בפורים הזה החלטתי: "אם אני רוצה להיות כלה, אני חייבת לעשות ’ונהפוך הוא’"

כל שנה בפורים, נוחת עליי מצב רוח מדוכדך במיוחד. דווקא ביום הכי שמח בשנה, אני מרגישה את העצבות הכי גדולה בעולם. כאילו מישהו לוקח אותי וזורק אותי אל תוך חור שחור ופעור שאין ממנו עמוק, והנפילה בו אורכת נצח...

השנה, אל תשאלו אותי איך זה קרה, החלטתי לעשות 'ונהפוך הוא' אמיתי. הכל התחיל כשעיניי נחו על פסוק אחד בתהילים: 'הפכת מספדי למחול לי - פיתחת שקי ותאזרני שמחה'. כהרגלי בקודש, גם הפעם טבעתי במילים הכל כך עמוקות הללו של נעים זמירות ישראל, ולא יכולתי שלא לחשוב לעצמי על המילה הראשונה ועל המילה האחרונה.

"הפכת - שמחה".

איך עושים את זה? איך זוכים להפוך את כל העצבויות והמרמורים והתסכולים שרצים לך עכשיו בלב - לשמחה אמיתית, כזו שנאזרת בסובלנות? שמתבוננת על כל שלוליות הבוץ שהיא נדרשת לדרוך בהן, במבט מלא חמלה, הבנה ואהבה?

קודם כל, לפני הכל, תתחילי להפוך. את מה להפוך? את המחשבות שהובילו אותך לאמונות שאת חיה כיום. תעשי ונהפוך הוא אמיתי, כזה שמכין את כל הבית הפנימי לפסח, כזה שמוציא החוצה את כל ה'חמץ' שקיבלת בפורים, ולא משנה עד כמה מתוק הוא מרגיש על שפתייך... המתוק הזה של פורים, שקיבלת במשלוחי המנות העמוסים, חייב לצאת לקראת פה-סח.

סוד ה'ונהפוך הוא': קבלי החלטה להפסיק לחשוב רע

איך יוצאים מגלות כה ארוכה, מגזירה כה מפחידה שמאיימת להרוג את כל הכוחות הטובים שבך (יהודים) ביום אחד?

קודם כל תתחילי מההתחלה, אמרתי לעצמי. תהפכי את כל המחשבות השליליות - לחיוביות. תהפכי את כל מה שאת מבכה עליו ומספידה אותו (מספדי לי) - למחול…

מה זה מחול? א) ריקוד. ב) סליחה ומחילה.

אם את רוצה לחוות שמחה אמיתית מהי, אם את רוצה להבין איך מרגישה שמחה כזו שלא רק מצטקצקת על לשון אלא קופצת ומפרפרת בין חדרי הלב, את צריכה לעשות עבודת ניקוי. להוציא את כל ה'מתוקים' שקיבלת במשלוחי המנות של היצר הרע, את כל האוזני המן הממולאות בפרג ותמרים ומה לא, ולמרות העונג המדומה שהביס הזה מסב לך - תזכרי שאחרי כל פורים מגיע פסח.

אחרי כל עונג על מתוק, מגיע צורך בניקוי עמוק בין החריצים.

כדי להגיע לשמחה אמיתית שאינה תלויה בדבר - את צריכה לעשות שינוי אמיתי במחשבה. כי בתוך המילה שמחה מסתתרת המילה מחשבה.

איך משנים את המחשבה? זה פשוט מאוד. כל שעלייך לעשות הוא להשתמש באות ב' - שאיתה ברא הקב"ה את העולם. "בראשית ברא אלוקים". קודם כל, תדעי שיש בראשית… בכל רגע ורגע את יכולה ואפילו מצווה, לברוא לעצמך התחלה חדשה. עולם חדש שלא היה בך לפני כן.

אם לא נעשה שינוי אמיתי - נישאר מחופשות בכל השנה, ולא רק בפורים

אבל הרי עברנו כל כך הרבה, שבענו מראות, עייפנו מלקוות לנס שיתרחש? איך, מתוך הנקודה הכי נמוכה שבנפש שלנו, עושים 'ונהפוך הוא'? איך יוצאים מחושך קודר לאורה מוחלטת? איך משנים את הקולות המפחידים שרצים לנו מבוקר עד לילה בראש, וקובעים לנו גורל חדש במקום גורל ידוע מראש של גזירת שמד חלילה?

פשוט מאוד: מקבלים החלטה תקיפה להפסיק לחשוב רע - על עצמי, על זולתי, על התהליך שאני עוברת, על מה שאין לי, על מה שפספסתי, על מי שלא רצה אותי ועל מי שכן. ה'ונהפוך הוא' שלנו חייב להתחיל בשינוי אמיתי מול עצמנו, ולא - נישאר מחופשות בכל השנה, ולא רק בפורים.

כי אותיות מחשבה, הן גם אותיות מחש - בה. כל מה שאת עוברת, הוא מוחשי בתוכך אבל מי אומר שאדם אחר באמת יצייר את אותם ציורים שאת מציירת לעצמך? מי אומר שמה שאת עוברת הוא באמת כל כך נורא כמו שאת מציירת את זה לעצמך בדימיון? מי אמר שאם לא הולך לך בשידוכים את כזו אומללה חלילה, או שאם עד עכשיו לא מצאת את האביר על הסוס - אז הוא לא באמת קיים אי שם? מי אמר שה'בראשית' שהיה כאן לפני כן, הוא העולם שיהיה כאן תמיד ואין שום אפשרות לשינוי? הרי הקב"ה בורא ומחדש את עולמו בכל יום מחדש.

אז זה אומר שגם בך יש את הכוח לברוא את עולמך בכל יום מחדש, על ידי כך שתחשבי מחשבות אחרות. מחשבות טובות, שישרתו את המטרה האמיתית שלך בעולם - לעשות טוב לעצמך ולאחרים. נכון שאת רוצה להתחתן, אבל להשפיע בזמן שאת לבד זה לא פחות חשוב ולא פחות בונה ולא פחות מעצים ומשמח…

אז בפורים הזה, הבנתי שאם אני רוצה להיות כלה (ומוכלת) אני חייבת לעשות 'ונהפוך הוא' במחשבות שלי, ולסלק מהן את כל החמץ שמתחפש ל'מתוק'. לא מוכנה לשלם לרופא שיניים על כל החורים שיצוצו עליהן בתמורה ל'תענוג' הרגעי שאחוש כשאטעם ממנו. ראינו לאן המחשבות השליליות הובילו אותי - למבוי סתום...אז אני את ההחלטה שלי קיבלתי. לא רוצה להיות כלה שהתכלתה מרוב חורים בשיניים ואיפה לא… רוצה להיות כלה שהכילה את התובנות ועשתה את השינוי בזמן! רגע לפני שהמן הרשע משתלט על טבעת המלך, ומבצע את זממו.

לקריאת מאמרים נוספים של שירה כהן על שידוכים, לחצו כאן