מגילת אסתר: זמן קריאת המגילה וברכותיה

ביום ובלילה

חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה, ולחזור ולקרותה ביום. וקריאה של לילה, זמנה כל הלילה עד עמוד השחר. ואם לא הספיק לקראה, לא מועיל שיקראה ביום פעמיים. וקריאה של יום, זמנה מהנץ החמה ועד השקיעה. (מז)

מנין פועלים

אנשים המוכרחים להתפלל תפילת שחרית מוקדמת בעמוד השחר, לכתחילה יקראו את המגילה לאחר שיגיע הנץ החמה. אך אם זמנם מצומצם מאוד, יקראו לאחר עמוד השחר בברכה ויצאו ידי חובה. (מח)

טרוד בלילה

מי שהיה טרוד בליל פורים, ולא קרא את המגילה עד שהגיע עמוד השחר, הפסיד את הקריאה של הלילה. ואם רוצה, יקרא בלי ברכה כאדם שקורא בתורה. וקודם שיקרא את המגילה, ישים לב לברך ברכות התורה, כי אסור לומר דברי תורה לאחר עמוד השחר בלי ברכות התורה. (מז)

טרוד ביום

מי שהיה טרוד ביום פורים, ולא קרא את המגילה ונזכר לאחר שקיעת החמה, אם יודע שיוכל לסיימה קודם צאת הכוכבים, יברך ויקרא. ואם לאו, יקרא בלי ברכה. (שו"ת יביע אומר ח"י סימן נב)

ההכנות לקריאה

אכילה

אסור לאכול קודם קריאת המגילה עוגה או לחם בשיעור כביצה [בלי קליפתה - 50.4 גרם]. ואולם, מותר לאכול פירות או אורז וכיוצא בהם, וכן מותר לשתות תה וקפה. ומאחר ורוב העולם קוראים את המגילה בליל י"ד, שזה מוצאי תענית אסתר, אם רוצים, רשאים לאכול עוגה יותר משיעור כביצה, ובלבד שימנו אחד שיזכיר להם לקרוא את המגילה. (צה)

נשים

גם הנשים צריכות להיזהר שלא לאכול עוגה או פת קודם קריאת המגילה, על כן ברוב העולם שיוצאים מתענית אסתר, ישימו לב הנשים לאיסור זה, אך יאכלו פירות או אורז וכיוצא בהם, ולא ימתינו בתענית ויצערו את עצמן בחינם. וברור שאם ימנו שומר\ת להזכיר להן לקרוא את המגילה, רשאיות לאכול אף יותר מכביצה לחם או עוגה. (צה)

פיצוצים

על האחראים לעמוד על המשמר ולהשגיח שלא יפריעו הילדים ברעשנים ובאקדחים ובכל מיני פיצוצים וכלי נשק בעת שהשליח ציבור אומר 'המן', שדבר זה מפריע את הסדר, ומונע את שמיעת המגילה כהלכה לחייבים בה. (סא)

נטילת ידים

טוב להחמיר ליטול ידים קודם קריאת המגילה, כדי שיוכל לגעת במגילה בידיו ממש, ולא באמצעות מטפחת. (עו)

שליח ציבור פושט כאגרת

יש שליחי ציבור שנוהגים לפתוח את המגילה כולה מתחילה. ויש נוהגים שלא לפתוח את המגילה מתחילה, ורק לאחר שמסיימים לקרוא את העמוד הראשון, אינם גוללים אותו כספר תורה, אלא מניחים את המגילה פתוחה, וכן הלאה בכל עמוד ועמוד, עד שכשמסיימים את הקריאה, נמצאת כל המגילה פתוחה לפניו כאגרת, כדי לפרסם ולהראות את הנס יותר.

הציבור פושטים כאגרת

יש להזכיר לקהל שכל מי שיש לו מגילה כשרה בידו, גם הוא לכתחילה לא יגלול את המגילה אחר קריאת העמוד הראשון, אלא יניח אותה פתוחה עד לסיום הקריאה, ורק יזהר שלא תיגרר בארץ.

כוונת הלב

על השליח ציבור לעורר את תשומת לב הקהל, שיכוונו לצאת ידי חובת המצוה, ושגם הוא מכוון להוציאם. כי "מצוות צריכות כוונה". וגם כאשר האדם מכוון, הוא מתבונן יותר ויש בזה פרסום הנס יותר, שאינו כקורא פסוקים בלבד. (ע)

שמיעת האוזן

יש להקפיד לומר לציבור שיטו אוזן קשבת לשמוע כל מילה ומילה, כי לדעת הרבה פוסקים אם לא שמע אפילו מילה אחת מכל המגילה, לא יצא ידי חובתו. (ע)

נפלה המגילה

אם נפלה המגילה מידו לארץ, אין צריך להתענות כמו במי שנפלו תפילין מידו, אלא די שיתן מחיר של סעודה אחת לצדקה לעניים. (עח)

שלוש ברכות

קודם קריאת המגילה בלילה, עומד השליח ציבור ומברך שלוש ברכות בניגון מעט: א. על מקרא מגילה. ב. שעשה ניסים. ג. שהחיינו. וקודם קריאת המגילה ביום, מברך רק שתי ברכות: א. על מקרא מגילה. ב. שעשה ניסים. (סג, ע)

יש מבני אשכנז שנהגו לברך 'שהחיינו' גם קודם קריאת המגילה ביום. משום שקריאת המגילה של יום חשובה יותר מהלילה. אך סברת החולקים, כי הלא מי שברך 'שהחיינו' בעת בניית הסוכה קודם חג הסוכות, אינו חוזר לברך בכניסתו בליל החג לסוכה, ואם כן כל שכן כאן שכבר ברך בליל פורים 'שהחיינו' על קריאת המגילה שהוא כבר זמן של חובה, שבודאי פטר גם את הקריאה של היום. (סג)

כבוד הציבור

השליח ציבור קורא את המגילה מעומד, מפני כבוד הציבור. אבל הקורא לנשים או לחולה, אינו צריך לעמוד בשעת הקריאה. שאין צורך לעמוד אלא כשיש מנין של עשרה גברים. (סט) ואם השליח ציבור זקן וקשה לו לעמוד על רגליו, יבקש מהציבור שימחלו על כבודם, ורשאי לקרוא מיושב. וכן נהג מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בשנותיו האחרונות.

עומדים או יושבים

יש נוהגים שהקהל עומד בשעת הברכות, אך המנהג היותר נכון שלא לעמוד בעת הברכות. כי מאחר ועיקר מצוותה של קריאת המגילה בישיבה, [ורק החזן עומד מפני כבוד הציבור], כל שכן שהברכה צריכה להיות בישיבה, שהרי אם במצוה שהיא העיקר יושבים, כל שכן בברכה שאינה אלא טפלה למצוה. ואולם, מצוות שקיומן מעומד, כמו ציצית, ספירת העומר, הלל וכיוצא בהם, ברכתן גם כן מעומד. וסיים מרן הראשון לציון זצוק"ל: לכך יפה נהגו אצלנו לברך על מקרא מגילה כשהקהל כולו יושב, חוץ מהשליח ציבור. ובבגדאד שנהגו לעמוד, נהגו. אבל אנו שלא נהגנו לעמוד, נאה לנו לברך ברכות המגילה כשהקהל יושב. (וכן פסקו: האבודרהם, כנסת הגדולה, הגר"ח פלאג'י, תפילה לדוד, פני יהושע, אורה ושמחה, היעב"ץ, הגר"ש קלוגר ועוד. סח)

במקום שנוהגים לעמוד, טוב שגם כשקוראים לנשים, תעמודנה בעת הברכות. (סח)

עמוד עמדי

טוב ששני אנשים יעמדו, אחד מימין השליח ציבור ואחד משמאלו, בעת הברכות והקריאה. (ע)

ברכה אחרונה

בסיום קריאת המגילה, גוללים השליח ציבור והקהל את המגילה לתחילתה, ולאחר מכן מברך השליח ציבור ברכת: "האל הרב את ריבנו". ולא ידברו עד אחר הברכה. (עה, פ, פח)

עשרה לברכה אחרונה

אין לברך ברכה אחרונה על המגילה אלא רק אם ישנם עשרה גברים או עשר נשים, שאז מתפרסם הנס ביותר. ואף אם היו חמשה גברים בבית הכנסת, וחמש נשים בעזרת הנשים, מצטרפים לעשרה. וגם קטנים או קטנות שהגיעו לגיל חינוך המבינים בניסי פורים, אפשר לצרפם לעשרה, כדי לברך ברכה זו, כי גם אצלם שייך פרסום הנס. אבל אם אין עשרה, אין לברך. ואם טעה ובירך, לא יענו אחריו אמן. (פט)

ארור המן

אחר הברכה האחרונה, אומרים: "ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים הרשעים שונאי ה', ברוכים כל הצדיקים המאמינים בה', וגם חרבונה זכור לטוב". ונוהגים לכפול קטע זה שלוש פעמים, כדי לחזק הדבר. (צד)

הם מסכנים

יש להקפיד לומר, ארורים הרשעים שונאי ה', ולא ארורים הרשעים בלבד, כי ישנם רבים מאחינו התועים שאינם שונאי ה' חס ושלום. ומה שעוברים על התורה והמצוות, זה מחמת מסכנות וחוסר ידיעה, והם בגדר תינוקות שנישבו, שהולכים אחר התקשורת המסיתה נגד ה', נגד התורה ונגד חכמי ישראל. ואין ספק שאם היו מודעים לאמת, בודאי שהיו עושים את רצון השם יתברך שברא אותם ונותן להם כל צרכם, ועל הכל מעניק להם חיים בכל רגע ורגע.

במיוחד השנה, את ה'מתנות לאביונים' שלך אתה תתן השנה בהידור רב. בעיצומו של יום הפורים, יעביר ארגון 'הידברות' סכומי כסף נכבדים למשפחות מעוטי יכולת ולמאות מקרים קשים הזקוקים לעזרה. ברגע שתתרום, אתה תדע שעוד משפחה חוגגת את יום הפורים ברוגע ובאושר.

מתנות לאביונים נותנים להידברות – ככה מקיימים את מצוות היום!

התורמים "מתנות לאביונים" להידברות יוזכרו אצל מרן הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי והרב זמיר כהן שליט"א שיעתירו עליכם לרפואה שלימה, לפרנסה טובה, לנחת מהילדים, לזיווגים הגונים, לזרע של קיימא ולכל הברכות והישועות. 

חייגו עכשיו למחלקת החסד בהידברות: 073-2221212

לפרטים ולתרומה און-ליין באופן מאובטח, היכנסו לכאן.

תרמת? אשריך! עכשיו אתה יכול להיות רגוע ששמחת יהודים לחג! חג פורים שמח!