חנוך לנער על פי דרכו: מבוא

דורות על גבי דורות חינכו הורים את ילדיהם, ומורים את תלמידיהם, ומעולם לא היתה בקרב ציבור המחנכים מבוכה כה רבה וחוסר ביטחון בדרך החינוך, כבדורנו. הקושי להתמודד עם המשימה בולט לעין בפרט בנושא המשמעת, כאשר המחנך המצוי עומד חסר אונים לנוכח המצב.

לגבי הגורמים לעצם ההתדרדרות החינוכית בקרב הילדים ובני הנוער בעשרות השנים האחרונות, בניגוד גמור לתוצאות החינוך היהודי בעבר, אין ספק כי בדיקה יסודית וכנה תגלה שני גורמים מרכזיים:

 

א. חשיפת הילדים ובני הנוער להשפעתה ההרסנית של המדיה המשודרת והכתובה האנטי-ערכית והמתירנית.ב. אי הקניית אמונה וערכי יסוד מאוצרותיה המקוריים של היהדות לחניכים בבתי הספר. אולם את סיבת המבוכה הנ"ל בקרב ציבור המחנכים יש לייחס כנראה לגורם נוסף. והוא עקרון השוויוניות בין הורים לילדים ובין מורים לתלמידים. עקרון אותו ייסדו ואליו מטיפים פסיכולוגי דורנו, ואשר נעשה מקובל בזמננו כאמת שאין לפקפק בה. ובפרט לאחר שהפסיכולוגים הבהילו את כולנו בדבר הנזק שגישה חינוכית אחרת עלולה לגרום לנפשם הרכה של הילדים.

 

למעשה, בעקבות ומשום עקרון זה איבדו הורים רבים את סמכותם בעיני עצמם וממילא גם בעיני ילדיהם.

ומה גרם לאימוץ גישה חדשה זו?

 

פסיכולוגים מכל רחבי העולם הגיעו למסקנה ששיטות החינוך המקובלות בדורות הקודמים, היו נוקשות, מדכאות וחסרות רגישות. ומשום כך הקצינו לצד האחר, כמצוי בדרך כלל במקרים כאלה, ודרשו שוויוניות מוחלטת לילדים. כיום אנו רואים את התוצאות.

 

לאמיתו של דבר, גם אם צודקים הם באשר לגישה החינוכית שהיתה לגיטימית ומקובלת בקרב אומות העולם, טעות חמורה בידם ביחס לשיטת החינוך היהודית-תורנית. בספרות התורנית הענפה הזהירו חכמי ישראל מהקצנה לאחד משני הקצוות, וסללו את שביל הזהב האמצעי אשר תוצאותיו המוצלחות הוכחו ומוכחות בעליל בבתים ובמוסדות החינוך הרבים אשר מחנכים על פיו.

 

ובל נבין טעות. היהדות טוענת שהורים וילדים שווים בערכם כבני אדם. אבל היא מייעדת עבורם תפקידים שונים, אשר שילובם יחד, כאשר הוא נעשה כראוי, יוצר שלימות נפלאה, ותוצאה חינוכית ברוכה.

²

בפרקים שלפנינו מוגשים להורה ולמורה יסודות דרך החינוך התורני, כאשר פרק מיוחד מוקדש לכללי היסוד ההכרחיים בבחירת וקביעת בית הספר או הגן בו ילמדו ילדינו.