שירה דאבוש (כהן)

פורום שידוכים: מכירים את זה שמדבר על עצמו בלי סוף, כבר בשיחה הראשונה?

איך זה שהדבר הראשון שבוער בך כשאתה מדבר עם אדם חדש שמעולם לא דיברת איתו לפני כן - הוא לדבר על עצמך בלהט כזה, במין אהבה נרקסיסטית כזו ששום דבר לא באמת יכול לקחת אותה מעצמה? שיחה מהורהרת אחרי שיחה עם אדם בעל נטיות נרקיסיסטיות

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

איזה מפחיד זה להיות כל כך מלא בעצמך, עד שאתה לא רואה את השני - אבל בכלל. כן, אתה אומר שאתה רוצה להתחתן, אתה אומר שאתה פנוי רגשית, אתה אומר שיש לך המון מה לתת למי שתהיה איתך, אבל כמה מזה באמת נכון כשזה נושק למציאות?

אנשים כמוך גורמים לי לעצור לרגע, ולעשות חישוב מסלול מחדש. לשאול את עצמי ובעיקר להתבונן על מה שחסר, על מה שעוד לא שלם, על מה שאולי... אולי... מצפה שאגלה אותו בין הקורות אותי, בין האנשים שאני פוגשת בדרכי - שאתה הוא חלק מהם?

דיברת דקות ארוכות, שהפכו איכשהו לחצי שעה מייגעת. היה לך נורא חשוב לספר על עצמך, לדבר על ההישגים שלך, להתהדר בנוצות הססגוניות של הדברים שלמדת לעשות בחיים, ומהמעט ששמעתי - הבנתי שזה פשוט לא יכול להתקדם הלאה. כן, אתה צריך הכלה - בדיוק כמוני, בדיוק כמו כולם. אבל היי, זו השיחה הראשונה שלנו למען השם. הדקות הראשונות שיש לך ליצור רושם כלשהו על עצמך. הדקות הראשונות שבהן יש לך יכולת להכיר עולם חדש, לשמוע רעיונות קצת אחרים, לתהות על קנקני כאדם שעבר בעצמו לא מעט דברים. זה לא מעניין אותך?

 

איך זה שהדבר הראשון שבוער בך כשאתה מדבר עם אדם חדש שמעולם לא דיברת איתו לפני כן, הוא...

אז יש לי קול רדיופוני שמשדר נעימות בשיחה, ואת זה שמעתי לא פעם. ברוך ה'. אבל מכאן ועד לרגע שבו הפכת אותי לפסיכולוגית האישית שלך גם ללא ידיעתי או רשותי, מכאן ועד להרצות באוזניי במשך חצי שעה שלימה איזה אדם גדול אתה, מכאן ועד לדיבור בלי סוף על ההישגים הרבים שהגעת אליהם בחיים מבלי לעצור אפילו לרגע את שטף הדיבור ולנסות לתת גם לי את הזכות להשחיל איזו מילה - יש הבדל גדול. 

אין לי בעיה להיות פסיכולוגית. אני אוהבת את כל מה שקשור לנפש האדם, ולא חושבת שיש לי זכות בכלל, אחרי כל מה שעברתי, ליטול את זכות הדיבור ממאן דהוא. הדיבור הוא חלק מהאמונה שלנו, חלק מהבניין הרוחני שלנו שמעיד לא מעט על הרמה האמונית שהגענו אליה. שהרי כתוב: 'האמנתי כי אדבר'. 

אמונה בלי דיבורים היא לא אמונה אמיתית, ודיבורים בלי אמונה גם כן לא שווים כשהם בפני עצמם ("כוחי ועוצם ידי"). אבל היי, רגע אחד: הלא אנחנו מדברים כאן אמונה שנוגעת באחד הנדבכים הכי חשובים בחיים, אמונה שהתפקיד שלה לחיות - לתת חיות וחיים, לגוף שנקרא 'זוגיות'. דרך המעט שעליו דיברת, ניסיתי להבין מהי בעיניך זוגיות אמיתית ולא הצלחתי להבין - איך זה, שעם כל הידע העתיר שלך, עם כל התארים וההישגים, לא השכלת עדיין להבין שזוגיות זה שניים. זה איזון. זה נתינה?

 

עצור שנייה. תתבונן בעזרת העיניים הרוחניות שלך, תשמע את הקול שמעבר לאפרכסת 

איך זה שהדבר הראשון שבוער בך כשאתה מדבר עם אדם חדש שמעולם לא דיברת איתו לפני כן - הוא לדבר על עצמך בלהט כזה, במין אהבה נרקסיסטית כזו ששום דבר לא באמת יכול לקחת אותה מעצמה? האם ביקשת לבחון אותי באותם רגעים, אולי מתוך כך שנכווית בפרק א' שלך? אולי. איני פוסלת את האפשרות הזו, אולם גם איני מצדדת בה. 

יש אינספור דרכים אחרות לבדוק אדיבות, סובלנות או מה שזה לא יהיה שביקשת לבדוק אם אכן קיים בי - בדרך מתונה. דבר על עצמך, דבר על הישגיך, דבר על הגוון הייחודי שלך בעולם, כי אוזני כרויה לשמוע אותך. זה מעניין אותי. אתה גוון חדש ומסקרן עבורי, ואין ספק שארצה לחקור אותך בכלים שקיבלתי, כדי להבין האם שייך שנמשיך יחד לפגישה הבאה או לא...

אבל רגע. 

בין כל הדיבורים, עצור שנייה. תתבונן בעזרת העיניים הרוחניות שלך, תשמע את הקול שמעבר לאפרכסת, תניח לרגע את עצמך בצד. תנסה לפחות לשמוע קול קצת אחר משלך. אולי זה לא ישתלב בדיוק עם מה שראית לנגד עיניך כל השנים, אולי זה אפילו קצת יעצבן אותך. אז מה??? צא לרגע מהציור הכל כך ברור שלך, ואפשר לעצמך להיות חלק אלו-ק ממעל. 

אל תהיה כל כך תפוס ברצונות החומריים והגשמיים של העולם הזה, שהרי אכזבו אותך כבר בפעם הראשונה עם האישה שחשבת שהיא כלילת המעלות. ולאו דווקא איתי. 

זה יכול לקרות לך עם כל אחת שאיתה אתה מרגיש קצת 'נוח' לדבר. וחבל שעל הדרך, בתוך כל ההתלהבות לגולל באוזניי את מי שאתה וכמה שאתה קרוב לשלימות (או כך לפחות זה נשמע) - תפספס דברים גדולים לא פחות. אנשים גדולים שאולי יש לך איזה שיעור או שניים ללמוד מהם, אבל אתה יכול לפספס אותו בקלות ואפילו לא להצטער על כך, רק משום שאתה מלא כל כך בעצמך. 

להיות מלא זה טוב, ובעיקר כשמדובר בדברים רוחניים. אבל להיות יותר מדי מלא בעצמך, מבלי לתת מקום לאחר - זה כבר גובל בסוג של פספוס, שלא תמיד יש באפשרותנו לתקן. אז היה זהיר ועירני, זה כל מה שאני מבקשת ממך. ראית איך חסכתי לך בצ'יק הוצאות של שמלת כלה ותקליטן? אין על מה. תודה לי כשתפגוש את האמיתית שלך...ועד אז, אני באמת מקווה שתצליח ליישם את הנאמר כאן. 

למאמרים נוספים של שירה כהן על שידוכיםלחצו כאן 

ליצירת קשר עם הכותבת אפשר לפנות במייל shira@htv.co.il

תגיות:הכרויותזיווגשידוכים

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה