חדשות בעולם
ספרד מנסה להציל את שפת היהודים: "הלאדינו נכחדת"
יותר מ-500 שנה חלפו מאז גירוש ספרד, ובאקדמיה הספרדית המלכותית חוששים שהשפה העתיקה שדוברה על ידי היהודים שגורשו תיעלם. המדינה תקים מוסד חדש ללימוד השפה: "אין היום ילדים שמדברים לאדינו, ההתקדמות לקראת הכחדה נראית כצעד בלתי הפיך"
- יצחק איתן
- פורסם ז' אדר התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
יותר מ-500 שנה אחרי שהיהודים גורשו מספרד, האקדמיה הספרדית המלכותית מנסה לסייע כדי לשמר את שפת הלאדינו. המטרה היא להקים אקדמיה ייחודית לשפה על מנת שיוכלו לשמר את השפה העתיקה. הלאדינו, למי שלא מכיר, היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי מגורשי ספרד, בעיקר אצל יהדות הבלקן. היא ידועה גם בשם "ספאניולית", אך שמה הנוכחי הוא הנפוץ ביותר. בעבר היה המונח לשפה המשמשת לתרגום כתבי קודש באותיות רש"י. אחרי גירוש היהודים ב-1492 הפכה לשפה יהודית נפרדת. עד היום מצוי השימוש בשפה במספר מקורות, כמו בתרגום ההפטרה לתשעה באב. בתקופת השואה נמחו קהילות יהודיות שלמות שדיברו את השפה, בראשן קהילת העיר סלוניקי, ולכן השפה כמעט נכחדה מאזורים אלה. ההערכה היא שלפחות 250 אלף איש בישראל דוברים את השפה ברמות שונות.
"אני מרגישה שזהו רגע חשוב והיסטורי", אמרה השבוע תמר אלכסנדר-פריצר, נשיאת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, שהוקמה בישראל בשנות ה-90', במהלך ישיבה של המטה לאקדמיה המלכותית הספרדית במדריד. על פי ההסכם שנחתם באותו מעד, יוקם מוסד חדש ללימוד השפה. בעולם חוששים מאוד מהכחדת השפה. ג'קובו ספמי, פרופסור יהודי ספרדי שנולד במקסיקו ומלמד באוניברסיטת קליפורניה נשמע מעט מוטרד מהעניין כשאמר: "האמת היא שאין היום ילדים שמדברים לאדינו וההתקדמות שלה לקראת הכחדה נראית כצעד בלתי הפיך". מריה צ'רו דה אסר, עובדת במרכז למחקר ולהפצה של תרבות ספרד בארגנטינה, הסבירה כי: "כבר מאה שנה אומרים שהשפה הזו גוססת".
כיום, אגב, המשתמשים בשפה בחיי היום-יום הולכים ומתמעטים. השימוש בה בא לידי ביטוי בעיר במוזיקה, בתיאטרון, מחקר, ספרות ושירה. בעבר חוקקה הכנסת את "חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו", שמטרתו לשמר את השפה. יו"ר הרשות בעבר היה יצחק נבון, ובשנת 2015 מונתה לתפקיד פרופ' תמר אלכסנדר. כיום מנסה "המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי" באוניברסיטת בר אילן לשמר את השפה. אחד המחזות הידועים בישראל, בוסתן ספרדי, המתאר את ההווי של שכונה ספרדית ירושלמית, הביא את התרבות להכרה בקרב הציבור הישראלי.