איך קרה שמוצר יומיומי כמו הקורנפלקס עלה פתאום לכותרות?

השנה היא 2015, הקבינט הכלכלי חברתי מאשר פה אחד רפורמה שנועדה להקל על היבואנים המייבאים מוצרי מזון יבש לישראל, רפורמה שזוכה בערוצי התקשורת לשם קצר וקליט במיוחד: "רפורמת הקורנפלקס".

הכוונה הכללית היא ראויה ומבורכת מעין כמוה. בשיתוף פעולה חוצה מפלגות, השרים כחלון וליצמן מקדמים את הרפורמה במטרה להוזיל את מחירי המזון בארץ, שכידוע לכולם, ממש לא מהנמוכים בעולם. הרפורמה, שגובשה ע"י משרדי האוצר, הבריאות והכלכלה, מיועדת לאפשר יבוא מקביל של מזון רגיל, להגביר את התחרות ולהוזיל את מחירי מוצרי המזון. בין המוצרים עליהם אמורה הרפורמה לחול, אפשר למצוא מגוון מוצרים כמו קטשופ, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז, שוקולדים, ממרחים, וכמובן – דגני בוקר.  

הרפורמה הזאת נועדה להקל בראש ובראשונה על יבואנים, כולל קטנים ובינונים, ולהקל עליהם יבוא מזון לארץ, עניין שעד עכשיו היו כרוך בהליכים בירוקרטיים מתישים וסבוכים במיוחד. במקום מילוי סיזיפי של המוני טפסים לפני הליך היבוא לצורך קבלת היתר יבוא, יגיש היבואן הצהרה על עמידת המוצר בתקנים ובתקנות המחייבים ויקבל אישור יבוא מיידי. גם שחרור הסחורה במכס ייעשה תוך 24 שעות מהגעתה. בעיקר אמורה רפורמת הקורנפלקס להקל על היבואנים לייבא מזון ביבוא מקביל, כך שיוכלו להתחרות ביבואנים הרשמיים וביצרנים המקומיים ולהביא לירידת מחירי המזון.  לפי הרפורמה הם יוכלו לייבא מזון יבש, בלי להציג למשרד הבריאות את המסמכים המקוריים של היצרן בחו"ל. במקום זאת יוכלו להצהיר שלפי הידוע להם, המוצר עומד בתקינה הישראלית ובכל הוראות הדין. באוצר מעריכים כי רפורמת הקורנפלקס תוביל לחיסכון שנתי של מאות שקלים למשק בית ממוצע.

השעיר לעזאזל: הרבנות הראשית

הרפורמה הזאת נחגגה בקול רעש גדול ובהתלהבות גדולה, ובצדק. אבל איכשהו התברר בינתיים שהזמן עובר, הרפורמה מתעכבת ומחירי המזון עדיין יקרים כתמיד. ולעיכוב הרפורמה, מתברר, יש שעיר לעזאזל אחד קל ונוח: הרבנות הראשית.

אז איך הפכה דווקא הרבנות הראשית לאשמה בעיכוב הרפורמה?

לפי טענות האוצר, הרבנות הראשית מערימה דרישות שהופכות את היבוא המקביל ללא כדאי מבחינה כלכלית. לפי הנוהל הקיים עד כה, יצרני מזון בינלאומיים מחזיקים קווי יצור בהשגחת רבנות מקומית המאושרת על ידי הרבנות הראשית. יבואנים רשמיים בישראל מתקשרים עם היצרניות בהסכם בלעדיות לקווי הייצור הכשרים ומקבלים מהם אישור כשרות רשמי, אך יבואנים אחרים אינם יכולים לרכוש את הסחורה ישירות מהיצרן, ולכן אין להם את אישורי הכשרות הרשמיים למוצרים. הרבנות הראשית, מסתבר, מעכבת את יבוא המוצרים מפסי הייצור המקבילים ומסרבת לתת להם באופן אוטומטי תעודת כשרות, בטענה שיבוא המוצרים ללא אישור הכשרות המקורי של המפעל עלול לגרום לבעיות כשרות רבות עם המוצרים המיובאים, מה שמוביל בפועל לעיכוב הרפורמה.

אלא שמול גל הביקורת הציבורית המאשים את הרבנות בעיכוב ובהערמת קשיים בירוקרטים שלא לצורך, חשוב לזכור דבר אחד: הרבנות הייתה הגוף האחרון שמשרד האוצר בחר לערב ברפורמה. בזמן שלצורך הפיקוח הממשלתי על היבוא הוקצו למשרד הבריאות לא פחות מ-54 תקנים למפקחים, שהורחבו עם הזמן ליותר מ-80, לרבנות לא אושר אף תקן אחד שנועד לסייע למחלקת הייבוא המפקחת על כלל היבוא של מוצרי מזון לישראל.

"מחלקת היבוא ברבנות מונה שנים וחצי תקנים, שניים במשרה מלאה ואחד בחצי משרה", הסביר בוועידת הכנסת הרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית. "מחלקת היבוא ברבנות מתמודדת מול אלפי יבואנים בשנה והפוטנציאל להטעיה כשרותית בעקבות הרפורמה הוא גבוה. אנו לא יכולים לתת מענה לכל היבואנים שיכנסו לשוק בעקבות הרפורמה ללא תקנים וסמכויות מתאימות".