העובדים הזרים הצטרפו לתהלוכת הכנסת הספר תורה...

באחת השכונות בעיר תל-אביב, התקיימה תהלוכה רבתי של הכנסת ספר תורה. את התהלוכה ליוותה תזמורת, ומשתתפים רבים הגיעו לרקוד לשיר ולכרכר בעוז, לכבודה של תורה.

במהלך התהלוכה אירע דבר מאוד לא שיגרתי; כאשר מלווי הספר תורה חלפו בסמוך לבניין בו מאוכלסים פועלים סודנים, הללו שמעו את הניגונים המשמחים, ראו את צהלת המשתתפים שרקדו ופיזזו לפני הספר תורה, ולמרבה הפלא, קמו הפועלים והצטרפו גם הם לריקודים...

במהלך השמחה, ניגש אחד הפועלים וביקש גם הוא להחזיק את ספר התורה...

וכאן התעוררה שאלה לא פשוטה - האם מותר לתת לנכרי לאחוז את ספר התורה?

מקרה דומה אירע בתהלוכת הכנסת ספר תורה לבית כנסת שבבית חולים מסויים, אליה הצטרף גם רופא נכרי שעובד בבית החולים, וביקש להחזיק את הספר תורה כי מאמין שיתברֵך על ידי זה. והתעוררה השאלה, האם מותר ליתן לו להחזיק את הספר תורה?

השיב מו"ר שליט"א:

כתב הרמב"ם (פ"י מהל' ספר תורה ה"ח): "כל הטמאים ואפילו גויים מותרים לאחוז ספר תורה ולקרות בו".

ובשו"ת 'מים רבים' (ח"ב סי' נ"א-נ"ג) דן לגבי אנוסים שהתחילו להתקרב לדת, אך עדין לא מלו, האם מותר לכבדם לפתוח את ארון הקודש ולהוציא את הספר תורה. ובתחילה הביא מאחד הגדולים, שדן להתיר על פי דברי הרמב"ם (הנ"ל), שאם לגוי מותר להחזיק ספר תורה, כל שכן שמותר לישראל ערל שבא להתקרב לדת להחזיק את הספר תורה.

אך ממשיך ה'מים רבים' וכותב, כי השולחן ערוך (יו"ד רפ"ב-ט') שהעתיק את דברי הרמב"ם, השמיט את התיבות 'ואפילו גויים'. ולמעשה הסיק שם, שאם ממקום טינופת צריך להרחיק את ספר התורה, משום שנראה שמבזה התורה כשמקרבים אותו במקום נמאס ומטונף, וכידוע דקדוקים רבים דקדקו הפוסקים על נקיות וטהרת האוחז בספר תורה, ושצריך לנהוג בו כבוד גדול, כל שכן שיש להרחיקו ממגע ערל, שאין דבר מאוס כערלה, ויחשב לנו הדבר לשמצה, לפי שאין אנו חרדים לכבוד התורה, להיות קנאים לעמוד על משמרתנו אשר לא יקרב פגום וטמא אצלה, כי הגם שהיא אינה מקפדת על עצמה, ואינה מתפעלת, אפילו הכי חובה עלינו להקפיד ולחוש שישמשוה בני אדם מהוגנים ונקיים!

אולם, יש לציין שבספר 'שולחן גבוה' (ביור"ד שם) ביאר שהשולחן ערוך השמיט את תיבת 'גויים' משום שכללו בכלל הטמאים. ויעויין גם בביאור הלכה (סי' שמ"ט ד"ה וליתנו) שהתיר להוציא ספר תורה מרשות היחיד לכרמלית אפילו על ידי נכרי, כיון שהוא שבות דשבות לצורך מצוה. ומשמע שלא אסרו הפוסקים לתת לנכרי לאחוז בספר תורה. (וכן מבואר בדברי הגר"ח פלאג'י בספר חיים ב'-י"ג. וגם ב'מים רבים' הביא שהיו שהתירו).

ולמעשה נראה - א) אם בא נכרי ומצטרף לתהלוכה ונראה שעושה זאת כי רוכש כבוד לתורה, ומבקש להחזיק את הספר תורה, כי מרגיש שעל ידי זה יתברך, במקום חשש איבה יש מקום ליתן לו לאחוז בספר תורה. ב) אם המדובר ברופא נכרי, שעוסק בריפוי יהודים והצלתם, יש ליתן לו לאחוז את הספר תורה.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.