שו"ת התניא: למה צריך לתת צדקה?

יש 613 מצוות (תרי"ג בגימטרייה), וזה לא מספר מקרי. 613, על־פי חז"ל, הוא מספרם המדויק של האיברים והגידים שיש בגוף האדם - רמ"ח (248) איברים ושס"ה (365) גידים.

הגוף, כידוע, נברא בצלם א־לוהים. המשמעות היא שכל פרטי הפרטים שלו מתאימים להוות כלי קיבול לשפע הא־לוהי שיורד אל העולם. כמו במשחק מחשב מורכב, שדורש ביצוע מושלם של X משימות לפני שניתן לעלות שלב, כך בחיים האמיתיים - כל מצווה שאנו מקיימים היא חלק מהפעולה השלמה שנדרשת מאתנו, וכל תיקון שלם של יהודי אחד הוא חלק מהפעולה השלמה שנדרשת מכלל ישראל.

כשמקיימים מצוות לא־תעשה על־ידי הימנעות מאיסור, כמו אכילת מאכלים שאינם כשרים או חילול שבת, משחררים את החסימות שמעכבות חלקים מאתנו מלעלות אל ה'. כשמקיימים

מצוות עשה, כמו הנחת תפילין או ברכת המזון,

פותחים שער שדרכו יורד אלינו שפע מלמעלה.

על המצוות כתוב שכולן חשובות, "קלה כבחמורה", ולכל אחת תפקיד חיוני משלה. אמנם, אם אתה שואל מהו המעשה היעיל ביותר לקידום שליחות התיקון שלך בעולם, אדמו"ר הזקן כותב שיש מצווה אחת שיש לה כוח מיוחד - צדקה. כדי להבין למה צריך להבין קודם כל איך פועלת מצווה לתיקון העולם.

כשמקיימים מצווה בפועל, בעולם הזה, לא מדובר רק בנשמה אלא גם בכוחות הגוף והנפש החיונית - כינוי אחר לנפש הבהמית. השיתוף הזה נותן לנפש החיונית הזדמנות להשתחרר מקליפת נוגה (ראה שאלה 22) ולהיות חלק מהקדושה. למה? כי בעצם השקעת הכוחות שלה במעשה של מצווה, היא הפכה לשותפה לצד הקדושה. מכאן נובע שככל שהנפש החיונית מושקעת ומעורבת יותר במצווה כך השותפות שלה גדולה יותר, וממילא גם השער שנפתח לה לעלייה ולתיקון - גדול ורחב יותר.

מצוות הצדקה מיוחדת בנקודה הזו, מכיוון שהיא באה מתוך אחד המקומות הרגישים ביותר של הנפש החיונית - הארנק. הכסף שבארנק מסמל את תמצית יגיע כפיו של אדם, שעמל לפרנסתו ומשקיע בזה את כל כוחות הנפש החיונית שלו. כאשר המטבע הזה ניתן לצדקה, יש לכך משמעות אדירה.

גם אצל אנשים שכסף זורם להם בקלות, הצדקה אינה מאבדת מערכה. כסף, גם אם ניתן לך במתנה, הוא דבר שאדם יכול לקנות בו את חיי נפשו החיונית, משמע: אוכל, שתייה, דברים שהנפש החיונית צריכה לקיומה. אם לקחת את הכסף ובמקום להשתמש בו לרווחתך האישית השתמשת בו לקיום מצוות צדקה - יצרת את השותפות המשמעותית והרווחית ביותר שיכולת. "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" (בבא־בתרא י, א).

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן