הליכה לקברי צדיקים

השתטחות

יש נוהגים לעלות לקברות הצדיקים ולהתפלל לפני השם יתברך על כל צרה שלא תבוא. ויש ענין בזה בפרט בערבי ראש השנה ויום הכיפורים, שמתעוררים שם יותר לתשובה, ונאמר (תהלים נא יט): "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה". (חזו"ע ימים נוראים נב)

כן מבואר בזוהר הקדוש, שישראל באים אצל הנפטרים בתשובה ובלב נשבר, כדי שהנשמות הקדושות יבקשו עליהם רחמים לפני הקב"ה. וכן אמרו חז"ל (בתוספתא, הובא בעין יעקב מסכת סוטה יד ע"א): מפני מה נסתתר קברו של משה רבנו מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שבית המקדש עתיד להחרב, וישראל יגלו מארצם, שמא יבואו לקברו של משה ויעמדו בבכיה ויתחננו שיעמוד בתפילה בעדם, ועומד משה ומבטל את הגזירה, מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. ועוד אמרו שם (לד ע"א): כלב בן יפונה השתטח על קברי אבותינו הקדושים בחברון, ואמר: "אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת המרגלים". וכתב רבנו חיים ויטאל, ראיתי למורי האר"י ז"ל שהלך על קבר רבי שמעון בר יוחאי בל"ג לעומר, הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים. כי בהשתטח האדם על קבר הצדיק, ובפרט אם יודע לעשות ייחוד השייך לאותו צדיק, תהיה נשמת אותו צדיק לעזר ולסיוע גדול לאותו אדם.

דורש אל המתים

ישימו לב שלא לבקש מהצדיק עצמו שיושיע אותם, כי יש בכך משום (דברים יח יא): "דֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים", אלא יבקשו מהקב"ה שירחם עלינו בזכות הצדיק או שהצדיק יבקש עלינו רחמים ויהיה מליץ יושר עלינו לפני השם יתברך. (ח"ע י"נ נב)

יציאה לחוץ לארץ

מותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, כדי להשתטח על קברי הצדיקים, כל שדעתו לחזור לארץ ישראל, כיון שיש בזה ענין של מצוה שיתפללו עלינו לישועה והצלחה. (שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נז)

ביטול תורה

המעלה שיש להשתטח על קברי הצדיקים, היינו דוקא באופן שאינו מתבטל מלימוד התורה, אבל תלמיד חכם המתבטל על ידי זה מלימוד תורה, לא יפה עושה, שהרי מצות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצוות, ואין לך מידה טובה ממנה (שו"ת יביע אומר חלק ד יורה דעה סימן לה אות ז). והגאון המקובל האלהי רבנו מרדכי שרעבי זיע"א, כאשר היה שומע על בחורים העוסקים בתורה, שרוצים לנסוע לקברי צדיקים, היה אומר להם: "אתם מחפשים לטייל? תשבו ותעסקו בתורה, התורה היא למעלה מכל!". ומכל מקום אם לעיתים מרגישים צורך לצאת, רשאים ללכת, אך ישתדלו שנסיעתם תלווה בדברי תורה ויראת שמים, ולא בדברים בטלים חס ושלום. וברוך ה', היום יכולים לשמוע שיעורי תורה מוקלטים בהליכתו ובנסיעתו, ומקיים בזה מצות תלמוד תורה.

הדלקת נר

יש ענין להדליק נר לכבוד הצדיק, וכל שכן כשמדליקו בקבר הצדיק עצמו. והגאון החיד"א כאשר הוצרך לישועה, היה מדליק נר לכבוד נשמות האחים הקדושים המזרחיים, הגאון רבי ישראל מאיר מזרחי זצ"ל בעל ספר "פרי הארץ", ואחיו הגאון רבי ניסים חיים משה מזרחי זצ"ל בעל ספר "אדמת קודש" [רבותיו של רבנו יונה נבון, שהיה רבו של החיד"א], והיה נושע.

כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן תקכ), ויאמר בפיו בשעת הדלקת הנר שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פלוני בן פלונית, ואז בקריאה זו שמוציא בפה תגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק, כל שכן אם הוא מדליק נר על המצבה עצמה ששם משכן חלק מהנפש. הרי הודעתי לך שיש טעם גם בהדלקת נרות אצל מצבות הצדיקים זיע"א כשהולכים להשתטח שם.