מגילת אסתר: כיצד יוצאים ידי חובת קריאת מגילה?

ברוב עם הדרת מלך

מצוה מן המובחר לקרוא את המגילה בציבור גדול ככל היותר, שנאמר (משלי יד כה): "ברוב עם הדרת מלך", שבזה מתהדר ומתגדל שמו יתברך, היאך ישראל מתקבצים ובאים בהמוניהם לפרסם את נסיו ונפלאותיו, שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ומכל מקום אם בבית כנסת זה ישנם רעשים, ואינו יכול לשמוע את המגילה כראוי, ילך לבית כנסת אחר. (מט)

רדיו, טלפון

לכתחילה אין לצאת ידי חובה כלל בשמיעת המגילה ברדיו אפילו בשידור חי או בטלפון. ומכל מקום יענה 'אמן' אחר הברכות. ורק אם אינו שידור חי, לא יענה. (נו)

רמקול

אם באים קהל גדול לשמוע את המגילה, ורוצים להשמיע את המגילה באמצעות הרמקול, תלוי הדבר, אם הקהל יכולים לשמוע את החזן גם בלעדי הרמקול, אלא שהרמקול רק מסייע להגברת קולו יותר, הרי הם יוצאים ידי חובה. אבל אם אינם יכולים לשמוע ללא הרמקול, אין יוצאים ידי חובה. עיין מנחת אלעזר ממונקטש, החזון איש, שובע שמחות לאדמו"ר מליבאוויטש, שבט הלוי וואזנר, רבבות אפרים, שער המזרח ועוד. (נז. ד תסז)

אין לו מי שיקרא

חולה או אשה יולדת הנמצאים בבית חולים או בביתם באופן שאינם יכולים לבוא לבית הכנסת לשמוע את המגילה, לפחות יתאמצו לסכם עם מישהו שיניח את הפלאפון שלו על יד החזן, וישמעו את הקריאה מהחזן בבית הכנסת באמצעות הפלאפון, והוא הדין לשמיעה מהרדיו בשידור ישיר. (ד תסח) וכן הורה מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל כשאין ברירה אחרת, וברור שיענו 'אמן' אחר כל הברכות.

קריאה מדוקדקת

צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה ובשמיעתה, לבל יאבד אפילו תיבה אחת. [ועל זה הליצו: "בלע מצה יצא, בלע מגילה לא יצא". (עט)] ולכן בבית כנסת שמרעישים באמירת 'המן', על החזן להמתין עד שיעבור הרעש, ולחזור על המילה שוב, כדי להוציא ידי חובה את אותם שלא שמעו כראוי. (עח, עט)

טעמים

לכתחילה צריך לקרוא את המגילה עם נגינת טעמי המקרא שלה. אולם אם אין בציבור מי שיודע לקרוא עם הטעמים, יקראוה בלי טעמים. (נח, פו)

מלעיל ומלרע

יש להיזהר לקרוא את המגילה בדקדוק נכון, ולא יחליף בין מלעיל למלרע וכיוצא בזה, שפעמים רבות משנה את משמעות הענין. כגון בתיבת "באה", שפעמים קריאתה מלעיל שמשמעותה לשון עבר, ופעמים קריאתה מלרע שמשמעותה לשון הווה. כדלהלן: בפסוק (פרק א פסוק יז): "לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו וְלֹא בָאָה", קורא מלעיל. ובפסוק (פרק ב פסוק יג): "וּבָזֶה הַנַּעֲרָה בָּאָה אֶל הַמֶּלֶךְ", קורא מלרע. וכן בפסוק (פרק ב פסוק יד): "בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה", קורא מלרע. (פ)

טעות בקריאה

אם טעה וקרא ומרדכי 'יָשַב', במקום 'יוֹשֵב', או שטעה וקרא והמן 'נָפַל' במקום 'נוֹפֵל', לא יצא, ומחזירים אותו לקרוא שנית כהוגן. וכן בכל טעות שמשנה את הענין, מחזירים אותו. אבל אם אין זה משנה את הענין, כגון שקרא 'יהודיים' במקום 'יהודים', אין מחזירים אותו. (עט)

קרי וכתיב

כשיגיע הקורא במגילה לפרק ח פסוק יא, טוב שיכפול: לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד, וְלַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. וכן בפרק ט פסוק ב, יכפול: וְאִישׁ לֹא עָמַד בִּפְנֵיהֶם, וְאִישׁ לֹא עָמַד לִפְנֵיהֶם. כי ישנן שתי נוסחאות. אבל אין נכון לכפול בפרק ג פסוק ד, וַיְהִי כְּאָמְרָם, באמרם, אלא יקרא 'כְּאָמְרָם' בלבד ככל קרי וכתיב שבתורה.

כמבואר בשלחן ערוך (סימן קמא ס"ח): "כל תיבה שהיא קרי וכתיב, הלכה למשה מסיני שתהא נכתבת כמו שנמסר לכתוב בתורה, ותהיה נקראת בענין אחר כמו שנמסר לקרותה. ומעשה בחזן אחד שקרא בתורה כמו שהיא כתובה, בפני גדולי הדור רבנו יצחק אבוהב, ורבנו אברהם ואלאנסי, ורבנו שמואל ואלאנסי בנו ז"ל, והתרו בו שיקרא כפי המסורה לקריאה, וסירב ולא רצה לעשות כן, ונידו אותו והורידוהו מן התיבה". (פז)

מגילה לעצמו

מי שיש בידו מגילה כשרה, רשאי מן הדין לברך ולקרוא לעצמו בלחש, אך הנכון יותר שישמע מהחזן, כי בכל בית הכנסת מתוקן, ישנו חזן המכין את הקריאה היטב וקוראה כראוי בדקדוק ובטעמים, אבל זה הקורא את המגילה לבדו, על פי רוב אינו בקי, ויכול לטעות ואין מי שיתקנו. גם פעמים רבות שהקריאה בלחש מפריעה ליושבים בצידו. ולבד מזה, הרי שבקריאתו, הוא מפסיד את מעלת "ברוב עם הדרת מלך", שזה שייך דוקא כשכולם יוצאים ידי חובה מאדם אחד. (סט)

אבל

היושב שבעה ב"מ, רשאי לקרוא את המגילה ברוב עם בבית הכנסת ולברך גם ברכת 'שהחיינו', וכל שכן כשהוא בתוך שלושים או י"ב חודש. (סו)

מתנמנם

הקורא את המגילה כשהוא מתנמנם, יצא ידי חובתו. אבל השומע את המגילה כשהוא מתנמנם, לא יצא. [כי בשמיעה בודאי שחסרו לו כמה תיבות שלא שמע, מה שאין כן בקריאה, ששם לב לקרוא כל מילה ומילה.] ויש להיזהר בשמיעת המגילה בבוקר, שפעמים והוא עייף ומתנמנם, ואינו יוצא ידי חובה. וזה לבד ממה שהוא ישן עם התפילין. (פג)

מגילה כשרה

טוב שכל אדם יחזיק בידו מגילה כשרה, כדי שאם לא שמע כמה מילים, ישלים ממנה מהר וידביק את הקצב עם החזן. ואינו רשאי להמשיך לשמוע ובסוף הקריאה להשלים מה שלא שמע, מאחר וצריך לשמוע את כל הקריאה על הסדר. ומכל מקום גם אם אין לו מגילה כשרה, רשאי להשלים את התיבות שלא שמע מתוך החומש. אך אם לא שמע ענין שלם במגילה, כגון המעשה של בגתן ותרש, ישלים מתוך מגילה כשרה דוקא. (עט)

ואתם תחרישון

אסור לדבר בעת הקריאה, ואם דיבר בעוד שהחזן המשיך לקרוא, ישלים מהר וידביק את הקצב עם החזן, וכנ"ל. (פ)

עניית 'אמן'

הקורא את המגילה [לבני ביתו] ושמע ברכה או קדיש, קדושה וברכו, יענה עימהם. שדיני הפסק במגילה, כדיני הפסק בהלל, שהוא גם כן שבח והודאה לבורא עולם. (פב)

ברכת הרעמים

הקורא את המגילה, ובתוך כך שמע רעמים, יברך: "בא"י אמ"ה שכוחו וגבורתו מלא עולם", ויחזור מיד לקריאתו. ואין זה הפסק, כיון שהכל ענין אחד, שבח ותהילה לבורא העולם, ואם לא יאמרה עתה, אפשר שיפסיד את הברכה לגמרי. והרי זה דומה לאדם השומע רעמים או הרואה קשת באמצע ברכות קריאת שמע, שרשאי לברך, מאחר והיא מצוה עוברת. וכיוצא בזה, במקרה שהיום המיועד ל'ברכת החמה' [שהוא פעם ב-28 שנה] היה יום מעונן, ובתוך קריאת שמע וברכותיה התפזרו העננים וזרחה החמה, מאחר ואם לא יברכו עתה, יש חשש שתתכסה החמה ושוב לא יוכלו לברך, לכן יסיימו את הברכה או את הפרק שבקריאת שמע ויצאו לברך 'ברכת החמה'. ואם העננים סמוכים זה לזה, ויש חשש שהעננים יכסו מיד את החמה שנית, ולא יספיקו לברך עליה עד שיסיימו את הברכה או הפרק, יפסיקו מיד לברך, מפני שהיא כמצוה עוברת. (כמבואר בחוברת "ראש חודש בהלכה ובאגדה". פג)

'המלך'

כשקורא החזן "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", ינגן ויאריך מעט בתיבת 'המלך', כדי לרמוז מה שדרשו חז"ל (ילקוט שמעוני אסתר תתרנז): 'שנת המלך', כביכול 'נדדה שנת מלכו של עולם'. ועיין בזה בהרחבה לעיל בשער האגדה. (פה)

'אורה', 'ויקר'

בקריאת המגילה ביום, כשיגיע לפסוק, "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". בתיבת 'אורה' ימשמש בספר התורה המונח על התיבה. ובתיבת 'ויקר', ימשמש בתפילין של יד ושל ראש, וינשקם. ואם הוא מניח תפילין של רבנו תם, ונוהג להניחן קודם קדושת "ובא לציון", ימשמש בעת המגילה בתפילין של רבנו תם. (קח)

עשרת בני המן

צריך החזן לקרוא את שמות עשרת בני המן עם תיבת 'עשרת' בנשימה אחת, כדי לרמוז שכולם נהרגו ונתלו כאחד. וטוב שיתחיל לקרוא בנשימה אחת מתיבות 'חמש מאות איש' עד 'עשרת', לרמוז שעשרת בני המן היו שרים על אותם חמש מאות איש. ואם לא אמר בנשימה אחת, יצא ידי חובה. (פה)

'ואת'

כשקורא בנשימה אחת כנ"ל, יזהר שמחמת המהירות לא יקרא על פה תיבות 'ואת' של כל אחד מעשרת בני המן, אלא יקראם מתוך הכתב. (פז)

אגרת

כשיגיע לפסוקים: "עַל כָּל דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת", ו"אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת", ינענע את המגילה. (מגן אברהם סימן תרצ סקי"ז. קח)

ארבע לשונות של גאולה

נוהגים הציבור לומר בקול רם את ארבעת הפסוקים הקשורים לגאולה שהיתה לעם ישראל בפורים, ואלו הם: א. איש יהודי היה בשושן הבירה. ב. בלילה הוא נדדה שנת המלך. ג. ומרדכי יצא מלפני המלך. ד. ליהודים היתה אורה ושמחה. והמנהג לומר בקול רם גם את הפסוק האחרון: כי מרדכי היהודי משנה למלך וכו'. ולאחר שאמרו הקהל בקול רם, חוזר החזן לומר שוב את אותם הפסוקים, כדי להשמיע לציבור מתוך מגילתו הכשרה. (פד)

במיוחד השנה, את ה'מתנות לאביונים' שלך אתה תתן השנה בהידור רב. בעיצומו של יום הפורים, יעביר ארגון 'הידברות' סכומי כסף נכבדים למשפחות מעוטי יכולת ולמאות מקרים קשים הזקוקים לעזרה. ברגע שתתרום, אתה תדע שעוד משפחה חוגגת את יום הפורים ברוגע ובאושר.

מתנות לאביונים נותנים להידברות – ככה מקיימים את מצוות היום!

התורמים "מתנות לאביונים" להידברות יוזכרו אצל מרן הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי והרב זמיר כהן שליט"א שיעתירו עליכם לרפואה שלימה, לפרנסה טובה, לנחת מהילדים, לזיווגים הגונים, לזרע של קיימא ולכל הברכות והישועות. 

חייגו עכשיו למחלקת החסד בהידברות: 073-2221212

לפרטים ולתרומה און-ליין באופן מאובטח, היכנסו לכאן.

תרמת? אשריך! עכשיו אתה יכול להיות רגוע ששמחת יהודים לחג! חג פורים שמח!