הרב יצחק זילברשטיין
ראה את האיש בתוך העשן מנופף בידו, ומיהר להזמין מכבי-אש
"מדוע מיהרת כל כך להזעיק את מכבי האש, אילו היית נוהג באיפוק, היית מגלה תוך כמה רגעים שאין כאן כלל שריפה!"
- הרב ארז חזני / ופריו מתוק
- פורסם כ"א טבת התשע"ח |עודכן
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
מעשה בראובן שהלך לתומו ברחוב, ולפתע הבחין בעשן רב שיוצא ממרפסת דירה בקומה גבוהה. העשן שהיתמר מהמרפסת הלך וגבר, ופתאום רואה ראובן בתוך ענן העשן, דמות שמנופפת בידה, לאות עזרה והצלה...
ראובן מיהר להזעיק את מכבי האש, והכבאים הגיעו לזירה תוך כמה רגעים. אלא, שגילו שלא פרצה כאן שום שריפה... מה התברר? - האיש בקומה הגבוהה, פשוט צלה בשר על גבי גחלים בוערות, והנפנוף בידיים, נעשה על מנת ללבות את האש...
עכשיו מכבי האש דורשים את התשלום עבור הזמנתם, והתעורר ויכוח בין ראובן לבין בעל הבית בדבר התשלום עבור ההזמנה; בעל הבית טוען: "מדוע מיהרת כל כך להזעיק את מכבי האש, אילו היית נוהג באיפוק, היית מגלה תוך כמה רגעים שאין כאן כלל שריפה!". ראובן טוען לעומתו: "מכבי האש הוזמנו לשם הצלתך, כי העשן הרב גרם לי לבהלה גדולה, וחשבתי שאילו אמתין ולא אזמין את הכבאים לאלתר, יהיה זה מאוחר מדי...".
עם מי הדין?
השיב מו"ר שליט"א:
נשאל הרא"ש (שו"ת, פ"ה-ב'), לגבי אנשים שהוציאו כספים עבור צרכי רפואתו של חולה שהיה נתון בסכנה, שלא על פי ציווי החולה (כי הוא לא היה בדעה צלולה), ולבסוף מת החולה - האם יכולים לגבות את מה שהוציאו מכספי הירושה?
והשיב: רשאים הם לקבל בחזרה את הכספים שהוציאו, ואין היתומים יכולים לטעון שלא היו צריכים להוציא הוצאות לרפואת אביהם, כי מנהג ידוע הוא, שכשאדם נופל למשכב, והוא אינו יכול לסייע עצמו, שכל אדם משתדל להמציא לו רפואה, אף בלא ציוויו, שהרי מדובר במצב של פיקוח נפש, שכל הזריז בו הרי זה משובח. ולכן, כל אחד שהשתדל להמציא רפואה והצלה לחולה, לא יפסיד, אלא יקבל את הוצאותיו מממון החולה. עד כאן דברי הרא"ש.
לאור זאת, אם המדובר בשאלתנו היה, שהעשן הרב היה נראה לבני אדם כמצב של סכנת שריפה, מסתבר לפטור את ראובן המזמין, ובעל הבית ישלם, כפי שמבואר בדברי הרא"ש, שהחולה ישלם עבור ההוצאות שהוציאו למענו, הגם שלא הועילו עבורו.
כמו כן, במסכת בבא קמא (קי"ז:) מבואר, שאדם שרץ אחר הרודף (שעומד להרוג יהודי אחר), ואותו מציל הזיק תוך כדי ריצתו ממון של אחרים - הדין הוא שפטור, "ולא מן הדין, אלא שאם אי אתה אומר כך, אין לך אדם שמציל את חבירו מן הרודף". כלומר, הפטוֹר שלו אינו מעיקר הדין, אלא תיקנו כן משום שאילו היינו מחייבים את המציל בתשלומי הנזק, היה קיים חשש שימָּנע מלהציל את חבירו, ויאמר לעצמו מה לי ולצרה הזו, מדוע שארוץ להציל, ולבסוף עוד אצטרך לשלם עבור נזקי ההצלה.
וגם בענייננו נאמר, שאם היה המצב נראה כסכנה, אין לחייב את מזמין מכבי האש, שאם לא כן, אנשים יבואו להימנע מלהזמין מכבי אש במקום שקיימת סכנה, מחשש שמא יתברר שאין מדובר בשריפה, ויצטרכו לשלם עבור ההזמנה. ונראה שיש לאמוד את המצב על פי חוות דעתם של אנשי מכבי האש, שיעריכו אם לאור המצב היה נראה שצריך להזמינם.
לסיכום: הדבר תלוי במצב שהיה בשעת הזמנת מכבי האש - אם היה נראה חשש סכנה, בעל הבית ישלם, ואם לא, ראובן המזמין ישלם.
לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.