דברי תורה
ותן חלקנו: מה הקשר בין זית לעם ישראל?
הַחַקְלַאי מְגַדֵּל אֶת הַזַּיִת, כְּדֵי לִכְתֹּשׁ אוֹתוֹ עַד לִבְלִי הַכֵּר. מָה אָנוּ יְכוֹלִים לְהַסִּיק מִמַּה שֶּׁעַמֵּנוּ נִמְשַׁל לְזָיִת?… עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
- ותן חלקנו
- פורסם ח' אדר התשע"ח |עודכן
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" - הָדָא הוּא דִכְתִיב: "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר, קָרָא ה' שְׁמֵךְ", וְכִי לֹא נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כַזַּיִת הַזֶּה בִּלְבָד? וַהֲלֹא בְּכָל מִינֵי אִילָנוֹת נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל... אֶלָּא, מָה הַזַּיִת הַזֶּה, עַד שֶׁהוּא בְאִילָנוֹ, מְגַרְגְּרִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִן הַזַּיִת וְנֶחְבָּט; וּמִשֶּׁחוֹבְטִין אוֹתוֹ מַעֲלִין אוֹתוֹ לַגַּת וְנוֹתְנִין אוֹתָן בַּמַּטְחֵן, וְאַחַר כָּךְ טוֹחֲנִין אוֹתָן - כָּךְ יִשְׂרָאֵל בָּאִין גּוֹיִים וְחוֹבְטִין אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְחוֹבְשִׁים אוֹתָן וְכוֹפְתִין אוֹתָם בְּקוֹלָרִין וּמַקִּיפִין אוֹתָן טַרְטְיוֹטִין, וְאַחַר כָּךְ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה (שמות רבה, פרשה ל"ו, אות א')
פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה פּוֹתַחַת בַּצִּוּוּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַדְלִיק שֶׁמֶן זַיִת זַךְ בְּנֵרוֹת הַמְּנוֹרָה. מַדּוּעַ דַּוְקָא שֶׁמֶן זָיִת? כִּי יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְשֶׁמֶן זַיִת, כַּנֶּאֱמַר בְּיִרְמְיָהוּ : "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר, קָרָא ה' שְׁמֵךְ". שׁוֹאֵל הַמִּדְרָשׁ: וְכִי לֹא נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְזָיִת? הֲרֵי הֵם נִמְשְׁלוּ לְכָל מִינֵי אִילָנוֹת נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים, וּמַדּוּעַ הִשְׁוָם יִרְמְיָהוּ דַּוְקָא לְזָיִת? אֶלָּא, כַּוָּנַת יִרְמְיָהוּ הִיא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁעֵץ הַזַּיִת אֵינוֹ מֵפִיק אֶת שַׁמְנוֹ אֶלָּא לְאַחַר תַּהֲלִיךְ אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ - תְּחִלָּה מְסַמְּנִים אֶת הַזֵּיתִים שֶׁהִתְחִילוּ לְהַבְשִׁיל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ בַּזֵּיתִים הַחֲדָשִׁים, וְיִמְסְקוּם בְּעִתָּם . לְאַחַר מִכֵּן מַכִּים בָּאִילָן, וְהֵם נוֹשְׁרִים לַקַּרְקַע וְנֶחְבָּטִים בָּהּ; מַעֲלִים אוֹתָם לַגַּת וְשָׂמִים אוֹתָם תַּחַת הַמַּכְבֵּשׁ, וְרַק אָז מוּפָק שַׁמְנָם - כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל: אֻמּוֹת הָעוֹלָם חוֹבְטוֹת אוֹתָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, חוֹבְשׁוֹת אוֹתָם, כּוֹפְתוֹת אוֹתָם, מַקִּיפוֹת אוֹתָם וְלוֹחֲמוֹת בָּהֶם, עַד שֶׁהֵם עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה.
* * *
אָנוּ הָעָם הַיָּחִיד שֶׁכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁלּוֹ מַשְׁוִים אוֹתוֹ לְזַיִת שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים אֶת גּוֹרָלוֹ – לְהִמָּעֵךְ תַּחַת קוֹרַת בֵּית הַבַּד, לְהִסָּחֵט עַד תֹּם.
יָכֹל אָדָם לַחְשֹׁב לְעַצְמוֹ: קַרְיֵרָה שֶׁכָּזוֹ…
אָנוּ - הַזֵּיתִים, וְהַצָּרוֹת הֵן בֵּית הַבָּד. יִרְצֶה הַזַּיִת אוֹ לֹא, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יוּפַק מִמֶּנּוּ הַשָּׁמֶן. יִרְצֶה עַמֵּנוּ אִם לָאו, עָלָיו לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ ה'. בְּרַם, בְּדָבָר אֶחָד אָנוּ שׁוֹנִים מִן הַזַּיִת, הַזַּיִת אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָפִיק שֶׁמֶן מֵעַצְמוֹ, וְאִלּוּ לָנוּ נִתְּנָה סְגֻלָּה זוֹ, וּלְפִיכָךְ יְכוֹלִים אָנוּ לַחֲסֹךְ מֵעַצְמֵנוּ אֶת 'חֲוָיַת' בֵּית הַבָּד.
וּבֵינְתַיִם, נִזְקָקִים אָנוּ לְ'מִפְעָל' שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ לְהָפִיק מֵעַצְמֵנוּ אֶת הַמֵּיטָב. הַמַּכְבֵּשׁ מֵעִיק זֶה אַלְפַּיִם שָׁנָה, גֵּרוּשִׁים, גָּלֻיּוֹת, פּוֹגְרוֹמִים, כַּלְכָּלָה, בִּטָּחוֹן, בְּרִיאוּת... מִסְתּוֹבֶבֶת קוֹרַת בֵּית הַבַּד, הַזֵּיתִים נִמְעָכִים וְהַשֶּׁמֶן נִגָּר.
אֲבָל, נִחֵם הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל – הַסּוֹף תָּמִיד מָתוֹק. כָּל צָרָה אַחֲרִיתָהּ תִּקְוָה הָעוֹלָה בְעָצְמָתָהּ עַל הַצָּרָה! כָּל הַקְפָּדָה, עֹנֶשׁ, צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, מִסְתַּיְּמִים בְּנֶחָמָה, אֹשֶׁר, טוֹבָה וּבְרָכָה.
דֻּגְמָאוֹת מִן הַהִסְטוֹרְיָה יֵשׁ לְמַכְבִּיר. הִנֵּה אַחַת מֵהֶן:
יְהוּדָה קָרַע אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף לְאַחַר מְכִירָתוֹ, טְבָלָהּ בְּדַם עִזִּים, הִצִּיגָהּ לִפְנֵי אָבִיו וְגָרַם לוֹ צַעַר נוֹרָא. מִיָּד נֶעֱנַשׁ, שְׁנֵי בָנָיו נִפְטְרוּ, וְהוּא נִקְלַע לְפָרָשַׁת תָּמָר שֶׁבָּהּ נִגְרְמָה לוֹ בוּשָׁה בְּפַרְהֶסְיָא.
וּמֶה הָיָה הַסּוֹף? מִתָּמָר נוֹלְדוּ פֶּרֶץ וְזֶרַח, בָּנִים צַדִּיקִים. מִפֶּרֶץ יָצְאָה שׁוֹשֶׁלֶת הַמְּלָכִים! מִזֶּרַח יֶתֶר הָעָם וְכָל שֵׁבֶט יְהוּדָה. מָשִׁיחַ יָבוֹא מִיהוּדָה! בְּמַבָּט לְאָחוֹר, כַּמָּה קָצָר וְחוֹלֵף הָיָה הָעֹנֶשׁ וְכַמָּה גָדוֹל וְנִצְחִי הָיוּ תוֹצְאוֹתָיו.
עֹנֶשׁ מֵה' אֵינוֹ נְקָמָה, אֶלָּא כִבּוּס וְנִקּוּי.