הידברות לנוער
הידברות לנוער: בואו נוריד מסכות – עכשיו בפורים!
להבדיל מן הגויים, ששמים על עצמם מסכות של פחד ואימה, אנחנו נדרשים לשים על עצמנו מסכות שמחות ומצחיקות, כאלה שישברו כל מסך של עצב ושל דיכאון, כי מי יראה משהו מצחיק ולא יצחק פתאום?
- עידן נגאר
- פורסם י"ג אדר התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
פורים הגיע, ואיך שלא תסתכלו על זה, זה אחד החגים השמחים, היפים והנצורים בילדות של כולנו.
דווקא בפורים, כשמתחפשים, זה הזמן להוריד את המסכות. ולא, לא התכוונתי לתחפושת שלכם, זאת שקניתם. אותה תשאירו, אלא פשוט מאוד, את המסכות, כלומר המסכים שנמצאים בינינו לבין עצמנו ובין הקב"ה.
פורים הוא חג של שמחה – ובכוחה של שמחה, איך לא – לשבור גדר. מה הם אותם גדרים? אלו אותם מחסומים ששמנו לעצמנו במהלך כל חיינו: הרגשות השליליים, העמדות הפנים וחוסר באמונה, אלו הן המסכות שכלל לא שמנו לב ששמנו על עצמנו לאורך השנים.
זהו חג של אמת, של ניסים והפתעות, שיעבוד וגאולה. לכאורה, מסכות או תחפושת אינם מתאימים כאן כלל, למה שלא נהיה שמחים בדיוק כמו שאנחנו, בלי לכסות את עצמנו, באחד החגים הכי שמחים שיש בלוח השנה היהודי? זה לא סותר אחד את השני? אבל נראה שהתשובה די מפתיעה.
עברנו הרבה בחיים, עד שהבנו שאבא'לה שבשמיים תמיד היה כאן, גם אם בהסתר. הוא נוכח בכל רגע ורגע בחיינו מאז, עכשיו ותמיד, וכשהחלטנו להתקרב אליו בעצם הורדנו מסכה, כלומר מסך מעל נשמתנו, ופתאום האור בלב ובנשמה התבאר לנו יותר. כך אנחנו עתידים לעשות בשלבים הבאים של חיינו, גם ברגעים הקשים והטובים שיהיו לנו. לאורך הזמן מסכה ועוד מסכה יורדת, והקשר שלנו עם ה' נהיה ברור מתמיד.
אבל בפורים אנחנו מתחפשים, ושמים עלינו מסכה. להבדיל מן הגויים, ששמים על עצמם מסכות של פחד ואימה, שמשדרים בדומה את מהות פנימיותם, אנחנו נדרשים לשים על עצמנו מסכות שמחות ומצחיקות, כאלה שישברו כל מסך של עצב ושל דיכאון, כי מי יראה משהו מצחיק ולא יצחק פתאום ויתמלא באור, גם אם זה לכמה רגעים? אך כולנו מצווים לשים את המסכה היחידה בעולם, שלא משנה למה אנחנו מתחפשים, גם כשאנחנו לא רוצים לשים אותה או חוששים ממנה קצת, זוהי המסכה הנכונה ביותר – מסכת השמחה!
מסכה שכולה אמת. בסופו של דבר, אם נסתכל סביבנו, ולא רק בחג – יש לנו המון על מה לשמוח. אז נכון – לא כל יום מקבלים משלוח מנות ומלא ממתקים ומסיבות, אבל העושר הרוחני והגשמי נמצא כאן כל יום, והוא מחייך אלינו בכל רגע ממש. הוא פשוט דורש מאיתנו להתקרב, לזהות ולהשתמש בו ביעילות ובתבונה. אז איך יכול יהודי להוריד כך את מסכת השמחה לפתע?
אלא שאת מסכת השמחה, איננו מצווים להוריד, ולהפך. צריכים אנו להשאיר אותה לאורך כל השנה כולה! המסכה הזאת היא מסכה שיורדת מאיתנו רק כשאנחנו רוצים, אבל בעצם היא מסכה שנשארת לאורך זמן, ועם התחזקות ממושכת והרבה רצון, היא מפסיקה להיות מסכה אלא חלק מתבנית פנינו לנצח.
חג שמייח!
רוצים לכתוב למדור החדש "סלפי – תוכן גולשים", באתר הידברות? שלחו יצירות, טורים, סיפורים ומכתבים למייל Debi@htv.co.il. אתר הידברות אינו מבטיח לפרסם כל תוכן שיתקבל, אלא אך ורק לפי שיקולי המערכת.