כוכב ההיפ-הופ שחזר בתשובה: "אני ממשיך ליצור, ולא מוותר על הסגנון שלי"

"אני בן 32, נשוי באושר ואבא לשלושה", מספר אוהד כהן על עצמו. "נולדתי בפתח תקווה וגדלתי בבית שאינו דתי. כבר בגיל 15 נמניתי על הראשונים שהכניסו לארץ את 'המוזיקה השחורה', מה שמכונה 'היפ הופ'. גיליתי שיש לי כישרון לזה, והתחלתי להפיק וליצור שירים כאלו. באותו שלב בעיקר כתבתי את המילים ושרתי, התחלתי להופיע על במות והייתי מעורב עם כל החבר'ה שכיום נחשבים למוכרים מאוד. אפשר למצוא את שמי  מופיע על האלבומים הראשונים של רבים מן השמות הגדולים".

לפני בערך עשר שנים הוא התחיל להתקרב ליהדות, לתורה ולמצוות. על השאלה איך זה קרה, אומר אוהד שמבחינתו זה היה פשוט מאוד. "באותם ימים עברתי מהפך בחיים, יצאתי מהצבא וחיפשתי משמעות ותכלית. כיום אני מבין שחיפשתי רוחניות, אז עוד לא ידעתי להגדיר זאת, אז אמרתי לעצמי שאני מחפש 'מנוע לחיים'".

מהבמה אל הישיבה

אוהד אמנם גדל בבית חילוני, אבל הסבא והסבתא שלו היו דתיים. "חוויתי אצלם לא מעט שבתות וגם זכרתי את עצמי הולך עם סבא להתפלל כילד קטן, כך שידעתי מה זו יהדות. הרגשתי שלמקום הזה אני מתחבר, וידעתי להסביר לעצמי  מיד שזה מה שאני רוצה".

לא חלף זמן עד שהוא הגיעה להחלטה: הוא לא מופיע בשבת. "וזה לא היה פשוט כלל", הוא אומר, "כי הייתה לי הופעה קבועה בימי שישי בלילה, הופעתי אז בקביעות עם להקה מסוימת. אבל ברגע שהבנתי שאני מחפש רוחניות, הודעתי לחברי הלהקה שאני לא מוכן לעבוד בשבת, והייתי שלם עם עצמי. כבר בשבת הראשונה לא רק שלא עבדתי, אלא גם  נשארתי כל הזמן בבית, התפללתי ולא עניתי לטלפונים. אחרי השבת הראשונה הזו כבר היה ברור לי שאני רוצה להמשיך להתקדם גם הלאה". 

זה הוביל לכך שבתוך זמן קצר הוא מצא את עצמו הולך בקביעות לשיעורי תורה, מתפלל בבית הכנסת ומתחיל להניח כיפה. "מהר מאוד הבנתי שאני רוצה לחיות חיים של יהודי שומר תורה ומצוות, שאני רוצה ללמוד תורה", הוא אומר, "קלטתי שאוכל לעצב את החיים שלי בצורה כזו רק אם אלך לישיבה. אז זה מה שעשיתי. הלכתי ללמוד בישיבה במאה שערים בירושלים, וככה הרגשתי פרוש ונבדל מהעולם. בהמשך עברתי מישיבה לישיבה עד שמצאתי את הקו של חב"ד אליו אני משתייך עד היום".

לא מוותר על הסגנון

יחד עם ההתקדמות הרוחנית היה ברור לאוהד לאורך כל הדרך שהוא רוצה לעשות משהו עם הכישרונות שלו. "הרגשתי כל הזמן שהמוזיקה מדגדגת לי בוורידים. בתחילה לא הבנתי איך אפשר לשלב שירה ותורה יחד, אז עזבתי את תחום השירה, אבל בלילות ובשעות פנויות הייתי יושב וכותב לעצמי שירים וחולם על כך שיבוא יום ואוכל להפוך אותם לתקליטים. בהמשך, כשהתייצבתי קצת יותר, הבנתי שיהיה זה עוול לזרוק את הכישרון שלי לפח. החלטתי שאני רוצה להשתמש בו וליצור מוזיקה איכותית ונקייה".

אתה חושב שסגנון ההיפ-הופ מתאים גם למוזיקה היהודית?

"כן, אני לגמרי חושב שזה אפשרי, זה לא סותר. בכלל, אני חושב שהיצירה היהודית תמיד התכתבה עם מה שקורה מסביבה. אם זה יהדות ספרד, אז ניגונים ערביים ומקומיים ואם במזרח אירופה עם מוזיקה בסגנון מודרני. אז למה שההיפ-הופ לא יוכל להתאים? המוזיקה היהודית משתנה לאורך כל הדרך. לפני שלושים שנה לא חשבו אפילו על גיטרה חשמלית, והיום תראו לי מוזיקה יהודית ללא כזו גיטרה. אז אני מכיר בכך שזה הסגנון שלי ושם אני מרגיש בבית. כמובן שאני מסנן הרבה, לא כל דבר נכנס לצלחת שלי, ולא כל מטרה מקדשת את האמצעים. אבל על הסגנון שלי אני לא מוותר".

אלבום עם השראה

הדבר המיוחד אצל אוהד זו העובדה שהוא מפיק את יצירותיו מהתחלה ועד הסוף. "יש לי בבית ציוד של אולפן ברמה גבוהה מאוד, ואני מפיק לעצמי את כל החומרים. לפעמים אני מביא גם נגנים שינגנו וילוו אותי, אבל באופן כללי אני עושה הכל לבדי – מהתחלה ועד הסוף".

לאחרונה החליט אוהד להפוך את שיריו לאלבום מקצועי, וכעת הוא כבר נמצא בשלבים הסופיים ביותר של ההפקה שלו.

במה עוסק האלבום?

"זהו אלבום אישי. הוא עוסק בנקודת המבט האישית שלי על החוויות שלי, כאשר הכל מגיע מהמקום הכי כנה ואמתי. השירים מדברים על נושאים שונים שמצאתי בהם השראה. כך אפשר לראות בסינגל שלי שנקרא 'רגעים אחרונים לפני זריחה', הוא מדבר על הגאולה. הבית הראשון שלו מתאר את המצב שלנו כיום, והשני מדבר על המקום שאליו הגאולה הולכת לקחת אותנו.

"הסינגל השני נקרא 'במדבר'. הוא מדבר על רעיון קצת יותר עמוק, הוא מתאר את המצב במדבר כאשר המצורע היה הולך מחוץ למחנה ואת תחושותיו של אותו אדם מבודד. המסר בסופו של השיר הוא שכולנו חווים לעתים ירידה לצורך עלייה, והיא זו שמסייעת לנו להתעלות".

מאיפה אתה לוקח את ההשראה לשירים?

"אני מסתמך על רעיונות חסידיים או יהודיים, וככה אני מנסה להעביר אותם בצורה מקורית דרך המוזיקה".

ומה התכניות להמשך?

אוהד מחייך. "אני רוצה להמשיך ליצור ולשמח את עם ישראל", הוא אומר, "מבחינתי 'לשמח' זה אומר בכל דרך – על במות או בתקליטים. העיקר להביא שמחה לעם ישראל", הוא חותם את דבריו.