרים חברתיים בארצות הברית, מצא כי אחד מכל שלושה יהודים אמריקאים מציב בביתו עץ אשוח לקראת חג המולד. כמובן, בדרך כלל לא מדובר רק בעץ חג המולד: על הדרך מדובר באימוץ שאר מנהגים צבעוניים ופלסטיקיים שמאפיינים את חגיגות הכריסמס בעולם הנוצרי, ובמיוחד בארצות הברית.

מידי שנה, אפשר להיות בטוחים שהעיתונות האמריקאית תפרסם, לשם הגיוון והרב-תרבותיות, כמה מאמרים אישיים של יהודים החוגגים את כריסמס. השנה כיכב בכותרות מאמר של עיתונאי יהודי בשם זאק, המספר דווקא כי: "תמיד הייתי יהודי גאה והחרמתי את כריסמס", אבל מסביר כי הכיר בחורה גויה והתארס איתה (התגיירה בגיור רפורמי, אם תרצו לדעת), והיא, מה לעשות, מאד קשורה לכריסמס. "העובדה היא שבדצמבר יהיה בבית שלנו עץ חג מולד לצד החנוכייה, סוכריות מקל ליד דמי חנוכה, גרביים מלאות מתנות ליד לטקעס. כריסמוכה הוא המציאות החדשה שלי".

המאמר האחרון, אגב, מסביר הרבה על פופולאריות עצי חג המולד בבתים יהודים: חלקם הגדול, פשוט, לא כל כך יהודים. בארה"ב, הרי, אחוזי ההתבוללות חצו מזמן את החמישים אחוזים. אבל בין אם יש בן זוג גוי בבית ובין אם לאו, החיבוק היהודי לכריסמס מעולם לא היה חזק יותר. חגיגת לידתו של ישו מנצרת? אם תאמרו את זה ליהודי אמריקאי החוגג כריסמס הוא יכחיש מכל וכל. התגובות נעות מ: 'זה בכלל חג אלילי שהנוצרים אימצו לעצמם' ועד 'ישו בכלל לא נולד בתאריך הזה' (מישהו עם חוש הומור בעיני עצמו יאמר תמיד: 'בסך הכל יום הולדת לבחור יהודי, מה יש?') וכולם יבטיחו לכם נאמנה: הם לא מתבוללים ולא מתקרבים לנצרות. הם בסך הכל מאמצים 'נורמות תרבותיות' הקשורות ל'ערכים חיוביים כמו משפחתיות ואחווה'. מה יכול להיות יותר טוב מזה?

(צילום: shutterstock)

אלה הטוענים שכריסמס לא היה חג נוצרי במקורו, אגב, צודקים לגמרי. במשך מאות שנים, העמים הגרמניים באירופה נהגו לחגוג בסוף דצמבר ותחילת ינואר את פסטיבל החורף שנקרא 'יול'. החגיגה נערכה סביב היום הקצר ביותר בשנה ושפעה תודות לאלילים המקומיים. כשהחליטה הכנסייה במאה הרביעית לחגוג חג לרגל הולדת אותו האיש היא מצאה דרך פשוטה להפוך את החג החדש לנפוץ ופופולארי: היא פשוט נטלה את החג הפגאני הקיים, על סעודותיו ושיריו, הודיעה שזה הזמן בו חלה הולדת ישו, וסיפחה לחג תפילות ומנהגים נוצריים. מבחינה שיווקית זו ללא ספק היתה הצלחה: אנשים לא נזקקו לשנות הרגלים, פשוט סיפרו להם שהם ימשיכו לחגוג באותם ימים – רק מסיבות אחרות.

התנועה הרפורמית, שחיקתה את הנצרות בדברים רבים, אימצה כנראה את גישת קדמוני הכנסייה גם ביחס לכריסמס. זו הסיבה שתמצאו ברשת תשובה אחר תשובה של 'רבאיי' רפורמי שחושב שכריסמס זה בסדר גמור – תחגגו, למה לא – ורק מציע להוסיף לחגיגה 'נופך יהודי'. זוכרים את הבחור שלא חגג כריסמס עד היום – אבל נכנע בפני הלחץ של ארוסתו הגויה? במאמר שהוא פרסם השנה הוא סיפר שהרים טלפון לרבאיי שלו, אהרון מילר מוושינגטון, כדי להתייעץ כיצד לנהוג. הרבאי ייעץ לו: "הטריק הוא לעשות את הכריסמס שלך יהודי ככל האפשר. תשמור על החגיגה המשפחתית אבל תוסיף תזכורת לכך שאתם נשארים יהודים גם בכריסמס". על איזה תזכורות חשב הרבאיי? "יש דרכים רבים לעשות זאת, מהגשת אוכל סיני ועד מתן כסף לצדקה", הוא אמר לבחור המתלבט. לסיום, הוא גם הרגיע את חששותיו לגבי יהדותו של הדור הבא: "אני מכיר יהודים רבים שגם אבא וגם אמא שלהם יהודים, והם גדלו בבית עם עץ אשוח בחג המולד".

זאק שמע ונרגע. בראשו של עץ האשוח הענק והמקושט שהציב בביתו, הוא סיכם את המאמר בגאווה, הוא לא שכח לקשור מגן דוד גדול.

בפעם הבאה כשאתם שומעים על הצורך לתת ביטוי גם לתנועות היהודיות הלא אורתודוקסיות בישראל, תיזכרו בתמונה הזו: עץ אשוח עם מגן דוד. זה מה שהרפורמים עשו ליהדות ארצות הברית. זה מה שהם היו עושים, לו יכלו, גם ליהדות בישראל.