האם גיורת מברכת "שלא עשני גוי"? למה שמים אבנים על קבר? וממתי צריך ליטול ידיים לתינוק?

1. אח של אבא שלי נפטר במרוקו, והוא התאסלם. האם צריך לנהוג מנהגי אבלות עליו?

לא יושבים שבעה על מי שפרש מהעם היהודי.

*  *  *

2. האם מותר לאכול במסעדה טבעונית, ללא תעודת כשרות?

גם במסעדה טבעונית יכולות להיות כמה וכמה בעיות כשרות, כמו פירות וירקות שלא הפרישו מהם תרומות ומעשרות, חשש תולעים, בישול עכו"ם, יין נסך, ועוד חששות. ולכן בוודאי שאין לאכול במסעדה כזאת ללא תעודת כשרות (וכן יעוין בשו"ת חלקת יעקב חלק יורה דעה סימן כ"ו).

*  *  *

3. גרת צדק שהתגיירה – האם היא אומרת בברכות השחר ״שלא עשני גויה״? ואם לא, מה היא צריכה להגיד במקום? ומה דעת הרב עובדיה על כך?

אין לגיורת לברך "שלא עשני גויה" (כן כתב הרמ"א באורח חיים סימן מו סעיף ד', שאין לגר לברך שלא עשני גוי, שהרי היה גוי מתחילה).

וגם אין לה לברך "שעשני גרה" (כי אמנם ברמ"א שם מבואר שגר יכול לברך "שעשני גר", אולם כבר כתב המשנה ברורה ס"ק י"ח, שיש חולקין בזה, וטעמם דלא שייך לומר "שעשני", דהגיור לא היתה כי אם מצד בחירתו הטובה שבחר בדת האמת, ע"ש. וספק ברכות להקל).

לא מצאתי התייחסות של הגר"ע יוסף זצ"ל לעניין זה. אולם יעויין לבנו הגר"ד יוסף שליט"א בספרו הלכה ברורה (שם סעיף י"א) שכתב, הגר אינו יכול מברך "שלא עשני גוי", ואפילו נתגיירה אמו כשהיתה מעוברת, כל שלא היתה הורתו ולידתו בקדושה, מפני שברכה זו היא על תחילת בריאתו של האדם, וכשנברא היה גוי, ע"ש.

*  *  *

4. האם האיסור של "כל אלמנה ויתום לא תענון" זה רק באלמנה, או גם באלמן?

כמובן יש איסור לענות כל אדם. אולם האיסור המיוחד שנאמר בתורה (שמות פרק כ"ב, פסוק כ"א) "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" – נאמר דווקא על אלמנה ולא אלמן.

מקורות: איתא במכילתא (פרשת משפטים פרשה י"ח) על הפסוק "כל אלמנה ויתום לא תענון", אין לי אלא אלמנה ויתום, שאר כל אדם מנין, תלמוד לומר לא תענון, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר אלמנה ויתום שדרכן לענות בהן דבר הכתוב, ע"כ. ונמצא שלפי דברי רבי ישמעאל איסור זה הוא גם באלמן וגם בשאר כל אדם. אולם לפי רבי עקיבא האיסור הוא דוקא באלמנה ויתום ולא באלמן ובשאר אדם.

ונחלקו הראשונים כדעת מי לפסוק להלכה, כי בפירוש רש"י על התורה (שמות פרק כ"ב פסוק כ"א) על הפסוק כל אלמנה ויתום לא תענון, כתב: הוא הדין לכל אדם, אלא שדבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם, ע"כ. וזהו כדעת רבי ישמעאל. אולם הרמב"ם (הלכות דעות פרק ו' הלכה י') כתב: חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות מפני שנפשן שפלה למאוד ורוחן נמוכה וכו', שנאמר, כל אלמנה ויתום לא תענון, ע"כ. ונראה מדבריו שפוסק כדעת רבי עקיבא שרק אלמנה ויתום בכלל איסור זה. וכ"כ המנחת חינוך (מצווה ס"ה אות א') שמדברי הרמב"ם והחינוך (שם) נראה דדווקא יתומים ואלמנות בכלל איסור זה, ע"ש.

ולהלכה – ראה בשלחן ערוך הרב אורח חיים (סימן קנ"ו סעיף ט') שכתב, חייב אדם ליזהר ביתומים ואלמנות אפילו הם עשירים גדולים, וכל המקניטן או מכעיסן או הכאיב לבם או רדה בהן או איבד ממונן הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר כל אלמה ויתום לא תענון, ע"ש. הרי שפסק כדעת רבי עקיבא שרק אלמנה ויתום בכלל איסור מיוחד זה. ולפי זה מי שמצער אלמן, לא עובר על איסור זה.

*  *  *

5. האם לגבר מותר לתת טרמפ לאישה מבוגרת, או אישה שצריכה עזרה, שהוא מכיר (שכנה או אישה מהקהילה)? האישה כמובן תשב במושב האחורי. ואותו דבר האם מותר לאישה לתת טרמפ לגבר?

אם מדובר במקום שיש הרבה עוברים ושבים ואין חשש ייחוד – יכולים להעלות אותם טרמפ.

*  *  *

6. האם מותר לשמוע שירים לפני תפילת שחרית?

אין איסור לשמוע מוזיקה בזמן ההכנות לתפילה.

*  *  *

7. מאיזה גיל חייבים ליטול ידיים לתינוק?

מעיקר הדין אין חיוב ליטול ידיים לקטנים אלא מגיל חינוך ומעלה.

ומכל מקום ראוי להדר לעשות גם לתינוקות נטילת ידיים בבוקר, הן משום שהם נוגעים במאכלים, וגם כדי שיגדלו בטהרה, ויהיו גידולי קודש.

מקורות: כן מבואר בשלחן ערוך הרב מהדו"ב (סימן ד' סעיף ב') שאין חיוב ליטול ידיים לקטנים אלא מגיל חינוך ומעלה, ע"ש (וכן פסקו בשו"ת דברי יציב חלק א' סימן א', ובשו"ת ציץ אליעזר חלק ז' סימן ב' שאלה ד' וה', ובספר הליכות שלמה חלק א' פרק כ' בדבר הלכה אות כ"ה).

אולם יש עניין ליטול את ידיהם עוד קודם לכן, וכמו שכתב המשנה ברורה (סימן ד' סק"י) בשם הפרי מגדים, שיש ליזהר שהקטנים ייטלו ידיהם בשחרית כי נוגעים במאכל, ע"ש. ומשמע שגם קודם לגיל חינוך יש להיזהר בזה, דאי לאו הכי לכאורה היה לו להצריך ליטול ידיהם של הקטנים מדין חינוך.

ולפי טעם זה יש אומרים שיש להיזהר ליטול ידיים לקטנים מאז שהם מתחילים ללכת, כי אז שייך שיגעו במאכלים בידיהם (ספר הליכות ישראל סימן א' בשם הגרי"ז גוסטמאן זצ"ל, וספר פניני תפילה עמוד ס"ד בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

הטעם השני מבואר בדברי בעל הפלא יועץ זצ"ל בספרו חסד לאלפים (סימן ד' ס"ק י"ד) שכתב, ומה טוב ומה נעים לרחוץ ידי הקטנים המוטלים בעריסה, כדי שיגדלו בטהרה גדולי הקודש, ע"כ.

ולפי טעם זה יש עניין להדר ליטול ידיים לתינוקות גם לפני שמתחילים ללכת כדי שיגדלו על טהרת הקודש.

*  *  *

8. האם מותר להיניק את הילד או הילדה אחרי גיל שנתיים? מה ההלכה אומרת? האם זה משנה אם זה ילד או ילדה?

על פי ההלכה, מותר לאישה להיניק תינוק בריא עד גיל ארבע, ותינוק חולה עד גיל חמש, כל עוד האישה היניקה אותו ברציפות.

אולם אחרי גיל שנתיים, אם התינוק הפסיק לינוק למשך שלושה ימים מלאים, אין לאישה לחזור ולהיניקו, אלא אם כן הסיבה להפסקת היניקה היתה מחמת חולי של התינוק, שאז הוא יכול להמשיך לינוק.

אולם אם את שואבת חלב לתוך כלי – מותר לך לתת אותו גם לתינוק שעבר את גיל שנתיים, ואפילו אם עברו יותר משלושה ימים מלאים שהוא לא ינק (כל האמור מבואר בשלחן ערוך יורה דעה סימן פ"א סעיף ז').

אין הבדל בהלכה זו בין ילד לילדה.

*  *  *

9. מה הטעם ששמים אבנים מעל הקבר?

הטעם הוא כמו שכתב הבאר היטב על אורח חיים (סימן רכ"ה אות ח') בשם דרשות מהר"ש, וזה לשונו: מה שתולשין עשב או צרור ומשימין על מצבה, אינו אלא משום כבוד המת, להראות שהוא היה על קברו, ע"כ (וע"ע בשו"ת משנה הלכות חלק י"ט סימן רס"ז).

*  *  *

10. ישנו מיץ ענבים מוגז בטעמים, ורציתי לדעת האם זה לכתחילה לעשות עליו קידוש, או לשתות ממנו ארבע כוסות.

אפשר לכתחילה לעשות קידוש על מיץ ענבים מוגז (וכן פסקו בספר אור לציון חלק ב' עמוד קפ"ז ד"ה ויין, ובשו"ת שבט הקהתי חלק ד' סימן פ"ח).

והוא הדין שאפשר לקיים בו מצוות ארבע כוסות.