האומנית שמציצה לארון הבגדים החרדי: "יש שם עומק"

"מאז שהייתי צעירה נמשכתי לאומנות. תמיד הייתי עם עיפרון ביד, תמיד ציירתי", אומרת לנו האמנית צפורה נוסבוים, כאשר היא מספרת על שנות ילדותה. "תחום האומנות משך אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, ולמרות שבמשך שבע שנים טובות למדתי נגינה והוריי המליצו שאשקיע בתחום המוזיקלי, באיזשהו שלב הפסקתי והודעתי להוריי: 'אני רוצה אומנות', ובאמת התחברתי לזה בגדול".

היא למדה במקומות המקצועיים ביותר, אצל מיטב האמנים, וגם העבירה בעצמה קורסים לנשים ובחורות  להוראת ציור. "בעיקר התמחיתי בציור דיוקנאות. ראיתי בזה סוג של קסם – לקחת דף שהוא דו ממדי ולצייר עליו דמות שהיא בעצם תלת ממדית וכביכול יוצאת מתוך הציור. הרגשתי שיש בכך סוג של יצירה. בנוסף, גם התחברתי מאוד לציור של תמונות יהודיות אותנטיות, כמו הדלקת נרות חנוכה, שריפת חמץ, נרות שבת. אלו דברים האהובים עליי במיוחד".

אמרי אמת

לימוד מן השטח

במקביל ללימודי האומנות היא סיימה לימודי הוראת אנגלית והוציאה תואר של מורה לאנגלית. "התחלתי ללמד אנגלית בבתי ספר, אבל לרגע לא זנחתי את ההשקעה באומנות. המשכתי כל הזמן ללמוד וגם ללמד".

בשלב מסוים החליטה צפורה שהיא עוזבת את קתדרת ההוראה ומקדישה את כל עתותיה לתחום שהיא אוהבת באמת. "המשכתי ללמוד ולהתמקצע במקומות נוספים. לימודים אלו הובילו אותי גם להתמחות בתחומי אומנות נוספים מלבד הציור הפשוט,  כמו צילום, צילום וידאו, ועוד". 

תיעוד

ככל שהיא עסקה בכך יותר, כך היא גילתה עד כמה שיש משמעות ללבוש של הדמויות המופיעות בציורים. "קלטתי עד כמה שלבגד יש משמעות לגבי האדם שלובש אותו, וכך התחלתי לחקור ולהכיר כל מיני תלבושות חסידיות אותנטיות, מעילים ארוכים, ועוד פריטים שבהם נעזרתי בציורים שלי".

באחד הימים פגשה צפורה מדריכת תיירים במאה שערים. "היא ראתה את הציורים שלי ואמרה שלדעתה התלבושות מאוד מעניינות והיא חושבת שחסר לתיירים הסבר  על הנושא באופן כללי, כי זה תמיד מסקרן אותם ומעניין מאוד".

זה הוביל לכך שצפורה החלה בעצמה לעשות מחקר בנושא. "הייתי אז לקראת סוף לימודי התואר שלי ונדרשתי להכין עבודת מחקר בנושא האמנות. החלטתי להתמקד בנושא הלבוש החרדי. בתחילה היה לי חשק 'לקפוץ על כל החתונות' – לחקור את הלבוש של הגברים, של הנשים, מכל המגזרים ובמשך כל הדורות. אבל אחר כך הבנתי שיהיה לי קשה להקיף כל כך הרבה חומר, אז התמקדתי בלבוש החרדי והחסידי הגברי, אותו קל יותר לצלם ולהמחיש. כך יצאתי לדרך ותיעדתי את הלבוש הזה בכל מיני צורות של אומנות".

בקיטשע

איך הגעת למידע בנושא?

"פשוט יצאתי אל השטח", היא משיבה. "גם אני וגם בעלי הסתובבנו במאה שערים, הגענו לאירועים שונים של חסידויות, טישים, חתונות, ועוד. עבורנו זה היה מרתק ביותר, כיוון שאנו משויכים לקהילה הליטאית ועד אז באמת לא הכרנו את הלבוש החסידי לעומק".

ברגע שצפורה התחילה לחקור, היא החליטה ללכת עם זה עד הסוף. "בין היתר הגעתי לאישה שמתמחה בתפירת לבוש ירושלמי. ביקשתי את רשותה להתבונן בעבודותיה והיא הסבירה לי שיש כלות שלומדות קורס מיוחד  כדי ללמוד איך בדיוק לתפור את לבוש מעיל הפסים הירושלמי,  כיוון שיש לו הרבה מאוד פרטים ודקדוקים. יש כאלו שהופכות את זה ממש למקצוע, כי קיימים חסידים שמעדיפים דווקא עבודת יד של אישה יראת שמיים, ולא לבוש שמגיע ממפעלי תעשייה".

הדלקת נרות

צפורה מציינת שהיא שמעה מאותה אישה סודות מרתקים על הלבוש החסידי. "התוודעתי לראשונה לכך שהמעיל המפוספס  עשוי מ-26 חלקים שזה בגימטרייה שם השם. הפסים לא מופיעים על הבגד במידה שווה, אלא לפי כיווני התפילין. איפה שמונחות רצועות התפילין לרוחב, לדוגמא על היד – הפסים הם לרוחב, ואילו בסוף השרוול, בסמוך לאצבע יש מקום בו הם מסומנים באלכסון. בסוף השרוול מסתתר גם שסע בצורת האות ש', שרומז גם כן על שם השם (כמו ש' במזוזה), ויש עוד הרבה מאוד משמעויות מרתקות. התופרת גם סיפרה לי שיש חסידים שמקפידים לא לעשות שום שינוי בבגד, ולו הקטן ביותר, בלי לשאול את האדמו"ר.

"בכלל, בבגדי החסידים ניתן לראות רמזים מרתקים ללוחות הברית, מצוות ציצית, ועוד הרבה דברים שקשורים לקבלה ולתורת הנסתר. מה שהופך אותם ממש לבגדי קודש. כשמזדמן לי למסור הרצאות על הנושא אני מדגישה תמיד לקהל עד כמה שאפשר לראות את היופי בבגדים האלו, כמה משמעות ועומק יש בהם, כי שום דבר לא נעשה סתם".

לבוש עם משמעות

וצפורה אכן מוסרת לעתים קרובות הרצאות בנושא, היא משתתפת גם בתערוכות קבוצתיות, בין היתר דרך מיזם 'אומנות ואמונה' – איגוד שמעניק שירותים שונים לאומנים חרדים ומהווה עבורם בית חם ומקצועי. 

 כמו כן היא מלווה קבוצות שונות דרך משרד התיירות. אפילו גרמנים וסינים נשלחו אליה  במהלך השנים. לעתים היא מעבירה את הרצאותיה דווקא בתוך חנות בגדים, בזמן ההפסקה, ואז החוויה ממש מושלמת.  "הוזמנתי גם להעביר הרצאת TED  בגני התערוכה בתל אביב. השתתפתי שם באירוע ואנשים היו ממש מופתעים", היא אומרת. 

הרב מרדכי אליהו

מה היו התגובות?

"היו תגובות מאוד מעניינות. חלק מהמשתתפים טענו: 'למה בכלל לשמר את הלבוש הגלותי?' והבהרתי להם שזה בדיוק מה שאני מנסה להסביר לאורך ההרצאה. אבל הייתה גם אישה שהבן שלה חזר בתשובה והיא ניגשה אליי והודתה לי: 'עכשיו אני מבינה את ההיגיון שבבגדים האלו'. ניגשה אליי גם בעלת תשובה שאמרה לי שעד עכשיו היה לה קשה עם הלבוש השונה, החרדי, המתייג, וכעת בעקבות ההרצאה היא מרגישה ממש גאווה. אלו הן תגובות שמאוד מעצימות אותי, כי זוהי בעצם המטרה שלי – להראות את היופי של הלבוש, להוכיח שהלבוש שלנו הוא לא מוצג  ישן, אלא עדיין מייצג אותנו, ועל זאת גאוותנו".

הרב פינקל

הריקוד

מגדל כובעים

נעליים מוקטן

פונפון

קולפיק

שבת

שלישייה

שריפת חמץ