כתבות מגזין
שרית זרקה: "ה’ שמר עלי, כדי שלא אגיע למקום שממנו לא יהיה אפשר לצאת"
שרית זרקה חיכתה לפריצה הגדולה על הבמה, אבל זו לא הגיעה. היום, עשור לאחר שעשתה תשובה, היא סוחפת מאות נשים ובנות בערבי חיזוק. "היום אני יודעת שה' ממש שמר עלי", היא מספרת לאתר הידברות
- ורד בלר
- פורסם כ"ח שבט התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)לשרית זרקה היה כל מה שדרוש בשביל לפרוץ. נוכחות כריזמטית על הבמה, כישרון גדול שרק מחכה להתגלות, רצון חזק להצליח וקסם, המון קסם אישי וחן. גם אני, בזמן הראיון, נכבשתי מהר מאד בקסם ובעדינות שלה. אבל למרות שהיו לה כל הנתונים, איכשהו זה לא קרה.
"לפני שחזרתי בתשובה הייתי בתוך עולם המוסיקה", מספרת שרית. "למדתי אצל מורה מהטובות בארץ שהיא גם זמרת ג'אז מעולה מהמובילות בארץ, דרכה התאהבתי בג'אז. שרתי במגוון הרכבים וסגנונות: רוק פופ ג'אז בלוז מוסיקת עולם ועוד, עבדתי בין השאר גם בתור מלצרית מזמרת בכמה מקומות, אבל לא שרדתי שם הרבה. העבודה הייתה רק בערבי שבתות ותמיד הייתי חוזרת הביתה עם כאבי ראש חזקים. הרגשתי שם את שיא הריקנות עטופה בעטיפות נוצצות ומבריקות, וממש לא הרגשתי שם סיפוק ומיצוי לזמרת שבי".
שרית מספרת כי היא הופיעה בכמה הרכבים. ההרגשה והמשוב מסביבה תמיד נתנו לה הרגשה שעוד מעט היא תצליח לפרוץ ולהתפרסם, אבל משום מה, מסיבה שבזמנו לא הבינה, זה אף פעם לא קרה. "היום אני מבינה שהשם ממש שמר עליי שלא אגיע למקום שממנו יהיה לי קשה לצאת", היא אומרת בחיוך. אבל אז, לפני עשור, התסכול ותחושת ההחמצה היו גדולים מאד.
(צילום: shutterstock)"עברתי איזו תקופת משבר בחיים שלי, תקופה שבה הסתגרתי בתוך עצמי, התנתקתי מחברות ומכל העולם. מאז שאני ילדה תמיד כתבתי שירים, ובתקופה הזאת יצאו ממני שירים מאוד עמוקים וגם מאוד כואבים, דרך קרוב משפחה הכרתי מפיק שאיתו התחלתי לעבוד על השירים – לעבד ולהקליט אותם. באותה תקופה כתוצאה מההתבודדות וההבטה פנימה לתוך עצמי באמת התחלתי לדבר עם בורא עולם. לא כיוונתי אליו, יותר שאלתי את עצמי שאלות 'למה?' ו'מדוע' ולאט לאט התחלתי לקבל מעין תשובות מסרים ופשוט ידעתי שזה ממנו, כשזה קורה לך את פשוט יודעת. הייתי אז בת 26, ופתאום הריקנות שבכל העולם הזה, שנראה מבחוץ מאד נוצץ ומפתה, הכתה בי".
איך הסביבה קיבלה את השינוי הזה?
"לא אכחיש", אומרת שרית בכנות. "היו הרבה הערות, גם מהסביבה וגם מהחברות. אבל הייתי כל כך מאושרת ושלמה. הרגשתי שה' נמצא איתי, מחכה לי, וזאת הייתה תחושה שהחלטתי שאני לא מוותרת עליה, בכל מחיר שבעולם. ההורים שלי, חשוב לציין, שמחו מאד עם תהליך ההתחזקות שלי".
המסע המופלא לעבר התשובה
לאט ובהדרגה החלה שרית לשמור שבת. באותה תקופה הכירה את בעלה לעתיד. החיבור בין השניים היה מיידי. כמו שרית, גם בעלה הוא מוזיקאי מוכשר. היום הוא בן תורה ור''מ בישיבה, אבל אז הוא הופיע בפאבים ובמועדונים.
"נפגשנו בזמן הופעה שלו, כאשר תוך כדי ההופעה הוא שאל: 'מישהו רוצה לעלות לשיר?' מישהו מכיר את השיר...?' ונקב בשיר של להקת רוק מהעבר, לא היה צריך הרבה כדי שכולם יצעקו 'כן הנה כאן יש זמרת, היא יודעת!' וידחפו אותי לעלות לשיר. עליתי לשיר ושרנו ביחד. אחרי ההופעה שלו הוא ניגש אליי והתחלנו לדבר ולהחליף הגיגים מוזיקליים, סיפרתי לו שאני זמרת יוצרת ומחפשת נגנים וכך התחיל ביננו הקשר והתחיל מסע מופלא לעבר התשובה של שנינו".
לאחר שנה של קשר ניגש אל שרית החבר והודיע לה שמהיום גם הוא רוצה לשמור שבת. לאט ובהדרגה הוא התחיל לשמור שבת, אף שלא היה לו קל בהתחלה. "בהתחלה הוא ממש השתעמם והיה לו קשה", היא נזכרת. "לאט לאט הוא התחיל ללכת לבית הכנסת, ואיך אומרים – פתח לי פתח כחודו של מחט ואפתח לך פתח כפתחו של אולם. הוא התחיל להניח תפילין באופן קבוע, לשמוע שיעורי תורה של הידברות ולהתפלל. כאשר התחתנו, היינו שנינו בערגה וכיסופים לבורא עולם".
אחרי החתונה החליטה שרית שהיא עוזבת את המוזיקה לעת עתה. "החלטנו שהוא ילך ללמוד אני אמשיך לעבוד והשם יעזור. החלטתי לעזוב את השירה, המהות שלי בעצם, ולשים אותה בצד. רציתי לבוא נקייה לבורא עולם. לא חיפשתי לחדש או לשדרג את עצמי. הרגשתי שכשאני עוזבת את הכל, אני בעצם כמו תינוק שעכשיו נולד, שפותח דף חדש ונקי".
השנים החולפות הביאו איתן רק טוב. שרית הייתה לאמא לילדים מתוקים, ויום אחד, בלי שהתכוננה לכך, חזרה המוזיקה לחייה. "הרגשתי שזו לא הייתה החלטה שלי, אלא של הקב''ה", היא נזכרת.
"הרגשתי שהקב''ה פשוט פתח סכר שהיה נעול עד אז"
לאחר פטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ''ל, היא החליטה להתנדב במרכז טהרה ברעננה, לזכותו. יום אחד, התעניינה אצלה מנהלת המרכז אם היא מכירה מישהי שיכולה לנגן ולהופיע בהתנדבות בערב שעורך המרכז. שרית הציעה את עצמה, ולאחר שנים רבות בהן נטשה את הבמות, חזרה להופיע. הערב שערך המרכז נחל הצלחה גדולה, לא מעט בזכות שרית. זו הייתה ההתחלה.
לשיר הראשון שהלחינה שרית באותה תקופה היא קראה "שירת הנשמה". או כפי שהיא מסבירה בחיוך: "הרגשתי שהנשמה שלי פשוט שרה אל ה'". אחריו הגיעו שירים נוספים.
"לאט לאט החלו לצוף ולעלות בי שירים חדשים ומרגשים עם לחנים מדהימים, ועוד שיר ועוד שיר, וכל שבוע שבועיים יש לי שיר חדש, והקול שלי – הרגשתי שהוא מגיע ממקום כל כך נקי וטהור ועמוק, איך מישהי אמרה לי? 'עכשיו את שרה בלי הקליפות'. הרגשתי שהשם פשוט פתח סכר שהיה סגור עד אז. הרגשתי כאילו כביכול הוא אומר לי: הגיע הזמן ויש לך את הכל. ויתרת כביכול על כל המהות שלך, והנה עכשיו אז זוכה בגדול ופי כמה וכמה – אין לשער ולתאר".
בסיועו של בעלה, מוזיקאי מחונן, החליטה שרית ללכת בעקבות לבה ולהתחיל לשיר ולהופיע, מול נשים ונערות בלבד. "באתי לרבנית ואמרתי לה: 'הרבנית, אני מרגישה שזה בוער בי!' והיא בירכה אותי שאצליח. היום אני מתמרנת בין האימהות, הבית והמוסיקה ונהנית מכל רגע. בעלי מפיק ומעבד את השירים שלי, בצורה מקצועית אך מעורבת מאד, כי הוא מחובר מאד למילים ולכוונה שמאחוריהן".
והיום את מופיעה בערבי חיזוק לנשים ולנערות.
"היום אני מופיעה יחד עם חברתי, חנה פרי (בן חמו) שחקנית רקדנית בסגנון בלט, מודרני, לטיני, היפ-הופ ועוד, גם היא בעלת תשובה. המופע שלנו נקרא 'האור שבידך', והוא בעצם מופע העצמה לנשים ולנערות. המסר העיקרי שאנחנו רוצות להעביר הוא כי אור האמונה וההשגחה נמצא בידיה של כל אחת ואחת. המופע משולב בשיר, במשחק ובמצגות מרהיבות, והוא מושקע ומרגש מאד".
אילו תגובות אתן מקבלות, מהנשים והנערות שנחשפו לסיפורכן?
"זה מדהים כמה תגובות נפלאות אנחנו מקבלות, פשוט לא להאמין. אחרי אחת הפעמים בהן הופענו, פנתה אלינו מישהי שהייתה במופע וסיפרה שבעקבותיו החליטה להתחזק ולשמור שבת. מישהי אחרת אמרה לי פעם בהתרגשות שכל כך יפה לראות נשים צנועות במלוא הדרן, שרות ומחוללות ומרגשות, אבל שומרות על כל גדרי הצניעות.
"בעלי ואני מודים לקב"ה בכל רגע ורגע שהחזיר לנו את ההתעסקות עם המוזיקה בשלב בחיים שבו אנחנו לוקחים אותה לאן שאנחנו בוחרים. לא כפי שהיה בעבר, אז המוזיקה לקחה אותנו למקומות שלא תמיד רצינו להיות בהם. אני מאמינה שיש כוח בשירים האלה לקרב הרבה יהודים ויהודיות לאבינו שבשמיים, מהסיבה הפשוטה שהם נוצרים מכוונת לב טהורה".