האם מותר להזיז תנור ספירלה בשבת? האם צריך לירוק כשרואים צלב? והאם מותר לאדם לפגוע בעצמו?

1. האם מותר להזיז תנור ספירלה בשבת כשהוא דלוק? כמו כן, אם התנור מחובר לשעון שבת – האם בזמן שהשעון כבוי מותר להקדים את הדלקתו ע"י כך שאוריד חלק מהזיזים של השעון, ובכך יידלק מוקדם יותר?

א. אסור לטלטל את התנור כאשר הוא דולק.

ב. אסור להקדים את הדלקת התנור אלא להאריך מצב קיים בלבד.

* * *

2. אחי מתחתן, ואני רוצה לסייע לו עם מתנת חתונה לכיסוי הוצאותיו. האם זה נחשב כסף עבור הכנסת חתן וכלה, וניתן להשתמש בכספי מעשרות לשם כך?

אם את נותנת בדרך כלל מתנה קטנה יותר, וכעת את רוצה להגדיל את המתנה כדי לסייע לאח – הרי זו מצווה של צדקה, וניתן לתת את הסכום שמעל הסכום הרגיל מכספי מעשרות.

* * *

3. האם זה נכון שאסור לבלוע רוק או שצריך לירוק כשרואים צלב? ואם כן מה המקור לכך?

מותר לבלוע רוק כשרואים צלב.
דבר דומה כתב האדמו"ר מחב"ד ב"היום יום" (ט' בטבת), שנוהגים אצלם לירוק אחרי שאומרים "שהם משתחוים להבל וריק" (בעלינו לשבח). וטעם הרקיקה, כי מדיבור מתהווה רוק, ואין רוצים ליהנות מרוק זה, ע"כ. אולם זה לא שייך בראיית צלב, ולכן אין עניין שלא לבלוע את הרוק.

* * *

4. אשמח לדעת מהי הברכה על לחמניות ביתיות שאכין מ-2 סוגי קמחים: טף וכוסמין יחד.

ברכתו תהיה המוציא או מזונות תלוי ברמת המתיקות שתוסיפי.

* * *

5. האם ניתן לתקן דין שמיים לאדם שהלווה בריבית קצוצה, כדי שיהיה זכאי לתחיית המתים?

אדם שהלווה בריבית קצוצה מחויב להחזיר את כספי הריבית ללווה.

אמנם היות שאיסור ריבית היא מעין איסור גזלה, יכול הלווה למחול למלווה על הרבית שלקח ממנו.

חוץ מהאמור יש למלווה לחזור בתשובה שלימה על איסור זה, שזה כולל ג' שלבים:

חרטה בלב נשבר על עוון ריבית.

שיתוודה בפיו על עוון זה של ריבית.

שיקבל על עצמו בלב שלם שלא לשוב עוד לעוון זה של ריבית לעולם ועד.

ואם יעשה כאמור, סר עוונו וחטאתו תכופר ויזכה לקום בתחיית המתים.

מקורות: אדם שהלווה בריבית קצוצה מחויב להחזיר את כספי הריבית ללווה, כמבואר בשלחן ערוך יורה דעה (סימן קס"א סעיף ה'). ועיין בשלחן ערוך (שם סעיף ז'), שאם בא לעשות תשובה מעצמו להחזיר הריבית ואינו דבר מסוים, אם רוב עסקו ומחייתו בריבית, אין מקבלין ממנו כדי לפתוח לו דרך לתשובה, וכל המקבל ממנו אין רוח חכמים נוחה הימנו. אלא שכתב הש"ך (ס"ק י"ג) בשם הריב"ש שמכל מקום הם חייבים להחזיר לצאת ידי שמים, ע"ש.

ומה שמועיל שהלווה ימחל למלווה על הרבית, כן פסק השולחן ערוך שם (סימן ק"ס סעיף ה') שמועלת מחילה לפטרו כמו בכל גזל, ע"ש. ואמנם דעת הפרישה (סק"ח) דדווקא לפטרו מתשלומין מועיל, אבל איסור ריבית שחל עליו משעה שקיבלו מתחילה לא זזה ממנו במחילתו, ע"ש. אולם ראה בספר התרומות (שער מ"ו חלק ד' סעיף ד'), שמפורש בדבריו שמחילת הלווה עוקרת איסור ריבית מהמלווה, ע"ש. וכן מבואר בביאור הגר"א (סק"ז) שמחילה זו מועילה גם לצאת ידי שמים, ע"ש. וכן כתב בשלחן ערוך הרב (הלכות רבית סעיף ה'). וע"ע באורך בשו"ת מנחת יצחק חלק ב' (סימן ע"ט), ע"ש.

וכתב הפתחי תשובה (שם סק"ו) בשם השאילת יעב"ץ חלק א' (סימן קמ"ז) דדווקא מחילה בפירוש מועילה אבל שתיקה לבד לא מועילה, ע"ש.

* * *

6. מה אפשר לעשות אם שכחתי לברך ברכת המזון ועברו 72 דק'? האם יש דרך לתקן?

הדרך לתקן היא פשוט להיזהר מאוד מכאן ולהבא לברך ברכת המזון מיד לאחר סיום האכילה – וכך לא תגיעי למצבים כאלו שעבר שיעור עיכול.

יש להזכיר שאמנם מי שאכל רק כזית לחם יכול לברך ברכת המזון רק עד 72 דקות. אולם מי שאכל יותר מכזית לחם יכול לברך ברכת המזון כל זמן שהוא עדיין מרגיש שבע מאכילתו – עד שש שעות (ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן קפ"ד סעיף ה' ומשנה ברורה סק"כ, ובספר הלכה ברורה סעיף י"ג, ובבירור הלכה שם אות י"א).

* * *

7. ישנו גוי שמתעלל בי ובילדי, ומצליח בהתעללות שלו, ואין מי שיעצור בעדו מלבד אלוקים... האם מותר לי להתפלל למוות של הגוי שמתעלל בנו?

ניתן להתפלל על הגוי שימות ללא כל חשש.

* * *

8. האם (עפ"י התורה) יש עבירה לאדם שפוגע בעצמו פגיעות קלות שלא יכולות להרוג אותו? אני יודעת שזו נשמעת שאלה מוזרה, אבל לדוגמא אדם שסובל מדיכאון, ובכל פעם שהוא מתוסכל הוא פוגע בעצמו, זה נחשב לעבירה או שאין איסור כזה?

אסור לאדם לחבול בעצמו אפילו בדבר שאין בו סכנה. בוודאי שיש להשתדל לטפל בדיכאון – מלבד החובה לטפל בדיכאון עצמו, יש גם לשמור כדי שלא להגיע לפגיעה עצמית חלילה.

* * *

9. האם מותר לשים תמונות, בין על הקיר בן במחשב, של חיות שאינן טהורות?

מותר לשים תמונות של חיות לא טהורות על הקיר וכיוצא בזה.

* * *

10. רציתי לדעת איזה פירוש נכון יותר. לפי ילקוט מעם לועז, דתן ואבירם מתו כשמשה היה אצל יתרו, ובמפרשים אחרים כתוב שהם מתו כשנפתחה האדמה במחלוקת קרח. מה הפירוש הנכון יותר?

אין דעה הסוברת שהם מתו במצרים, כי מבואר בתורה שהם היו בעדת קורח.

בפרשת שמות כתוב שהבורא אומר למשה שהוא יכול לחזור למצרים כי מתו האנשים המבקשים את נפשו. שם מוסבר שדתן ואבירם נהפכו לעניים וסולקו מבית המלוכה ולכן לא היו יכולים להגיע לפרעה.