גדולי ישראל על חינוך: הצוות החינוך מוטלת על ההורים!

חינוך הוא מרגע שנולד

מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, למשלחת רבנים ואישי חינוך:

אנשים חושבים שחינוך הוא מהשלב שתינוק מתחיל להבין, זה לא נכון. חינוך הוא מרגע שנולד. כתוב במדרש על אמו של רבי יהושע שהכניסה אותו לבית המדרש כשהיה בעריסה, כדי שאוזניו יקלטו דברי תורה.

פעם ראיתי באחד המפרשים שאומר, שלכן מצינו בכמה משניות שרבי יהושע אומר, "שמעתי ואין לי לפרש" (פסחים צ"ו: ועוד). למה דווקא אצלו נאמר ששמע ואין לו לפרש? כי אוזניו קלטו כבר מגיל צעיר דברי תורה בבית המדרש, אך לא הבינם, הוא היה מאוד צעיר. ולכן כשבגר והיה לאמורא קדוש, אמר, "שמעתי ואין לי לפרש".

(לקראת ועידת החינוך השמינית, תשע"ה)

לחנך לקבלת סמכות ההורים

מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצוק"ל, בעל "שבט הלוי":

צריך לחנך מקטנות לקבל את סמכות ההורים ושתהיה דרך ארץ לזקנים ולהורים.

(לקראת "ועידת החינוך" השלישית, תש"ע)

סמכות ההורים

מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, נשאל, כיצד לנהוג כאשר בליל הסדר ילד שלקח את האפיקומן מבקש חמש דקות לפני חצות דברים שהאב אינו יכול לעמוד בהם בתמורה להשבת האפיקומן, האם לשקר או להבטיח ולא לקיים?

השיב מרן שליט"א: "לקחת בכח".

זה לא עלה בדעתו של האבא, להיות תקיף ולגלות סמכות.

(הרה"ג רבי יהושע פינק שליט"א, בשיחה בפני מחנכים בפ"ת, סיפר את המעשה בשם אביו ששאל למרן שליט"א. כסלו תשע"ב) 

כיצד להנחיל מושגים נעלים בדור התפנוקים והשפע

הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א:

בדור כמו דורנו, שהשקר שולט בכיפה, מסנוור ומסמא את עינינו, מסתיר מאיתנו את הדרך האמיתית והנכונה ועוטף אותה בכל מיני צלופנים הרחוקים מן האמת כרחוק מזרח ממערב, עלינו לדעת, שכאשר אנו המבוגרים נדע ונבין כי כל מה שרואות עינינו אינו האמת, כי האמת האחת והיחידה נמצאת בעולמה של תורה, נוכל בסייעתא דשמיא להעביר זאת גם לילדנו ולצאצאנו הבאים אחרינו.

אך אם אנחנו נישאר כסומים באפילה, לא נצליח להעביר את האמת הלאה ולא נוכל להשפיע על צעירי הצאן לצעוד לאורה ובדרכה של תורה.

(לכותב השורות)

עיקר מה שהילד קונה הוא מה שרואה בבית הוריו

בשיחה במעונו של כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א, העלו רבנים ומחנכים כי ישנם הורים שאינם משקיעים יותר מדי בחינוך בניהם, בסברם שעיקר העול מוטל על המחנכים והמלמדים בתלמוד תורה.

על כך אמר כ"ק האדמו"ר שליט"א: בכל הדורות היו כאלו וכאלו, אלא שכיום מקובל יותר שמתחתנים בגיל צעיר, ולא כמו שהיה מלפנים, וממילא לפעמים גם הורי התלמידים עדיין אינם בוגרים דיים ואינם יודעים כיצד להשקיע בחינוך בניהם.

הרי סוף כל סוף, כל אדם בר דעת רוצה שבניו יהיו טובים ומעולים יותר ממנו, וצריכים לידע שעל כל אחד מוטל חלקו, והעיקר מה שהילד קונה הוא מה שרואה בביתו אצל אביו ואמו.

(לקראת "ועידת החינוך" השישית, שבט תשע"ד)

קשר מתמיד של ההורים עם בתי החינוך

כ"ק אדמו"ר מבאיאן שליט"א:

הגם שההורים טרודים בפרנסתם, עם זאת עליהם להיות בקשר מתמיד עם בתי החינוך ועל המלמדים ליזום מעצמם קשר עם ההורים ולעדכנם על הנעשה. כי עיקר גדול בחינוך הילדים הוא השתתפותם הפעילה של ההורים בנעשה בבתי החינוך.

להורים יש חוב מיוחד לעקוב אחר חינוך צאצאיהם וכמו שכתוב בתורה הקדושה אצל אברהם אבינו: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד' לעשות צדקה ומשפט".

ההורים היו אהובים ונערצים

רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א:

סיפרנו בכמה מקומות מעשה שהיה: היה בית לפני המלחמה שהיה סידור כזה שהבת צריכה לסדר את המיטה של האבא כל יום. הייתה תורנות, כל בת הייתה מסדרת יום אחר את המיטה של האבא. העונש הכי גדול היה, אם האבא היה מעניש בת שהייתה עושה משהו לא בסדר, שאין לה רשות לסדר את המיטה של האבא. זה היה העונש. היום יש כזה דבר?! אם היה כזה דבר שהיו עושים תורנות והיה כזה עונש, הילדה הייתה שמחה מאוד לא לסדר...

סימן שהחינוך היה אז - לא יודע אם בכל המקומות, שמעתי על איזה מקום שהיה כזה דבר - שאם הבת לא הייתה בסדר משהו, לא הייתה לה הזכות לסדר את המיטה של האבא. היא הרגישה בזה צער וביזיון שלא יכולה. היום רחוק מזה. לא שמעתי כזה דבר שההורים יהיו כל כך אהובים ושמעריצים את האבא עד כדי כך שאם לא יכולים לעשות לו איזה שימוש, איזה דבר לשרת אותו, זה כבר נקרא עונש.

(כנ"ל)

ההשפעה הגדולה ביותר בחינוך על ידי דוגמא אישית

מרן הגר"ג אדלשטיין שליט"א:

גם בחינוך הילדים בבית, מי שהוא ירא שמים בעצמו ומתנהג בכל מעשיו על פי היראה, ממילא הוא משפיע על כל בני הבית, שרואים את הנהגתו ביראת שמים ולמדים ממנו להתנהג כמוהו.

וכן במידות טובות, מי שהוא בעל מידות טובות משפיע מידות טובות, וכשהילדים רואים את הנהגתו במידות טובות, ממילא גם הם מתחנכים להתנהג כך.

(לקראת ועידת נשות החינוך, תשע"ד)

ברכה לילד שיגדל תלמיד חכם

לסלון חדרו עמוס הספרים של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, נכנס אב צעיר עם ילדו הקטן שנהיה בן שלש. מרן שליט"א, ישב על מקומו הקבוע שקוע בלימודו, ובירך את האב ובנו.

לפני יציאתם ביקש האב ממרן שליט"א, לברך את בנו שיגדל לתלמיד חכם. "תלמד איתו!", השיב מרן שליט"א, במאור פנים.

האם להעיר בכח את הילד לקריאת שמע בזמנה

נשאל רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א, עד כמה רצוי, או יש חובה להעיר לילדים. למשל, ילד חוזר מבין הזמנים לישיבה, זמן קריאת שמע של 'הגאון' עובר והוא עדיין ישן. האם להעיר אותו, או לא?

והשיב: אני חושב, להעיר, אבל לא לנדנד. להעיר אותו, פעם-פעמיים, הוא קם - קם, לא קם -  לא קם. לא מחויב יותר. לא מחויב לתת לו מכות בשביל זה. אף על פי שכתוב, 'הוכח תוכיח', אבל כך הילד מתמרד ואז יש לו חוצפה.

(כנ"ל)

יותר מהבטחה שמצליחים בחינוך הילדים בסייעתא דשמיא

הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א:

שומה לזכור את הדוגמא האישית של ההורה. הילד צריך לראות את האבא נוהג כפי ההלכה בכל עת ובכל זמן.

שהאבא לא מוותר על תפילה במניין ובכובד ראש. במניין מכובד ולא באיזה קרן רחוב. התפילה נראית כפי שהיא צריכה להיראות. אם עושים כן, יש יותר מהבטחה שמצליחים בחינוך הילדים בסייעתא דשמיא.

(לכותב השורות)

צריך לדאוג לעתיד הילדים רק בתורה. הפרנסה בידי הקב"ה שהוא זן ומפרנס לכל

רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א:

הקב"ה יעזור שכל אחד ואחד מאיתנו תהיה לו את ההבנה הזאת שהתכלית היא תורה. ממילא העיקר מה שצריך לדאוג לעתיד הילדים שלו, זה על תורה, שאר דברים הקב"ה כבר דואג, הוא זן ומפרנס לכל אחד.

העיקר צריך לדאוג על רוחניות הילד, על תורה, על יראת שמים, על קיום מצוות. וכל אחד יזכה לזה שכל הילדים שלו יהיו בני תורה, תלמידי חכמים, מה שהקב"ה רוצה, וכל אחד יזכה לראות נחת מכל הילדים שלו.

(כנס אלפים בבית שמש לבני חו"ל לקראת מתן תורה)

ממלאים רצונם, אך מובילים

הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א:

הכלל צריך להיות שנמצאים בצוותא עם הילדים, ממלאים את רצונם, אך אנו ההורים הם אלו שמובילים זאת.

(לכותב השורות)

שהילדים לא יראו סתירה אצל הוריהם

רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א:

גם ההורים צריכים להיות דוגמא לדרך ברורה וחד משמעית של חיי תורה ושאיפות לתורה, כדי שהילדים לא יראו חלילה אצל הוריהם סתירה בין הדברים שהם תובעים ממנו, לבין אורח החיים היומיומי שלהם.

אם הילד יבחין אצל הוריו או אצל מחנכיו שאיפות וחתירה לגשמיות, הוא לא יתרשם מהדיבורים על רוחניות, אלא, יחקה את מה שהוא רואה בפועל.

(לקראת "ועידת החינוך" השלישית, תש"ע)

חוזר ושונה עשרות ומאות פעמים "וזכנו לגדל בנים"

הגאון רבי יואל טוביאס שליט"א, רב ואב"ד שיכון ו' בבני ברק:

זכורני בילדותי את אאמו"ר הגה"צ רבי שמואל טוביאס זצ"ל, שהיה רב דעיר פיאטרא ניאמץ שברומניה, אשר גידל אותנו בין קומוניסטים כופרים והוא פחד שהילדים שלו לא ייסחפו ח"ו אחרי הזרם, לא ייסחפו אחרי הרחוב, חלילה. בכל שבת בשבתו כאשר היה מזמר בשבחין בשולחן השבת, כשהגיע לפסקה "וזכני לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות", חזר עשרות פעמים על זה, בהתלהבות והרבה פעמים בדמעות שליש, חוזר ושונה עשרות ומאות פעמים, "וזכני לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות".

ולפי מצב העניינים שהכרנו שם, אני חושב שרק תפילותיו ובכיותיו עזרו שהילדים שלו לא התקלקלו, חלילה.

כך היו נוהגים אבותינו מקדמת דנא, להתפלל, ועוד פעם להתפלל, להצלחה בחינוך הילדים.

(ועידת החינוך השישית, ניר עציון, שבט תשע"ד)

הקב"ה שונא את הכעס

הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז':

כתוב ברמב"ם, לא לכעוס על ילדים, לא לכעוס! וכשצריך להציג כביכול כועס כדי שהילד יחשוב כך, אבל ח"ו לא לכעוס, לא לכעוס, חס וחלילה.

אם הוא כועס כבר לא יצא שום דבר, זה לא טוב, לא טוב. כעס זו מידה מגונה, הקב"ה שונא, שונא את הדברים האלה, עד כדי כך!

הערכה בין ההורים יוצרת ביטחון רב בקרב הילדים

בשיחה בפני הורים, הדגיש הרה"ג רבי עמנואל תהילה שליט"א, כי כבוד והערכה רבה צריכים להיות בין בני זוג, וזהו דבר שיוצר ביטחון רב בקרב הילדים. וכן כחוט המשולש אשר לא ינתק – הכבוד והערכה כלפי המחנך.

גם אם לעיתים ישנה הערה כלפי המחנך, בשום אופן לא לשתף את הילד בכך, אחרת ביטחונו מתערער והוא מחפש חוסן במקומות שליליים, רח"ל.

להוכיח יכול רק אבא - בלי אהבה בטל כל החינוך

הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א:

בתורת החינוך יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב של חינוך, זה במשלי, שם כתוב כל תורת החינוך והחכמה והמוסר, הכל. שמע בני מוסר אביך.

תורה שבעל פה זה אבות, מסכת אבות זה כולה תורה.

אז יש שתי תורות.

איך מתחילה מסכת אבות? משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים, אני חושב שזה היה צריך להיות בברכות, בתחילת תורה שבעל פה צריכים לומר, משה קיבל תורה מסיני, דווקא באבות?

ועוד, מדוע זה נקרא אבות, לכאורה מסכת אבות הייתה צריכה להיקרות מסכת דרך ארץ, מסכת מוסר. מה זה מסכת אבות? שואלים את זה כולם, כל המפרשים.

יש כאן יסוד גדול: תדעו לכם, כל תורת המוסר והחינוך זה הרי להמשיך את הדורות. איך ממשיכים? מלמדים את הילד. כי יצר לב האדם רע מנעוריו, כך הקב"ה ברא, צריכים לחנכו. מי מחנך את הילדים, אבא, מצוות חינוך זה רק על אבא, למה? כי חינוך זה בעצם גם חושך שבטו שונא בנו, אנחנו מחנכים בחינוך, לא כועסים, חס וחלילה, אבל כשצריך אז צריך לחנך, להוכיח יכול רק אבא, בלי אהבה בטל כל החינוך! שומעים?! - - -

(ועידת החינוך השמינית, משא הנעילה, יום ג', כ"ט טבת, תשע''ה)

כשהבית חממה הילדים אינם מחפשים שום דבר בחוץ

הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א, ב"וועידת החינוך":

עלינו לדעת שאם אנו חפצים להצליח בחינוך הילדים, עלינו ליצור שהבית יהיה חממה לבנינו ולבנותינו, לייקר כל שאלה שהילד שואל וכל ווארט שהילד אומר, וכשהבית הוא חממה לא מחפשים הילדים שום דבר מחוץ לבית!

במשפחתנו, נולדנו להורים ילידי פולין, אשר עברו את כל מאורעות השואה כבר בתור ילדים, ד' ירחם, ואבא זצ"ל, לא הספיק ללמוד בישיבה. אבל הם לא פסקו מלתת חום לילדים, והחום של הבית גידל בית לתפארת.

(שבט תשע"ו)

לשתף בעשיית מצוות את הילדים

הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א:

על ההורים לשתף בעשיית המצוות את הילדים, לבנות סוכה יחד עם הילדים, לקנות ד' מינים יחד עם הילדים, לאפות מצה יחד עמם ולשיר עמם זמירות שבת, לעשות מזה עניין ומתוך שמחה והתלהבות של מצווה.

כאשר הילדים שותפים במצוות, הבית נעשה חממה לתורה ויראת שמים ועל ידי כך יצליחו בחינוך הילדים בע"ה.

(שבט תשע"ו)

לא להשמיע בבית אף מילה רעה על המלמד

הגאון רבי אריה לייב שפירא שליט"א, משגיח ישיבת פוניבז' לצעירים:

מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, אמר כי על ההורים ליתן גיבוי למלמד ולא להשמיע בבית אף מילה רעה על המלמד, כדי שהילדים ימשיכו לקבל ממנו.

אם יש ביקורת, יש להשמיע זאת בפני המלמד ולא בפני הילד.

(כנס למען ת"ת תשב"ר, בנשיאות מרן שר התורה שליט"א, תשע"ו)

מתוך הספר "סברי מרנן", מאת יחיאל סבר