כששירי מימון התלהבה מהנשים הדתיות, ומהכוח שלהן לגדל ילדים ו"לחגוג את החיים"

בדפי החיזוק השבועיים שלה, שנשלחים למנויי 'פרשה ואישה' של הרבנית ימימה מזרחי -  יד ימינה של הרבנית ועורכת ספריה יקרת פרידמן, מספרת על הפעם ההיא שבה הזמרת שירי מימון התפעלה מהנשים הדתיות, במהלך כנס של הרבנית שבו השתתפה. 

הכל התחיל אצל רופאת הנשים, שיקרת הגיעה אליה עייפה ומעט אנמית בבקשה למרשם ובו טיפול אלטרנטיבי לחיזוק. "אבל לה היה רעיון אחר", משחזרת פרידמן ומספרת כי הרופאה הציעה לה להפסיק להביא ילדים לעולם. "הם צריכים אמא חזקה, ותראי אותך. אשה לא צריכה להגיע לכזו רמה של עייפות", אמרה הרופאה בעוד פרידמן מזדעקת בתוכה פנימה. 

"לשנייה התלבטתי אם ליפול לזרועותיה בבכי תמרורים, אבל לשמחתי כבר הייתי מספיק מנוסה כדי לדעת שזו העצה הכי שגרתית של המערכת - להפסיק, להפסיק, להפסיק. רגע, ואם אפסיק - לא אהיה עייפה יותר בחיים? ואולי אני עייפה מהעבודה, אז להפסיק לעבוד? אולי אני בונה בית, אז להפסיק לבנות? ואם אין לי ילדים ואני מתאמצת על זה במחיר יקר, אז להפסיק? להפסיק לקוות, להפסיק לעמול, להפסיק לצמוח?

"אני לא אומרת להפסיק לשמוע לקול הרופאים, אבל כל אישה חייבת להקשיב גם לקולות שבתוכה והקול שבתוכי אמר: 'אין שום היגיון בעצה של הרופאה הזו'. כל יעד בחיים מחייב השקעה וזה תמיד מעייף, וילדים בפרט. אבל כל עוד זה משמח אותי וחשוב לי, אני אחיה עם זה בטוב".

פרידמן הודתה לרופאה על ה"אכפתיות" וה"דאגה לשלומה", אך עמוק בתוכה כבר ידעה ש"יותר היא לא תראה אותי. האבחנה שלה נכונה: יקרת עייפה. הפתרון - מחליש, אז ביי. כי איך אמרה הזמרת שירי מימון בכנס שלנו: 'אני ילדתי שני ילדים ואני תשושה, גמורה, לא יודעת מה לעשות איתם ועם עצמי. ואתן - איזה מהממות, איזה עוצמתיות. מגדלות ילדים ועוד מתלבשות יפה ויוצאות לכנסים לחגוג את החיים. איך אתן עושות את זה? איך אתן צומחות?'. 

"איך מחאנו לה כפיים... כן, היא תפסה את הנקודה. אנחנו גם וגם וגם, וככה אנחנו אוהבות. להשקיע ולהתעייף ולחדש כוחות - ומבחינתי, שירי מימון יכולה להיות רופאת הנשים שלי מרגע זה", היא כותבת בהומור ומוסיפה כי "מאז המפגש עם הרופאה ההיא - עברו 13 שנה. הזמן שעובר רק הופך את הדברים למורכבים יותר, אבל...

"למדתי לתפוס תנומה על הספה, ולקום בכוחות מחודשים. לא תורה גדולה. למדתי לשמוח בדברים קטנים, שמחה אמיתית שאי אפשר להסביר", ולסיום גם עצה קטנה באמתחתה לכל אישה באשר היא: "כל כך חשוב להכיר את גבול השמחה והכוח שלך. בוודאי שלפעמים צריך להפסיק, אנחנו לא רובוט. אבל החוכמה של החיים היא לא 'חוכמת הלהפסיק' אלא לקום, לחדש כוח, לבחון שוב, לעשות ריפרש ולרענן. וזה בפשטות, מה שקוראים לו 'לצמוח'".