לתפוס "על חם": מה זה נותן לך?

ילדים! מי מכם נגע בעוגה?

את עומדת מול ילדיך ומחכה למוצא פיהם, וכבר ראית שסביב שפתיו של יוסי מרוח קרם לבן, והוא אף עומד מבוהל ומפוחד – "מה יקרה איתי עכשיו?"...

את בוודאי גם מצפה שיוסי יודה על האמת, כי הרי הוא זה שחיבל בעוגה...

קורה לנו לפעמים  שאנחנו "תופסות על חם" את ילדינו על מעשים שברצונם להסתיר, ומשום מה חשוב לנו להראות להם שתפסנו אותם "על חם".

למה אנחנו עושות את זה? מה אנחנו מרוויחות? והאם השגנו את מטרתנו?

כל אחת מכירה מקרים שבהם אחד מילדיה עשה מעשה לא טוב, וגם היה בטוח שאף אחד לא רואה אותו ואף אחד לא ידע. אבל... ראית! והוא לא שם לב לכך.

 חשבת פעם מדוע חשוב לך להגיד לו את זה? או להעמיד אותו במצב שבו לא יוכל לברוח מטעותו?

עלינו לדעת שבלי שימת לב אנו עלולות להרגיל את ילדינו לשקר.

וכי מה חשבנו לעצמינו שיוסי הקטן יעשה כשנתפס בקלקלתו? מדוע צריך להפיל את הילדון בפח? מה הרווחתי כשנתתי לו את האפשרות לסבך את עצמו עם שקרים?

הרי בעצם מטרתי היא להגיד לו שהמעשה שעשה לא יפה, ושיתקן את מעשיו או שלא יחזור עליהם שוב.

המורה התקשר  לספר על התנהגותו הלא ראויה של בנך בבית הספר, ובמקום ללכת לדבר עם הילד ישירות על מה שקרה אנחנו באות ושואלות דני: "איך היה היום בבית הספר?", "האם רבת עם מישהו?", וכדו'.

יוצא מכך שאנו, מבלי משים, מכשילות את ילדינו, במקום להגיד לילד גלויות ולאפשר לו להביע את עמדתו ואז להגיב כפי שנראה לנו מתאים.

אם תפסנו אותו והטחנו בו דברים, הוא מיד יעבור לעמדת התגוננות וינסה להצדיק את עצמו לפחות בעיני עצמו. בכך הוא מתרגל לשקר, ובוודאי לא יתקן את מעשיו.

כדאי ועדיף לא לחפש מה לא בסדר. לפעמים עדיף לא לראות, לא לשמוע ולא להגיב. כי כל זמן שהילד אינו יודע מה אנחנו חושבים עליו, הוא יכול להקשיב, לקבל ולשנות. אך מהרגע שבו הוא יודע את מחשבותינו עליו, הוא מאבד את כל האמביציה לשנות.

גם אם בלי כוונה תפשת אותו, תני לו אפשרות בה יוכל להציל את כבודו. עדיף שייהנה מן הספק שלא ראית ולא ידעת ולא תאבדי את אמונו.

לכן מילת המפתח היא: אמון!

כשאנחנו רוצות קשר של אמון עם ילדינו, "לתפוס על חם" הוא בדיוק היפך האמון שאנחנו רוצות לתת בילדים שלנו. כשאנחנו נותנות בהם אמון אנחנו מרוויחות ילד שאומר את האמת מעצמו ומתרגל בכך, ילד שבוטח וסומך על ההורים שלו כי הם מקבלים אותו בכל מצב. הוא גם מקבל את עצמו, וכשצריך – הוא מוכן לשנות. חכי להזדמנות מתאימה, ותרוויחי שתוכלי להעביר את המסר בצורה נכונה וברוח טובה. ממילא הילד ישתכנע ויגיע בעצמו למסקנה שעליו לשנות את דרכו. כך לא פגעת באמון שיש ביניכם, וזאת אף במקרה שהיית צריכה להענישו.

חזקי את האמון בילדיך, תראי את הטוב שבהם – וממילא תוכלי גם לטפח בהם את מידת האמת.

בהצלחה!

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות, מומחית למשמעת וסמכות Yd0548414745@imahut.org.il