נורית שץ: "האם שילדה את בנה ה-19 נראתה כמו אחרי לידת בנה הבכור"

לפני כשנתיים החליטה נורית שץ כי ברצונה להתנדב. היה זה כאשר היא הייתה בין שתי עבודות. "רציתי להתנדב, לעשות משהו טוב בחיים, והחלטתי שאני הולכת לעשות את זה במקום הכי שמח. ומה יותר שמח ממחלקת יולדות ומחדרי לידה? כך הגעתי לבית החולים הדסה".

עד אז מציינת נורית שמחלקות היולדות וחדרי הלידה היו סגורים בפני אנשים שאינם קשורים לצוות הרפואי, אלא שבדיוק באותה תקופה החליטו לאפשר לה ולעוד מספר נשים נוספות להיכנס לשם, כדי לסייע ליולדות. זאת כמובן באופן מוסדר ומפוקח, תוך שמירה על פרטיותן של היולדות והכשרה מתאימה למתנדבות. "הפכנו להיות קבוצה וחילקנו בינינו את המשמרות ואת זמני ההתנדבות", היא מסבירה. "ההתנדבות שלי למשל הייתה בימי חמישי בלילה. זאת הייתה המשמרת שלי, ולא משנה מה היה קורה – חורף, שלג, רוחות, קיץ, חגים, יהיה אשר יהיה, בני המשפחה שלי ידעו שאני יוצאת מביתי במודיעין עילית והולכת להתנדב בהדסה בקביעות".

המטרה: לתמוך בנשים

עם הזמן הקבוצה הראשונית התפתחה יותר וכיום היא מונה למעלה מ-20 נשים מתנדבות שמגיעות לא רק לחדרי הלידה, אלא גם למחלקות היולדות, למחלקות אשפוז של היריון בסיכון וכן למחלקת טיפולי פוריות. "המטרה שלנו היא להגיש עזרה בכל דבר שהנשים זקוקות לו", מסבירה נורית. "אבל בשונה מכל המתנדבים האחרים, שמגיעים לבית החולים במטרה לעזור לצוות המטפל, אנחנו באות מתוך גישה הפוכה – לעזור בראש ובראשונה לנשים, ורק אם יש אפשרות אז אנחנו מסייעות גם לצוות".

אבל הנשים שבאות ללדת מלוות בדרך כלל בבעל או בדמות קרובה אחרת, לא?

"לא בהכרח", טוענת נורית, "יש נשים שבאות לבית החולים הישר מהעבודה והבעל או האמא לא מספיקים להגיע כדי ללוות אותן. יש גם נשים שעברו את הלידה בשלום והבעל חזר הביתה לטפל בילדים, ובינתיים הן צריכות מישהי שתהיה איתן ותעזור להן. חשוב לי להדגיש שכולנו, כל המתנדבות, נמנות על המגזר שומר המצוות. כמובן שאנחנו מסייעות לנשים מכל המגזרים, לכל מי שתזדקק לעזרה, אבל יש לנו מודעות וערנות מיוחדת לגבי נושאים הלכתיים ונושאים הנוגעים לנשים מהמגזר. זה חשוב מאוד-מאוד".

יש לכן ידע מקצועי?

"לא, הרעיון שלנו הוא לא להכשיר דולות או תומכות לידה, אנחנו לא צוות רפואי או סיעודי ולא נתערב ממילא בהליכים רפואיים מקצועיים. אבל כמובן שאם אישה צריכה תמיכה תוך כדי הלידה או שהיא מבקשת עזרה, אנחנו תמיד משתדלות לתת יד ולתמוך. המטרה היא להגיש עזרה בכל מה שאפשר - שאינו רפואי או סיעודי. הידע נבנה מתוך ניסיון, בשל היותנו נשים שילדו וחוו את חדרי הלידה ומחלקות היולדות".

התרגשות גדולה

נורית מציינת כי אמנם מטרתן היא לסייע לנשים, אך לא פעם הן מוצאות את עצמן כאשר דווקא הן אלו שנתרמות מההתנדבות הזו. "אחת המתנדבות", היא מספרת, "אמא לשמונה ילדים וסבתא לעשרה, אישה מדהימה ממש, סיפרה לי שבאחת ההתנדבויות שלה היא ליוותה אישה במהלך הלידה. האישה, כלפי חוץ, לא נראתה שומרת מצוות, אבל ברגע שהתינוק נולד היא כל כך התרגשה, עד שהיא שאלה את המתנדבת שלנו איך היא יכולה להודות לאלוקים על המתנה שהוא נתן לה. המתנדבת הציעה לה לקרוא 'נשמת כל חי', ובאמת, היא ובעלה קראו יחד, וזה היה מאוד-מאוד מרגש. בהמשך, היולדת המשיכה להתעניין בנוגע לברית ולהלכות שצריכים לדעת, ולאחרונה היא התחזקה מאוד ואפילו הולכת עם כיסוי ראש.  זה כל כך מרגש...

"מקרה אחר שזכיתי ללוות מקרוב", מוסיפה נורית, "הוא של יולדת שהייתה מאושפזת במשך חודשים ארוכים לפני הלידה במחלקת הריון בסיכון. היא חיכתה לתינוק אחרי הרבה שנים וההתרגשות הייתה גדולה. בסופו של דבר התינוק נולד במועד. פגשתי אותה לאחרונה, חצי שנה לאחר הלידה, והיא אמרה לי שאין לה מושג אם היא הייתה נשארת שפויה ומצליחה לגדל את התינוק שלה, אם אנחנו לא היינו מגיעות להתנדב אצלה בתקופה בה היא הייתה מאושפזת. כי זה מה שנתן לה את הכוח והיכולת לשרוד".

מצד שני, מספרת נורית על כך שלאחרונה הגיעה לבית החולים אישה שילדה את הילד ה-19 שלה. "מדובר בתושבת מאה שערים, וכל כך שמחנו לסייע ולעזור לה. פגשתי אותה אחרי הלידה במחלקת יולדות יחד עם בעלה. זה חימם לי את הלב, לראות את שניהם עומדים על יד התינוק, כאילו שנולד להם בן בכור. כששאלתי אותה  על כך היא אמרה לי בחיוך: 'כמעט 30 שנה חיכינו לילד הזה...'

"כי זוהי המטרה שלי ושל יתר המתנדבות במחלקה", היא מסכמת, "אנחנו רוצות להתנדב במקומות שמחים, כי דווקא בהם צריכים לעתים קרובות עזרה ותמיכה כדי לשמר את השמחה הזו.  אני מרגישה שזוהי זכייה של ממש".