מדהים: התנדבה בשלושה בתי חולים, וזכתה לשלושה ילדים - אחרי עשור של עקרות

עין לא נותרה יבשה כשהמתנדבת החייכנית במחלקה האונקולוגית בהדסה - סיפרה את סיפורה וחיזקה עשרות אלפים באמונה.  סיפורה של מירי גבאי, שהופץ לאחרונה ברשתות החברתיות וזכה כבר לאלפי צפיות ולייקים, מציג פרספקטיבה קצת אחרת על רמת האמונה והביטחון שכל יהודי נדרש אליה. "התחתנו לפני 31 שנה", פותחת גבאי ומספרת. "בחור שהוא הרבה מעבר לחלומות שלי, אבל... לא היו לנו ילדים. שנה, שנתיים, שלוש... עשר שנים (!). ניסיון כזה מלווה את האדם כמו צל. יש הכל, אבל אין ילדים. זוגיות, אמון הדדי, אהבה ואין ילדים.

 "אמרתי לבורא עולם: 'ריבונו של עולם, לא חבל שבבית כזה אין ילדים? אם אתה תיתן לי ילדים, אני אקדש את השם שלך בכל במה אפשרית, בכל מקום שאלך אליו. אני מדברת בפורומים של רופאים, ואני אומרת שנשמה אף אדם לא הצליח להמציא. נשמה רק אלוקים נותן, ולוקח כשהוא מחליט. מי יכול להכניס לי נשמה לבטן? ילד! בועט, נושם? רק אלוקים. ואמרתי, 'אלוקים, אם אתה תיתן לי - כי רק אתה יכול, תחת כל עץ רענן ומעל כל במה אפשרית אני אפרסם ואקדש את שמך".

ואז אחרי 10 שנים וקרוב ל-12 חודשים נוספים, בלילה גשום אחד זה קרה. "בעלי הלך לישון, ואני לא הצלחתי להירדם. אמרתי: 'אלוקים, אני לא מקנאה למה לה יש ולי אין, אבל יש לך כל כך הרבה - תיתן גם לי, ותרוויח מזה'. ואז לקחתי שלושה קלסרים עם כל הניירת הרפואית וחוות דעת מרופאים שאיבדו תקווה, טובי המומחים שכולם התנסחו בצורה כזו או אחרת והשורה התחתונה הייתה שיש בעיה קרדינלית, שלרפואה המודרנית אין לה פתרון. חבל על הכסף, חבל על המאמצים וחבל על הציפיות - ילדים זה מחוץ ללקסיקון".

"הרב שלמה זלמן אויירבעך זצ"ל, פתח את הדלת בעצמו"

כשהיא מצוידת בשלושת הקלסרים, ירדה גבאי באמצע הלילה לרחוב החשוך והתקשרה לשירות המוניות המקומי. "הנהג אומר לי: 'גברת, לילה גשום וסוער. לאן את רוצה להגיע בשעה כזו?'. אמרתי לו: 'תסיע אותי לרב הכי גדול שאתה מכיר'. ואז הוא אומר לי: 'וואלה, נפלת על הנהג המתאים. אני לא דתי אבל אל תראי אותי ככה. לכולנו יש ניצוץ. אני מסיע כבר שנים אנשים מכל הארץ והעולם, לאיזה בית בשכונת שערי חסד. אבל זה רב ישיש ובטוח שהוא ישן, חבל לך על הכסף...".

אך גבאי לא התייאשה. "אמרתי לו: 'קח אותי לשם, ותפעיל מונה. כמה שייצא אני אשלם לך'. וכל הדרך אני אומרת: ריבונו של עולם, הראנו ה' חסדך וישעך תיתן לנו. קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך. רק אתה יכול לעזור. ואז הנס הראשון מתחיל להתהוות, תפילה לא הולכת לאיבוד. פתאום הנהג עוצר ואומר לי: 'את רואה, בגרם המדרגות איפה שמהבהבת מנורת לילה, שם הרב גר. אם האור דולק זה אומר שהוא ער, ואת יכולה להקיש בדלת'. אני עולה בחרדת קודש, מקישה בדלת ומי פותח לי? הרב שלמה זלמן אויירבעך בעצמו! אני לא אשכח את הרגע הזה - הוא היה עם כיפת קטיפה מרובעת".

ר' שלמה זלמן אויירבעך זצ"ל הוא אביו של ר' שמואל אויירבעך זצ"ל, שנפטר לפני כשבועיים וחצי. "אמרתי לו: 'כבוד הרב, יש לי בעל מעבר לחלומות שלי, בית יפה וקריירה - אבל אין לי ילדים'. הרב אמר לי: 'כואב לי שכואב לך, למרות שאני לא מכיר אותך זה צער גדול. אבל את צריכה להבין שאלוקים לא חייב לאף אחד שום דבר, והוא לא חייב לתת לך ילדים, והוא לא חייב לתת לך חיים והוא לא חייב לתת לך בריאות ולא חייב  לתת לך כסף'. אמרתי לו: 'תודה רבה. זה היה כל כך אמיתי, וזה כאב לי מאוד כי כתוב 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'. אני יוצאת מהבית של הרב בצעדים אחורה כמו שיוצאים מהכותל. אמרתי לפחות לראות עוד כמה שניות את הדמות הזו".

מידה כנגד מידה: שלושה ילדים, כנגד התנדבות בשלושה בתי חולים שונים

 שנייה לפני שנעלמה בחדר המדרגות, הרב פתח את הדלת לרווחה וקרא לה. "אני מגיעה אליו ואומרת לו: 'כן, כבוד הרב?', והוא אומר לי: 'הקב"ה לא חייב לתת לך, אבל אם את תעשי בשביל אנשים מה שאת לא חייבת - אלוקים יעשה איתך מה שהוא לא חייב'. הרגשתי שהוא פתח לי פתח מילוט, ושמחתי".

ואז פונה גבאי אל קהל שומעיה ואומרת: "תזכרו את זה טוב. הקב"ה לא חייב לנו כלום - לא חיים, לא כסף, לא בריאות, לא ילדים. הוא לא חייב. אבל אם אנחנו נעשה בשביל אנשים מה שאנחנו לא חייבים, מהשמיים יעשו איתנו מה שלא חייבים לנו. ירדתי מהמדרגות, אמרתי: 'אלוקים, בו נעשה עסק: אני אעשה מה שאני לא חייבת, אני אתן מהזמן שלי ומהכסף שלי ומהכוח שלי לאנשים אחרים, לילדים שלך. אני אעשה מה שאני לא חייבת, ואתה תעשה איתי מה שאתה לא חייב ותיתן לי ילדים'".

עכשיו, תחזיקו חזק כי זה הולך להיות משמח במיוחד: גבאי ובעלה קיבלו על עצמם להתנדב בשלושה בתי חולים, ומאז כבר נולדו להם שלושה ילדים (מידה כנגד מידה כבר אמרנו?). "יש לי כבר שני נכדים, וכל הילדים נשואים ומאושרים. ואנחנו ממשיכים לשאת בנטל הקסום ולעשות מה שאנחנו לא חייבים, ואלוקים עושה איתנו מה שהוא לא חייב לנו. נותן לנו ילדים, נותן לנו כסף לקנות את הדברים - הכיבוד הזה עולה לנו ים כסף. אין לנו שום עמותה, אני מזמינה את הדברים לבד. יש לי סוללה של נהגים, חלקם ערבים. אומרים לי: 'מתי שיהיה לך תשלמי'. מחלקים לכולם: יהודים, ערבים, דתיים, חילונים, כל מי שמבקש. כולם הילדים של הקב"ה, ולכולם אנחנו נותנים בסבר פנים יפות".