בעל הבית נדהם לגלות שאנשים זרים שבתו בדירתו...

מעשה שהיה כך היה: יהודי בשם ראובן הרגיש שהוא ורעייתו צריכים להתאוורר ולשאוב כוחות מחודשים, ומשכך, החליט לנסוע עם בני משפחתו לשבות באווירה הצח של עיר הקודש צפת, (שכן 'אין אוויר זך וצלול כאוויר העיר צפת'. 'חסד לאברהם' מעין ג'[1]).

ראובן פנה אל שמעון כהן, בעל דירה בעיר העתיקה בצפת, והשניים סיכמו על שכירות דירתו של שמעון לשבת, תמורת 500 שקלים. את מלוא התשלום העביר ראובן מראש.

ביום שישי בבוקר, הודיע שמעון המשכיר לראובן: "אני צריך לעזוב את דירתי כבר כעת, את המפתח השארתי בארון החשמל".

ראובן ומשפחתו הגיעו למקום, מצאו את מפתח הדירה, ונכנסו לדירה המסודרת והנאה. עברה עליהם שבת מרוממת ומעצימה, באווירה הנעימה של צפת.

אלא, שבמוצאי השבת, לפתע נפתחה דלת הדירה, ובפתח עמד אדם שהזדעזע לגלות את האנשים במקום... היה זה יהודה כהן, שנזעק: "מה אתם עושים בדירה שלי, כיצד פלשתם לכאן?!...".

מה התברר? -

מפתח נוסף הונח בארון החשמל, על ידי משפחת כהן נוספת שדרה באותה קומה, וראובן נטל לתומו את המפתח של יהודה (ככל הנראה המפתח נשכח או הונח שם בטעות). הדירה הסמוכה לארון החשמל, היתה דירתו של יהודה, וכשראובן הבחין בשלט "משפחת כהן", נכנס לדירה זו, מבלי לשים לב שבהמשך ישנה דירה נוספת עם שלט כזה...

כעת יהודה, שגם הוא רגיל להשכיר את דירתו למשפחות הבאות לנפוש בצפת, תובע מראובן700  שקלים עבור שכירות דירתו, "שהרי הדירה שלי גדולה ויפה יותר משל שמעון, ולכן אני נוהג לדרוש עבור שכירות דירתי מחיר גבוה יותר ב-200 שקלים".

ראובן טען לעומתו: "אולי איני צריך לשלם, שהרי ממילא לא עמדת לשהות כאן בשבת והדירה היתה נותרת ריקה... וגם אם חייב אני לשלם לך, הלוא די היה לי בשכירות בשווי 500 שקלים, ותוכל ליקח אותם משמעון...".

ובכן, מתעוררות עתה לפנינו שתי שאלות: א) האם ראובן אכן צריך לשלם ליהודה את דמי השכירות? ובמידה שכן - כמה עליו לשלם? ב) מה בדבר דמי השכירות שקיבל שמעון - האם ראובן זכאי לקבלם בחזרה?

השיב מו"ר שליט"א:

א) נדון תחילה באשר לשכירות שקיבל שמעון - הנה היה מקום לומר, שראובן אינו זכאי לקבלם בחזרה, כי יכול שמעון לטעון כלפיו: הרי שכירות קרקע נקנית בכסף (כמבואר בשו"ע חו"מ קצ"ה ס"ט), וממילא בשעת העברת התשלום עבור שכירות הדירה, כבר נגמר המקח, ורק 'מזלך גרם' שפנית לדירה אחרת ולא נהנית מהדירה ששכרתי ממני, אך מצידי, הרי העמדתי לך את הדירה כפי הנדרש, ולכן איני צריך להפסיד את שכרי! 

אולם, נראה שטענה זו אינה נכונה, וצריך שמעון להשיב לראובן את ה-500 שקלים שקיבל, כי שולמו לידיו בטעות! שכן שמעון בוודאי הכיר בעובדה שבבניין שלו, באותה קומה, בצמוד לארון החשמל, ישנה דירה נוספת של משפחת כהן, וגם ידע שהניגש לארון החשמל, נתקל תחילה בדירה זו; וממילא, יש כאן פשיעה מצידו של שמעון שלא העלה על דעתו שיכול לקרות מקרה שכזה, ולכן צריך להשיב את הכסף שקיבל.

ב) בדבר תשלום דמי השכירות ליהודה - הנה הדין הוא שהדר בדירת חבירו, שלא מדעת בעל הדירה, אזי אם הדירה עשויה להיות מושכרת ('קיימא לאגרא'), צריך הדר בה לשלם לבעליה את דמי השכירות, (כמבואר בשו"ע חו"מ סי' שס"ג סעיף ו'). ונראה, שבעיר צפת, סתם דירה נחשבת כ'קיימא לאגרא' (כעומדת לשכירות), שכן קיימת רגילות להשכיר שם דירות (בפרט באזור שמגיעים אליו רבים לשֵם נופש וקיט).

וגם דירת יהודה, עקרונית, עומדת להשכרה, ולכן יש חיוב לשלם לו את דמי השכירות.

ג) ובאשר לסכום התשלום ליהודה - נדון תחילה ביחס ל-500 ש"ח, ולאחר מכן ביחס לתוספת התביעה של ה-200; הנה מאחר וראובן נהנה בשיעור של 500 שקלים, ממילא ישלמם ליהודה, ואמנם מדובר בדירה מרווחת יותר, מכל מקום לראובן עצמו היה די בשכירות דירה בשווי 500 שקלים, והעיקר מבחינתו היה להגיע ולהתבשם באווירה הזך של צפת, והתוספת בגודל הדירה (של יהודה), אינה משמעותית עבורו. (ובפועל אמרנו לשמעון שיתן את ה-500 ש"ח ישירות ליהודה, לשֵם פירעון חובו של ראובן).

ד) ובאשר ל-200 הנוספים שיהודה דורש, נראה לטעון כדלהלן: הנה שמעון הוא ש'הכניס' את ראובן לדירת יהודה, שהרי, כאמור, שמעון ידע שזו הדירה הראשונה שייתקל בה האורח, ומשכך - כאשר שמעון אמר לראובן 'תיכנס למשפחת כהן', מבלי לפרט יותר, כאילו אמר לו: 'תיכנס לדירת יהודה כהן'! כי ברור כשמש, ששוכר שמבחין תחילה בדירת 'משפחת כהן', אינו צריך להמשיך ולחפש אם קיימת כאן משפחת כהן נוספת...

ויעויין במבואר בשו"ע (חו"מ סי' שס"ג ס"י), שנפתלי השוכר דירה מלוי, ושילם לו את דמי השכירות, ולבסוף נמצא שהדירה היתה שייכת לזבולון, (ואותו לוי לא היה אלא נוכל שהתכוון לגזול את דמי השכירות), צריך נפתלי לשלם לזבולון את דמי השכירות, ויחזור ויתבע מלוי את הכסף שנתן לו. ומבואר בנתיבות (שם סק"ח), שאם שילם נפתלי ללוי מחיר נמוך מכדי דמי שכירות הדירה, בכל זאת צריך ליתן לזבולון את כל השכר הראוי לשלם עבור שכירות דירתו, ואת מלוא הסכום ששילם, יקבל בחזרה מאותו לוי שהכניסו לדירה.

וכעין זה נאמר גם בענייננו - שמעון הוא האחראי (מחמת פשיעתו) לכניסת ראובן לדירתו של יהודה, ולכן הדעת נוטה שהוא ישלם ליהודה את ה-200 שקלים הנוספים.

לסיכום: שמעון צריך להשיב את ה-500 שקלים שקיבל, והם יינתנו ליהודה כדמי שכירות דירתו. והדעת נוטה, ששמעון יוסיף וישלם ליהודה עוד 200 שקלים, כי הוא זה שגרם לראובן להיכנס בטעות לדירת יהודה.