האם יש איסור ייחוד עם אחיינית? למה נותנים לתינוק שם בברית? והאם לאישה מותר לרכב על סוס?

1. אנחנו רוצות לצאת כמה חברות לרכב על סוסים במקום מסודר. אמרו לי שיש בעיה לאישה לרכב על סוס, האם זה נכון?

ראוי לאישה שלא לרכב סוס בפרהסיא (דהיינו מקום שגברים זרים רואים אותה), משום חוסר צניעות.  אמנם אם אין שם גברים זרים אין בעיה.

מקורות: על פי דברי הגמרא בפסחים (דף ג' עמוד א') ורש"י ד"ה כי אמר מקרה. וכן יעוין להרב יצחק זילברשטיין שליט"א בספרו חשוקי חמד על פסחים (עמודים מ"ג-מ"ד), ובשו"ת שבט הקהתי חלק ד' (סימן שי"ג), ובשו"ת דברי פינחס חלק א' (סימן ס"א), ובשו"ת אשר חנן חלק ג' (סימן ס"ז אות ב').

* * *

2. האם יהיה ניתן לחזור בתשובה אחרי ביאת המשיח, או שזה יהיה מאוחר מדי?

אחרי ביאת המשיח לא יהיה ניתן יותר לחזור בתשובה. וכמו שכתב אחד מגדולי רבותינו הראשונים המהרי"ל (הלכות עשרת ימי תשובה), וזה לשונו: בכל יום יעשה אדם תשובה, דכתיב שוב יום אחד לפני מיתתך, כל יום ישוב בו וידאג שמא ימות למחר. ועוד ראיה שאדם חייב לשוב בכל יום, משום דלימות המשיח אין מקבלין בתשובה. ודוגמת זה אין מקבלין גרים אז, דהמתגייר אז אין עושה מאהבת ה' יתברך, רק לשמוח בשמחת ישראל. ומאחר שאנו מצפין לישועה בכל יום, מי שאינו שב ויבוא משיח במהרה בימינו שוב לא מצי שב, ויישאר ח"ו בחטאיו. ומתי שיבקש אדם לשוב מקרב הגאולה שנאמר ובא לציון גואל ולשבי פשע, עד כאן דברי קדשו (וע"ע בשו"ת משנה הלכות חלק י"א סימן תצ"ט).

* * *

3. רציתי בבקשה לדעת למי אני מחויבת לתת מעשרות. האם עלי לתת להורים שלי, שזה עוזר להם מאוד, או שעלי לתת לעניים?

תתני את רוב הכסף להורים, ומעט לשאר עניים.

* * *

4. האם כלי זכוכית לאוכל, כמו צלחות, אפשר להשתמש גם בבשר גם בחלב? יש אצלי בבית כלי זכוכית שאני משתמשת בהן רק לבשר, האם אני יכולה להשתמש בהן גם לחלבי? (אני שייכת לעדות המזרח). כמובן שסכו"ם וסירים הכל בהפרדה.

אכן, דעת רוב הפוסקים הספרדיים, וכך נוהגים, שאפשר להשתמש בכלי זכוכית גם לבשר וגם לחלב לאחר שטיפה יסודית.

* * *

5. מה דעת התורה על עישון קנאביס?

כבר התייחס לשאלה זו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספרו שו"ת אגרות משה חלק יורה דעה חלק ג' (סימן ל"ה), וכתב: הנה בדבר אשר התחילו אילו בחורים לעשן חשיש, פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה –

א. שהוא מקלקל ומכלה את הגוף.
 
ב. ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך, אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו, שזה עוד יותר חמור, שלבד שמונע עצמו מלימוד התורה כראוי, הוא מניעה גם מתפילה וממצוות התורה, שעשייה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם.
 
ג. ועוד שהוא גורם תאווה גדולה אשר הוא יותר מתאוות אכילה וכדומה הצריכים לאדם לחיותו, ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאוותם, והוא איסור החמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאווה היותר גדולה שיש לו לאכילה, אף שהוא לאכילת כשרות, וכל שכן שאסור להביא עצמו לתאווה גדולה עוד יותר, ולדבר שאין שום צורך לאדם.

ד. ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנים זה מצטערים מאוד, אשר עוברים על מצות כיבוד אב ואם.
 
ה. ועוד יש איסור העשה דקדושים תהיו, כפירוש הרמב"ן בחומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה.
 
סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מהאיסורים החמורים, וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל, ובפרט מאלו שלומדים בישיבות. עד כאן דברי קדשו (ועיין עוד בתחומין כרך לג' עמוד 124 לעניין אם מי שמעשן סמים כשר לעדות. וע"ע בשו"ת אשר חנן חלק ח' סימן ל"ט, ובספר "פסקי דין בדיני ממונות ובבירור יוחסין" כרך ז' עמוד תק"מ).

* * *

6. למה נותנים שם לתינוק בברית?

בברית מקבלים נשמה, והשם של הילד הוא לפי שורש הנשמה של הילד. לכן נותנים שם בזמן הברית.

 

7. האם יש איסור יחוד עם אחיינית קטנה? מאיזה גיל? והאם יש גם איסור נגיעה? מאיזה גיל?

יש איסור יחוד עם אחיינית. האיסור הוא מאז שהיא בת שלוש שנים (ראה שלחן ערוך אבן העזר סימן כ"ב סעיף י"א).

יש להיזהר מנגיעה באחיינית לשם חיבה (כגון חיבוק וכדומה) כבר מגיל שלוש שנים (הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספר הליכות שלמה חלק א' עמוד רמ"ב, ושאין שום היתר בדבר. וכן ראה בשו"ת משנה הלכות חלק י"ז סימן ל', ובשו"ת מקור נאמן חלק א' סימן תשפ"ו).

* * *

8. האם מותר לדחות אזכרה שחלה בשבת ליום ראשון?

לפי מנהג הספרדים עדיף להקדים את האזכרה ליום חמישי או שישי. ומכל מקום כדאי מאוד גם ביום הפטירה להרבות בלימוד תורה ועבודת ה' כפי יכולתך (יעוין חזון עובדיה על אבלות חלק ג' עמודים רכ"ג-רכ"ה, וילקוט יוסף על אבלות סימן מ' סעיף כ"ד).

ולפי מנהג האשכנזים עושים את מנהגי האזכרה בשבת עצמה. ואת נר הנשמה יש להדליק לפני כניסת שבת (יעוין משנה ברורה סימן תקס"ח ס"ק מ"ה). ואת העלייה לקבר כדאי להקדים ליום שישי (וכן ראה בספר הליכות שלמה על המועדים, ניסן-אב, פרק א' הערה 93).

* * *

9. עד כמה זמן מותר לברך לגבי ברכות שונות מרגע שמתחייבים בהם:

א. ברכת המזון.

ב. ברכה מעין שלוש.

ג. ברכת אשר יצר.

ד. ברכת הגומל.

א-ב. מי שאכל ושבע יכול לברך ברכת המזון או ברכת מעין שלוש כל זמן שהוא עדיין מרגיש שבע מאכילתו – עד שש שעות. אולם מי שאכל רק כזית, פחות מכדי שביעה, יכול לברך רק עד שבעים ושתיים דקות (ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן קפ"ד סעיף ה', ומשנה ברורה סק"כ, ובספר הלכה ברורה שם סעיף י"ג, ובבירור הלכה אות י"א).

ג. אפשר לברך "אשר יצר" עד שבעים ושתיים דקות (שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן ה' עמודים ל"ב-ל"ג, ושו"ת יביע אומר חלק ח' חלק אורח חיים סימן כ"ב אות ב').

ד. לכתחילה יש לברך "הגומל" תוך שלושה ימים. ומי שלא הסתייע בידו לעשות כן יכול לברך גם אחר כך ללא הגבלת זמן (שולחן ערוך אורח חיים סימן רי"ט סעיף ו', שו"ת יביע אומר חלק ג' חלק אורח חיים סימן ט"ז, וספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד שנ"ו. ואמנם יעוין שם בעמוד שנ"ח שהביא משו"ת שבט הקהתי חלק א' סימן ק' שעל כל פנים אם עברה שנה, שאין לברך הגומל בשם ומלכות. ונראה שמסכים לדבריו בזה. אולם יעוין בשו"ת בצל החכמה חלק ה' סימן פ"ח אות ב' שנקט לדבר פשוט שאפשר לברך אחרי עשר שנים, ושעולם לא פוקע חיוב זה. וכן ע"ע בספר הלכה ברורה סימן רי"ט בבירור הלכה אות כ"ה שכתב, שמסתימת דברי הפוסקים שלא חילקו בזה משמע דסבירא להו שאפילו לאחר כמה שנים מברך הגומל בשם ומלכות).

* * *

10. אם אני מקבל על עצמי תענית דיבור, האם מותר להתכתב בהודעות בטלפון? זה כולל רק דיבור? והאם בשעת דחק, כשיש צורך גדול, מותר לדבר ולחזור לתענית הדיבור?

כתיבה בוואצאפ לא נחשבת כשבירת הצום. אבל ברור שאם כל היום מתכתבים בטלפון – אז כל המטרה של תענית הדיבור לא מועילה כלום.

אם תקבל את התענית רק בלי נדר, תוכל לחזור ולדבר.