תקציר תניא, פרק ב’ - חלק א־לוה ממעל ממש

בפרק הקודם אדמו"ר הזקן הציב מראה מול פרצופנו, והכריח אותנו להכיר בקיומו של היסוד החייתי בתוכנו - נפש בהמית. בפרק הזה הוא זורק אותנו לקיצוניות הנגדית ומראה לנו את הנפש הא־לוהית, היסוד הא־לוהי שבנו. זה חידוש גדול הרבה יותר. יש מצב שחשדנו שאנחנו מתנהגים לפעמים כמו בהמות. אבל שיש בתוכנו "חלק

א־לוה ממעל ממש" (לשון המקור, לא נגענו) - זה מעל ומעבר לכל הציפיות שלנו מעצמנו.

מה המשמעות? כשה' ברא את אדם הראשון הוא נפח באפיו נשמת חיים, כביכול הוציא מתוכו ניצוץ של חיים וטמן אותו בתוך האדם. הפעולה המיוחדת הזו, שלא נמצאת בבריאת הדומם, הצומח והחי, רוקמת בין הקב"ה ובין האדם קשר של אב ובנים. הרי גם הבן מתהווה מזרעו של האב שנובע מפנימיותו.

כריכת הספר

כל בני האדם הם ברואיו של הקב"ה, אבל לא כולם זכו לכינוי "בנים". הסגולה המיוחדת הזו עברה מדור לדור אצל אנשים מיוחדים מאוד עד שהגיעה אל אברהם אבינו, אל יצחק ואל יעקב - שזכה לבנות אומה שלמה שעליה נאמרו הפסוקים "בני בכורי ישראל", "בנים אתם לה' א־לוהיכם". כיום, בניה מוכרים בעולם בשם "יהודים" או "בני ישראל".

מלבד המשמעות הקיומית האדירה שיש בעובדה שאנו "בניו" של הבורא, נושאי חלק א־לוה ממעל בתוכנו, יש כאן פתח של דיון גם בשאלה חברתית מרתקת. האם כל בני ישראל שווים, או שישנם "מעמדות" שונים בתוך עם ישראל?

אדמו"ר הזקן חד מאוד בקביעתו: כל יהודי נושא בנשמתו חלק א־לוה ממעל ומכאן שכולם בנים, כולם קשורים, כולם דבקים באבא שבשמים. מצד שני, אי־אפשר להתעלם מן המציאות, המראה לנו שיהודים שונים זה מזה ברגישות שלהם לקדושה, במסוגלות שלהם לדבקות א־לוהית. איך זה ייתכן?

מכירים את הציורים הגדולים האלה, שרק כשאתה מתקרב אליהם אתה מבחין שהם עשויים מאלפי אותיות קטנטנות? אז דמיינו שאתם רואים דמות אדם, עצום בגודלו, שמה שמרכיב אותו הם אלפים ורבבות של בני אדם קטנים, זעירים. האדם הגדול הוא עם ישראל כולו, שהוא מהות אחת (על כך נלמד בפרק לב), והאנשים הקטנים הם כל הנשמות הפרטיות, פלוני ואלמוני ופלמוני. עכשיו קל לראות שיש פלוני שקיבל שיבוץ במצח ואלמוני שמקומו ברגל השמאלית ופלמוני שבכלל ירד עד העקב. כולם שווים, כולם חלק מהאומה הישראלית ולכן כולם בנים, אבל ברור שלכל מיקום יש משמעות. יש לבן מוח ויש לו אוזניים, יש לו רגליים ויש לו אפילו ציפורניים. גם הציפורן היא חלק מהבן, אבל היא בכל זאת ציפורן ולא מוח. יש הבדל. והערה חשובה: כל האיברים קשורים לאותו עומק עצום של חיים א־לוהיים על־ידי נשמות ה"ראש", מנהיגי ישראל שבכל דור ודור. גם מי שלא מאמין בהם מקבל מהם, בדרך זו או אחרת.

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן